בת 64 זוכתה מתקיפה בשל חוב על משחק קלפים

הנאשמת הודתה שהתפתח עימות בינה לבין חברתה שבמסגרתו נפלה האחרונה ונחבלה, אך הכחישה שתקפה. ביהמ"ש קבע שלא היו ראיות לתקיפה

עו"ד דוד טובול | פסקדיןפורסם: 10.10.21 , 10:36

בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה בת 64 שהואשמה בתקיפת חברתה במהלך ויכוח על חוב של 70 שקל ממשחק קלפים. השופט שאול אבינור הסביר שעדות המתלוננת לפיה הנאשמת דחפה אותה לא נתמכה בראיה חיצונית.

הנאשמת והמתלוננת (57) היו חלק מקבוצת חברות שנפגשו מדי פעם למשחקי קלפים בביתה של אחת מהן בבת ים. הנאשמת נהגה להסיע חלק מהחברות למפגשים והן השתתפו בתמורה בהוצאותיה.

בתום משחק בספטמבר 2017, בשעת לילה מאוחרת, הסיעה הנאשמת את המתלוננת יחד עם חברות נוספות לבתיהן. ברשות המתלוננת, שהייתה חייבת לנאשמת 70 שקל בגין הפסד במשחקים ועבור הנסיעות, היה רק שטר של 200 שקל. לכן הן עצרו בדרך בכמה מקומות בניסיון לפרוט את השטר והגיעו גם לאזור הטיילת בבת ים.

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

לפי כתב האישום שהוגש על ידי המדינה, בשלב זה אמרה המתלוננת לנאשמת שתחזיר לה את הכסף מחר, והחלה ללכת לביתה. בעקבות זאת יצאה הנאשמת מן המכונית והחלה לצעוק ולקלל אותה. נטען שהיא משכה ברצועה של התיק של המתלוננת, סובבה אותה לכיוונה ודחפה אותה. כתוצאה מכך היא נפלה, שברה את ידה ונזקקה לטיפול רפואי.

המתלוננת סיפרה שלאחר מכן הלכה לביתה ובהמשך הגיעה לשם גם הנאשמת שלקחה אותה לבית חולים. לטענתה, מכיוון שסבלה מכאבים, הנאשמת היא זו שמסרה את הפרטים בבית החולים ולכן נרשם במסמכים הרפואיים שהיא נפלה ונחבלה ולא צוין שהותקפה.

הנאשמת מצידה הסבירה כי לאחר שהמתלוננת ירדה מהרכב לפרוט את השטר, היא פתאום ראתה שהיא הולכת ולא חוזרת. היא יצאה מרכבה וקראה לה, ומאחר שהמתלוננת לא ענתה, היא רצה לכיוונה כדי לדבר איתה. לגרסתה, היא אחזה בידיה של המתלוננת אך הרפתה את האחיזה ברגע שהמתלוננת צעקה לה לעזוב אותה והמתלוננת נפלה.

הנאשמת הכחישה כל כוונה לתקוף וטענה שהמתלוננת היא זו שציינה בבית החולים שנפלה ונחבלה, וכך גם סיפרה לבעלה כשטלפנה אליו מבית החולים. חברתן של השתיים שהייתה עמן העידה שלא ראתה כיצד נפלה המתלוננת.

השופט אבינור התייחס לתיעוד במסמכים הרפואיים, שם צוין כי "לדבריה, נפלה ונחבלה", מה שתומך בגרסת הנאשמת שלפיה היו אלה דברי המתלוננת בעצמה. בנוסף, המתלוננת הודתה בחקירתה הנגדית שאינה זוכרת את הפרטים.

עוד הסביר השופט שעדות המתלוננת היא עדות יחידה שאינה נתמכת בראיות חיצוניות, ולכן קיים ספק סביר האם יש להעדיף את גרסתה על פני גרסת הנאשמת.

בפסק הדין צוין שלכל היותר ניתן היה לבחון אם מעשיה של הנאשמת מגבשים עבירה של חבלה ברשלנות, כיוון שהיא גדולת ממדים במידה ניכרת מהמתלוננת וייתכן שהיה עליה להיזהר. אלא שהיא לא הואשמה בעבירה זו והשופט לא מצא מקום לעשות לבחון זאת מיוזמתו. לפיכך היא זוכתה מאשמת תקיפה.