נושלו מעיזבון אחותם - ותבעו את העו"ד שלה
אישה ערירית שהלכה לעולמה השאירה את כל רכושה לעמותת "תנו לחיות לחיות". אחיה טענו שעורך הדין שלה התרשל, אבל בית המשפט חשב אחרת
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה
תביעה בסך 577,366 שקל שהגישו יורשים נגד עורך דין שאישר את צוואת אחותם, שהורישה את כל עזבונה לעמותת "תנו לחיות לחיות". הם טענו שעורך הדין התרשל וצריך לפצות אותם על ההפסדים שנגרמו להם, אולם השופט עדי הדר קבע שאין קשר סיבתי בין התנהלותו לבין הנזקים הנטענים.
האחות הלכה לעולמה ב-2013 מבלי שהתחתנה ומבלי שהיו לה ילדים. האחים ציינו כי במסגרת הליך קודם בבית המשפט למשפחה ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שלפיו הם ויתרו למנוחה על דירה בתל אביב וכ-100 אלף דולר שהורישה אמם. הוויתור היה כפוף להוראה בהסכם שלפיה אם לאחותם לא יהיו בעל או צאצאים - יועברו הדירה והכספים שיוותרו חזרה אליהם בעת פטירתה.
לדבריהם, לאחר מות אחותם התברר להם שעורך הדין אישר צוואה שכתבה האחות ולפיה כל רכושה יינתן ל"תנו לחיות לחיות", בניגוד להסכם. הם הוסיפו כי תדהמתם הייתה כפולה לנוכח העובדה שהנתבע היה עורך הדין שמונה לנהל את הרכוש שקיבלה האחות על פי הסכם הפשרה.
לטענתם, מלבד התעלמותו של עורך הדין מההסכם, הוא ניצל את מצבה הסופני של אחותם וגרם לה לחתום על צוואה לטובת עמותה שהעסיקה אותו כעורך דין. הם הוסיפו כי בעקבות התנגדות לצוואה שהגישו קבע בית המשפט למשפחה שלנוכח ההסכם האחות לא הייתה רשאית לצוות את רכושה לעמותה למעט 20 אלף דולר.
הם ציינו כי בעקבות התנהלות עורך הדין הם נגררו להליכים משפטיים שנמשכו יותר מחמש שנים ונגרמו להם הפסדים של יותר מחצי מיליון שקל.
הנתבע טען מנגד כי עם מינויו למנהל הקרן שהוקמה על שם האחות, בהתאם להסכם הפשרה, הוא קיבל לידיו רק את העמוד הראשון של ההסכם ולא היה מודע לתוכנו. הוא הוסיף כי האחות פנתה אליו שיערוך את הצוואה והדגישה כי היא מעוניינת שאחיה לא יהיו זכאים לקבל משהו מרכושה. הוא ציין כי האחות היא שבחרה את העמותה ואין לו כל קשר אליה.
השופט עדי הדר קבע שגרסת הנתבע שלפיה קיבל רק את העמוד הראשון של ההסכם לא נסתרה. מעיון בעמוד זה עולה כי הוא אינו נוגע לאיסור על הקניית הדירה לאחר.
בפסק הדין צוין שהתובעים לא הוכיחו את ההאשמות החמורות שלפיהן הנתבע קשר קשר של קנוניה עם עמותת "תנו לחיות לחיות" כדי לאלץ את האחות להוריש לה את רכושה. מחומר הראיות עלה שלא נפל רבב בתום ליבו של עורך הדין, ולא היה בסיס להשחרת שמו, וכל שהוכח לכאורה הוא טעות בשיקול הדעת, כאשר הנתבע לא פעל לעיין במלוא הסכם הפשרה, כאשר מונה כמנהל הקרן.
השופט הוסיף שהתובעים עצמם הסתירו מבית המשפט עובדה מהותית שלפיה על הדירה נרשמה הערת אזהרה לטובתם אך היא נמחקה בהסכמתם שנתיים לאחר מכן, מה שאפשר הלכה למעשה את אישור הצוואה. בסיכומו של דבר הוא דחה את התביעה וחייב את האחים בשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד עמרם נהרי עוסק בירושות וצוואות
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים