מלחמת הארנונה: חברת סייבר ניצחה את עיריית ר"ג

Preempt Security מפתחת תוכנה שנמכרת ע"י חברת האם שלה. העירייה שינתה את סיווגה כך שתשלם ארנונה גבוהה יותר. ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד מיה זיסמן שנצר | פסקדיןפורסם: 20.10.21 , 09:01

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הפך לאחרונה החלטה של עיריית רמת גן לשנות את סיווג הארנונה של חברת הסייבר Preempt Security הפועלת בשטחה מ"בית תוכנה" ל"שירותים ומסחר" - שהתעריף עבורו גבוה באופן משמעותי.

השינוי בסיווג בוצע כשהחברה עברה משרדים ב-2019. העמדה של מנהל הארנונה הייתה שהחברה יוצרת את התוכנה כ"שירות" לחברת האם שלה, Preempt Security Inc, והיא זו שמשווקת אותה ללקוחות קצה. במילים אחרות – העירייה טענה היא שהחברה מספקת שירותים מסחריים ולא תוכנה.

בערעור שהגישה החברה היא טענה שמנהל הארנונה טעה כשקבע שהיא עוסקת בעיקר בתחום המסחר ולא בייצור תוכנה. היא הבהירה שכל עסק חייב לעסוק גם במסחר כדי להתקיים, אבל עיקר הפעילות שלה היא ייצור מוצרי תכונה בתחום אבטחת המידע והסייבר, ומי שמבצעת את הפעילות המסחרית היא חברת האם.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

השופט הרי קירש קיבל את עמדתה והורה לעיריית רמת גן לסווג את Preempt כבית תוכנה. בפסק הדין נקבע כי אין מחלוקת שמה ש- Preempt עושה הוא ייצור תוכנה בתחום הסייבר: היא לא מספקת שירותים מבוססי תוכנה, אלא מייצרת מוצר שנועד לספק לארגונים פתרון אבטחת מידע. הבעיה היחידה לכאורה היא שהמוצר שלה נמכר על ידי חברת האם ולא על ידה.

כאשר תוכנה מיוצרת לבקשת לקוח מסוים כשירות ונתפרת למידותיו (בשונה מתוכנה אחידה שנמכרת ללקוחות שונים), מי שמייצר אותה לא נחשב כ"בית תוכנה" אלא כנותן שירותים. אלא שהשופט קבע כי במקרה של Preempt מדובר בתוכנה אחת שכן מגיעה ללקוחות שונים, רק לא באמצעות החברה עצמה.

"כל עוד המוצר עצמו הוא עותק (רשיון) של תוכנה אחידה (שלא נבנתה לפי דרישותיו הייחודיות של לקוח ספציפי), אינני רואה סיבה טובה, המעוגנת בלשון החיקוקים, לשלול את ההפחתה בתעריף הארנונה רק משום שהתוכנה מסופקת, למשל, לחברת אם, והיא זו שאחראית לשיווקה כלפי הציבור הרחב", כתב.

בפסק הדין צוין שגם אם Preempt מספקת את התוכנה כשירות לחברת האם, הדבר לא שולל את העובדה שפיתחה תוכנה שמשווקת ללקוחות קצה. בתוך כך הוא ציין כי שיותר מ-95% מהוצאות השכר שלה הם למפתחים.

"הרי העשייה המבוצעת בנכס היא המכרעת לעניין החיוב בארנונה ואם העשייה היא כתיבת תוכנה כמוצר לשיווק ומכירה, אזי לדעתי די בעובדה פשוטה זו כדי לזכות בתעריף המוזל הניתן לבתי תוכנה. זאת הפעילות שהמחוקק ביקש לעודד, והניסיונות השונים להצר את היקף ההקלה על ידי מציאת אבחנות שונות – לא יצלחו", נכתב בפסק הדין.