ביהמ"ש התערב בפינוי-בינוי בשל חוסר בחניה

יזמי פרויקט בחיפה הבטיחו מקום חניה אחד בלבד לכל אחד מרוכשי 155 הדירות. שופטת שדנה בהתנגדות לתוכנית החזירה אותה לוועדה המחוזית

עו"ד אסף נחמיה | פסקדיןפורסם: 30.09.21 , 17:02

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה באופן חלקי עתירה שהגישו דיירים שגרים בסמיכות לבניין בעיר שעתיד לעבור תוכנית "פינוי בינוי". השופטת תמר שרון נתנאל לא התערבה במקדם הצפיפות הגבוה יחסית של הפרויקט, אך קבעה כי הקצאת חניה אחת לכל יחידת דיור חדשה במקום 1.5 כפי שדורש התקן - אינה סבירה.

מדובר בתוכנית הכוללת הקמת שני בנייני מגורים חדשים בני 155 דירות (יחדיו) במקום בניין רכבת ישן, בן שלוש קומות, אשר כולל 32 דירות קטנות. העותרים הם בעלים של דירות בבניין סמוך. את הפרויקט יזמה חברת "אלי ניסן בע"מ". במאי 2019 החליטה הוועדה המקומית חיפה להמליץ בפני הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית שהגיש היזם כשהיא "מוקטנת" במקצת, תוך שהציעה כי יוקצו 1.5 חניות לכל דירה.

לפרויקט הוגשו 13 התנגדויות שנדונו בנובמבר 2020. באותו יום הוועדה המחוזית אישרה בנייה של שני בניינים בני 19 קומות, כולל קומת מסחר, ובהם 155 יחידות דיור. תקן החניה הועמד על יחס של 1:1, כלומר - חניה אחת לכל דירה. העותרים הפנו את טענותיהם בעיקר נגד שיקולים תכנוניים. הם ציינו כי מספר הקומות ויחידות הדיור והצפיפות מהווים סטייה מהמקובל. הם הלינו על כך שמספר מקומות החניה קטן משמעותית מהדרוש בתקן.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

הוועדה טענה כי לצפיפות יש יתרון בכך שהיא "מאפשרת לאוכלוסייה ליהנות משירותים שונים שקיומם מותנה בספי כניסה גבוהים". באשר לחניה ציינה הוועדה כי "לאזור נערכת תכנית אסטרטגית שבוחנת בין השאר את שיפור מערך התחבורה הציבורית".

היא הוסיפה כי "בכל מקרה, התוכנית מציעה מקום חניה לכל יחידת דיור במקום 32 דירות קיימות ללא חניה, כך שלכל הדירות תהיה חניה בהתאם לתקן החניה התקף".

השופטת תמר שרון נתנאל דחתה את רוב טענות השכנים, אך קיבלה את אלה בעניין החניה. לדבריה, אין רלוונטיות לעובדה של-32 הדירות שהיו בבניין הישן לא היו כלל מקומות חניה שכן הבניין נבנה בשנות ה-60. ואולם מאז האזור התפתח, מספר כלי הרכב גדלה משמעותית ונוצרה מצוקת חניה שעליה איש אינו חולק.

היא הוסיפה כי גם ללא חוות דעת תחבורתית וללא מומחיות מיוחדת, ניתן לדעת בבירור כי הגדלת מספר יחידות הדיור מ-32 קטנות ל-155 שרובן אינן קטנות (כולל שטחי מסחר), תיצור מטבע הדברים מחסור חמור ביותר במקומות חניה.

השופטת סיכמה כי בנסיבות הקיימות שבמסגרתן הצפיפות החריגה לעיר חיפה לוקה הפחתת תקן החניה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות. זאת, במיוחד כשטרם הושלמה בחינת מערך התחבורה הציבורית באזור.

היא החזירה את הדיון לוועדה המחוזית על מנת שתתקן את התוכנית באופן שמקדם החנייה יועמד על 1.5 חניות לכל יחידת דיור. מאחר שרוב העתירה נדחתה העותרים חויבו בהוצאות בסך כולל של 30 אלף שקל.