נדחה בעל מניות שביקש לשלם רק שליש ממס העשירים

אחד ממייסדי חברת "פריימסנס" שנמכרה ל"אפל" ב-2013 ביצע פריסת מס ל-4.2 מיליון דולר שקיבל על פני שלוש שנים. עמדתו נדחתה בבית המשפט

עו"ד סלים ג'ובראן | פסקדיןפורסם: 23.09.21 , 08:57

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש אחד ממייסדי חברת "פרייסמנט", שנמכרה ב-2013 לענקית הטכנולוגיה "אפל", על החלטת פקיד השומה למסות אותו על מלוא הרווח שצמח לו מהעסקה. בעל המניות טען שעליו לשלם "מס יסף" רק על חלק מהרווח, אך השופט מגן אלטוביה קבע שמטרת הפריסה במקרה זה היא טכנית ולא סוציאלית, והמס (2%) צריך לחול על מלוא הרווח.

מס יסף (המכונה גם מס עשירים) נחקק ב-2012 ומוטל על הכנסה חייבת של נישומים שמרוויחים מעל סכום מסוים בשנה. במקור הוא הועמד על שיעור של 2% והכנסות מעל 811 אלף שקל בשנה, וכיום הוא עומד על שיעור של 3% לבעלי הכנסות של 647,640 שקל ומעלה. על פי הוראות פקודת מס הכנסה ניתן לפרוס הכנסות מסוימות, כולל רווחי הון, על פני כמה שנים.

בדצמבר 2013 נמכרה חברת הסטארט-אפ הישראלית פריימסנס לאפל תמורת 345 מיליון דולר. במסגרת זו קיבל אחד ממייסדי הסטארט-אפ כ-4.2 מיליון דולר עבור מניותיו בחברה. בדו"ח השנתי הוא ביצע פריסת מס שבמסגרתה פרס את הרווח שצמח לו ממכירת המניות לשנות המס 2013-2010.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בשלב זה נוצרה מחלוקת בין בעל המניות לבין פקיד השומה. בעל המניות טען כי עליו לשלם את מס היסף רק על חלקה היחסי של ההכנסה המיוחסת לו בעקבות הפריסה ל-2013 בלבד.

הוא נימק את עמדתו בכך שמס היסף קובע מדרגת מס נוספת ואינו מס חדש. לפיכך, לשיטתו, גם "בפריסה טכנית" בעת חישוב המס החל על חלק רווח ההון שנפרס ומיוחס לשנה זו או אחרת, יש לחשב את המס בהתאם למדרגות המס באותה שנה. כך, בשנות פריסה שלא קיימת מדרגת מס מכוח מס היסף אין לחייב במס זה.

בעל המניות ציין כי מאחר שבשנות המס 2012-2010 טרם נקבעה מדרגת מס היסף, אין להוסיף בעת פריסה את מס היסף בשנים אלו.

פקיד השומה טען מנגד כי המס צריך לחול על מלוא רווח ההון שנוצר לו בעקבות המכירה. לדבריו, אין מדובר במדרגת מס נוספת אלא במס מיוחד ופרשנות המערער מסכלת את כוונת המחוקק להטיל מס מיוחד על בעלי הכנסות גבוהות.

השופט מגן אלטוביה סקר את לשון החוק וההיסטוריה החקיקתית של מס היסף. הוא קבע כי מדובר במס מיוחד כעמדת פקיד השומה ולא במדרגת מס כטענת המערער.

"הסעיף מהווה מעשה חקיקה המבקש ליצור הסדר שלם וייחודי הקובע מס נוסף על כלל הרווחים שהתקבלו בשנת המס למי שהכנסתו החייבת באותה שנה מכלל המקורות עלתה על הסף הקבוע בסעיף", הבהיר.

הוא ציין כי הפרשנות הנכונה של החוק היא שהפריסה מותרת לצורך חישוב ההכנסה החייבת במס יסף רק לגבי הכנסה בעלת גוון סוציאלי (כגון הפרשי שכר, דמי פדיון חופשה, מענק שהתקבל עקב פרישה או מוות), ולא הכנסה הונית. בנסיבות אלה דחה השופט את הערעור.