מתווכים גבו עמלה גם מהרוכשים – ההסכם בוטל

ליזמית תמ"א 38 נודע לה שהמתווכים דורשים מקונים פוטנציאליים של דירות בפרויקט לשלם עמלה. בית המשפט שוכנע שהם סיכלו את המכירות

מערכת פסקדיןפורסם: 31.08.21 , 17:03

בית משפט השלום בראשל"צ דחה לאחרונה תביעה שהגישו מתווכי נדל"ן שטענו שחברה יזמית ביטלה באופן חד-צדדי הסכמים לביצוע שני פרויקטים של תמ"א 38 בעיר.

בשנים 2015-2014 חתמו הצדדים על הסכמים הנוגעים לשני פרויקטים של תמ"א 38 שביצעה החברה ברחובות אוסישקין ויגודסקי בראשון לציון. המתווכים התחייבו להחתים את הדיירים בבניינים על טופסי הסכמה לפרויקט והסכם התקשרות עם היזם, ולשווק באופן בלעדי את הדירות החדשות שייבנו בפרויקט.

ב-2018 פנתה היזמית אל המתווכים לאחר שנודע לה כי בנוסף לסכומים שהתחייבה לשלם להם בהסכם עבור מכירת הדירות החדשות, הם גובים מהקונים גם עמלת תיווך של 2% בצירוף מע"מ. היא דרשה מהם להפסיק זאת מאחר שהדבר מבריח קונים ומסכל את המכירות. משסירבו המתווכים לדרישה, ביטלה היזמית את ההסכמים. עד לביטול ההסכמים מכרו המתווכים חמש מתוך 10 דירות בפרויקט אחד. בפרויקט הנוסף לא נמכרו דירות.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

בתביעה שהגישו באמצעות עו"ד עדי כהן טענו המתווכים בין היתר כי סכום התמורה שנקבע בהסכם הוא קבוע ואינו תלוי במכירת הדירות. בנוסף הם טענו שהקושי במכירת הדירות נבע מכך שהיזמית לא העמידה בטוחה ראויה לרוכשים, ושהתמורה בהסכמים אינה תואמת את היקף עבודתם, אך הם הסכימו לה תוך שלקחו בחשבון את העמלות שיגבו מהקונים.

החברה היזמית, שיוצגה על ידי עו"ד מירב לוי, טענה שהמתווכים לא הצליחו לשווק דירות בגלל גביית העמלות שהרתיעה קונים, שהם נכשלו בשיווק הדירות שכן מכרו רק חמש דירות במשך שנה וחצי, ושהמתווכים התנגדו להגביל את ההסכם בזמן וביקשו שהוא יימשך גם אם ייקח להם 20 שנים למכור את הדירות.

לבסוף ציינה היזמית שהמשווקים החדשים – שאליהם העבירה את האחריות למכירת הדירות לאחר ביטול החוזה עם התובעים – לא גבו עמלה מהרוכשים ומכרו את הדירות בתוך זמן קצר.

עד להגשת התביעה ובהתאם לפסק דין חלקי שניתן, שילמה היזמית למתווכים חלק מהסכומים שסוכמו עבור עבודתם עד לביטול החוזה.

השופטת רבקה ארד סקרה פסיקה ועדויות של מתווכים מטעם הנתבעת, וקבעה שגביית עמלת דמי תיווך בדירות חדשות אינה מקובלת בשוק ועלולה לפגוע במכירות מכיוון שהיא מרתיעה קונים פוטנציאליים. בכל מקרה, קבעה, היה על המתווכים לקבל את הסכמת היזמית לגבייה זו מראש ובכתב. משלא עשו זאת הם הפרו את ההסכם באופן יסודי והיזמית ביטלה אותו כדין.

עוד נקבע שדרישת היזמית לתחום את פרק הזמן למכירת הדירות הייתה לגיטימית, במיוחד לאור העובדה שהמתווכים המחליפים מכרו את יתר הדירות בזמן קצר יותר.

לבסוף בחנה השופטת את לשון ההסכמים וקבעה שהתשלומים נקבעו בשני שלבים: תשלום אחד לאחר קבלת כל ההסכמות מהדיירים, ותשלום נוסף עבור כל דירה חדשה שיצליחו למכור. מששולמה התמורה למתווכים עבור השלב הראשון ועבור מכירת חמש הדירות, קבעה השופטת, הם אינם זכאים לתשלום נוסף. המתווכים חויבו בהוצאות היזמית בסך 25 אלף שקל.