סוכן שפוטר תבע פיצויים - ונתבע על גזילת סודות

איש נדל"ן שעבד עבור משרד תיווך והעסקתו הסתיימה דרש זכויות סוציאליות. בתגובה נטען נגדו: "השתמשת בסודות מסחריים". מה נקבע?

עו"ד מיכל זמיר פולני | פסקדיןפורסם: 28.09.21 , 10:28

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש סוכן נדל"ן נגד החברה שמפעילה את משרד התיווך שבו עבד, וקבע שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעסיק. במקביל דחה השופט אלעד שביון תביעה שכנגד שהגישה המעסיקה בטענה לגזילת סודות מסחריים.

התובע, סוכן תיווך, טען שהחברה המפעילה את משרד ובעלת המניות בה, העסיקה אותו כמעט שנתיים עד שפוטר ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. לדבריו, הוא לא הוחתם על הסכם עבודה או "הודעה לעובד" על פי החוק ובכל תקופת העסקתו עבד על בסיס עמלות, ללא תוספת שעות נוספות ויתר הזכויות להן הוא זכאי לפי דיני העבודה.

לפיכך הוא תבע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות המגיעות לו כעובד כגון שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, הוצאות נסיעה, הפרשות לפנסיה, הבראה ועוד.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

החברה טענה מנגד שהסוכן ניהל עסקים פרטיים במקביל לעסקי התיווך ואף העסיק בעצמו עובד. לדבריה, הוא ניהל את ענייניו האישיים ולא היה נתון לפיקוח או מרות. הוא גם מעולם לא טען שהוא עובד ולא דרש זכויות סוציאליות, אלא פעל במסגרת שותפות עסקית וסיים את ההתקשרות עם החברה מיוזמתו.

החברה הגישה תביעה שכנגד וטענה שהוא גזל ממנה סודות מסחריים ועשה שימוש במאגר הנתונים של החברה וברשימת הלקוחות שלה לצורך הקמת עסק מתחרה. על כך השיב התובע שאין בין הצדדים הסכם סודיות, והמידע שמצוי בתוכנה של החברה נמצא גם באמצעי המדיה השונים ואין בו סוד מסחרי.

השופט שביון קבע שבין החברה לתובע התקיימו יחסי עובד מעסיק. זאת בין היתר מפני שהתובע היה חלק מהמערך הארגוני של העסק, העמלות בגין עסקאות שביצע הועברו ישירות לחברה, והוא עבד תחת נהלים של המשרד.

השופט התרשם כי התובע היה כפוף למרות ופיקוח של החברה, נתן דין וחשבון על התנהלותו מול הלקוחות, ועבד במשרדי החברה באמצעות תוכנה שלה ובמחשב שלה. נקבע גם שאמנם הוא קיבל את שכרו כנגד חשבוניות מס, אך במקרה זה אין בכך כדי לשלול את קיומם של יחסי עובד מעסיק.

בתוך כך נדחתה הטענה שהתובע ניהל עסק עצמאי משלו בנפרד, והשופט התרשם כי הוא פוטר מעבודתו בחברה שלא כדין וללא שימוע, ולא עזב מרצונו.

בגין דמי הבראה, הפרשות לפנסיה (תגמולים ופיצויי פיטורים), פדיון חופשות, הפרשי פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בהעדר שימוע ועמלות תיווך שלא שולמו, נפסק לתובע פיצוי בסכום כולל של 76,550 שקל, בתוספת 12 אלף הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

עם זאת, נדחתה תביעתו נגד בעלת המניות בחברה. נקבע שאין מקום להטיל עליה אחריות אישית והתובע חויב בהוצאותיה בסך 4,000 שקל. התביעה שכנגד שהגישה החברה נדחתה בהיעדר הוכחה, בין היתר משום שלא הוצגה רשימה של לקוחות ונכסים שהתובע "גזל" מהמעסיקה.