מנותח לא עודכן על סיכון למות – אלמנתו תפוצה

בהכנה להשתלת כבד באיכילוב חל סיבוך שהביא לפגיעת צנתר בעורק ומוות. בית המשפט קבע שהמנוח לא קיבל את כל המידע. הפיצוי: 150 אלף שקל

עו"ד יהונתן מרסיאנו | פסקדיןפורסם: 24.09.21 , 10:15

בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישה אלמנה נגד בית החולים איכילוב, משום שבעלה שעמד לעבור ניתוח לא קיבל הסבר על כך שסיבוכים בהרדמה עלולים להיות קטלניים. השופטת אידית קליימן-בלק קבעה שהאישה תפוצה בכ-150 אלף שקל.

המנוח היה בן 59 במותו. הוא סבל משחמת הכבד וביוני 2013 היה אמור לעבור ניתוח השתלת כבד באיכילוב לאחר שנמצאה לו תרומה מתאימה. הצוות הרפואי שמנה שני רופאים מרדימים החל בפעולות הכנתו לקראת הניתוח, שלב שכולל מתן תרופות הרדמה, החדרת צינור לקנה הנשימה והחדרת צנתר לווריד (מדובר בצינור גדול במיוחד שמוכנס לווריד באזור הצוואר לצורך הזרמת נוזלים, תרופות ומנות דם במידת הצורך).

בשלב החדרת הצנתר אירע סיבוך והוא פגע בעורך באזור עצם הבריח, מה שהביא לדימום מסיבי ולמות המטופל. בתביעה שהגישה האלמנה נגד המדינה, כבעלת בית החולים, נטען כי הייתה רשלנות בהחדרת הצנתר והוא הוכנס בטעות לעורק ולא לווריד. טענה נוספת נגעה לפגיעה באוטונומיה של המטופל מכיוון שלא קיבל הסבר מלא על סיבוכי ההרדמה.

אילוסטרציה( צילום: shutterstock)

בית החולים טען כי הצנתר חדר למקום הנכון ולא מדובר בדיקור בשוגג של העורק או החדרה של צנתר לעורק. לגישתו, נגרם סיבוך בלתי נמנע כשהצנתר, שהיה אמור לעבור לאורכו של הווריד המוביל ומתחבר לפתח הלב, פרץ את הווריד וחדר לעורק התת בריחי בשל קירבה רבה בין הוורידים והעורקים המובילים מהצוואר ללב.

השופטת אידית קליימן-בלק הגיעה למסקנה שהתביעה לא הוכיחה שהצנתר הוחדר לעורק במקום לווריד, בעוד ההגנה הוכיחה שהוא הוחדר למקום הנכון. בנסיבות אלה, לא הייתה התרשלות בטיפול הרפואי במהלך הכנת המנוח לניתוח.

עם זאת, השופטת קיבלה את טענת האלמנה בעניין הפגיעה באוטונומיה. היא כתבה כי עיון בטופס ההסכמה לניתוח מעלה כי מדובר בטופס כללי לכל סוגי ההרדמה.

ברשימת הסיבוכים שעלולים לגרום למוות לא מוזכר הסיכון של החדרת צנתר שפורץ את הווריד וחודר לעורק ואילו המונח "כישלון בביצוע ההרדמה", המופיע בטופס, הוא אמירה כוללנית מדי שאינה עולה בקנה אחד עם חוק זכויות החולה שקובע במפורש כי על המטפל להסביר למטופל את מלוא הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.

השופטת ציינה שהאלמנה העידה כי היא ובעלה לא קיבלו הסבר על סיכון בהליך של ההרדמה ואף הוסיפה בחקירתה כי בעלה לא ידע קרוא וכתוב ועל כן העריכה כי החתימו אותו על הטופס מבלי שקרא אותו.

"דומני כי מתן הסבר לאקוני שאינו מפרט את הסיכון הקטלני, הגם אם נדיר, ואשר התממש למרבה הצער במקרה דנן, לא בטופס ההסכמה עצמו ולא בעל פה לא עונה על דרישות חוק זכויות החולה והפסיקה", סיכמה.

השופטת פסקה לטובת העיזבון 150 אלף שקל על פגיעה באוטונומיה בניכוי קצבת השארים שאותה מקבלת האלמנה.