"מסע בין כוכבים: דיסקברי" - עושה כבוד לספינת האם
אפלה מקודמותיה, מרשימה ויזואלית ובעלת גיבורה מורכבת ומרתקת, "מסע בין כוכבים: דיסקברי" היא כיף חללי לא קטן. רק חבל שהיא עדיין לא אמיצה מספיק כדי ללכת עם זה עד הסוף
החדשות הטובות הן שמקץ צמד פרקיה הראשונים של "מסע בין כוכבים: דיסקברי" (זמינה לצפייה בנטפליקס ישראל), רציתי עוד. זה תמיד טוב, הלא כן? לצפות בפרקיה הראשונים של סדרה חדשה ולרצות עוד ממנה, בטח כשהסדרה שייכת לזיכיון מיתולוגי ובטח כשאתה בעליל אינך נמנה על עדת מעריציה. מאידך, ייתכן שזה קשור לקליף-הנגר שסוגר את הפרק השני – הטריק העתיק הזה שמציב את הגיבור על פי תהום כדי להשאיר אותך כשחצי תאוותך בידך, מצפה לעוד. כי הייתה לי בעיה די רצינית עם "דיסקברי". בעיה שנובעת ממה שהייתה אמורה להיות.
למרות ההבטחה הראשונית שסיפקה מעורבותו של בראיין פולר בפרויקט, החזון שלו לא בא לכדי ביטוי מספק במוצר המוגמר. פולר, הגאון שאחראי ל"חניבעל" ו"אלים אמריקאים" המופלאות, יצר את הסדרה יחד עם אלכס קורצמן והיה השואוראנר הראשוני שלה, ולמרות שהתעצבן על הרשת המפיקה CBS ופרש מאז, נותר מעורב ברמה כזו או אחרת. יותר אחרת, אולי, כי תמצאו ב"דיסקברי" רק שמץ מטביעת האצבע של היוצר הייחודי הזה; התחושה החלומית/מסויטת, הסוריאליסטית שנלווית ליצירותיו. "מסע בין כוכבים: דיסקברי" פשוט איננה פולרית דיה, על אף שהיא מרשימה מאוד חזותית; היא איננה שונה דיה. היא מזכירה יותר חוליה נוספת בזיכיון עד כה – ואת הריבוט הקולנועי שסיפקו סרטי "סטארטרק" – מאשר יצירה חדשה שמשתמשת במיתולוגיה הנרחבת של המקור ויוצאת לחקור עולמות חדשים ואמיצים משלה. חסרה פה תעוזה, בקיצור.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
אולי הגיע הזמן לסיים את "טרנספרנט"?
הפרק שנאהב לראות: קונאן אוברייאן בישראל
ואולי נכון יותר לומר שחסרה פה יותר תעוזה, כי שני הפרקים הראשונים מדגימים ש"דיסקברי" דווקא אימצה טון אפל יותר ממה שאולי הייתם מצפים, כזה שיותר רלוונטי למה שקורה היום בעולם תכני הפרימיום. היא לא חפה מתחושה אמיתית של סכנה, ומרשימה בנכונותה לשדך את הסכנה הזו לגורלה של הגיבורה הראשית שלה – מייקל ברנהאם (סוניקווה מרטין-גרין, שגילמה את סאשה ב"המתים המהלכים").
ברנהאם, יתומה שאומצה ע"י הוולקן סארק (אביו של ספוק, המגולם פה על ידי ג'יימס פריין), משרתת על ספינת החלל שנז'ו כסגניתה של הקפטנית פיליפה ג'ורג'יו (מישל יאו, ומאיפה הם מביאים את השמות האלה?). העתיד שלה נראה מבטיח והמינוי לקפטנית לא רחוק, כשפתאום צוות השנז'ו מוצא את עצמו בעימות הרסני עם גזע הקלינגונים חסר הרחמים – וברנהאם לוקחת החלטה מרחיקת לכת (יש יאמרו מטומטמת) עליה היא עוד עלולה לשלם ביוקר.
"דיסקברי" עושה מאמצים כבירים להאניש את הקלינגונים, ונכנסת לעובי הקורה של מערכת הקאסטות שלהם בניסיון לתת פנים ועומק לאויב המרכזי שילווה את הסדרה. אבל זמן המסך הניתן להם מופרז - בשלב מסוים כל ההכרזות הדרמטיות בקלינגונית מתחילות להתערבב זו בזו, וזה מתיש. ברמת האקשן היא דווקא בסדר גמור, וקרב החלל שממלא את רוב הפרק השני יספק גם את מעריצי "מלחמת הכוכבים", כולל ברמה הוויזואלית המרשימה.
גרין-מרטין, מבחינתה, מעצבת גיבורה פגומה, מורכבת ומרתקת, בעלת פוטנציאל רב להמשך. גם ל"דיסקברי", שכאמור לא חוששת להניח את החרב על צווארה, יש את הפוטנציאל הזה. אפילו אם היא קצת פחות מיוחדת ואמיצה ממה שרציתי שהיא תהיה – אפילו אם אין פה באמת בראיין פולר - אני נשאר איתה. בינתיים.
ועוד משהו קטן: מרטין-גרין, שהתגלתה ב"המתים המהלכים" ובלטה באנושיות, בכאב ובנחישות שהביאה לדמות שפשוט לא נכתבה טוב מספיק, היא התגלית הברורה של "מסע בין כוכבים: דיסקברי" – קשה להוריד את העיניים מהקצינה ברנהאם שלה, ולא רק בגלל שהיא יפהפייה. עניין של כריזמה. אבל שימו לב גם לדאג ג'ונס – מומחה בגילום דמויות עמוסות איפור ופרוטזות וחביב של הבמאי גיירמו דל טורו. ג'ונס גילם את פאן ב"המבוך של פאן", את אייב ספיאן ב"הלבוי" ואת האיש האמפיבי, גיבור סרטו החדש והמדובר של דל טורו "The Shape of Water". פה הוא שוב נכנס לנעלי דמות שמצריכה שעות של איפור – סארו, קצין המדע של החללית, בן לגזע הקלפיאנים שלפחות עפ"י מה שניתן ללמוד מהנציג הזה שלו, מאופיין בנוירוטיות קשה. קוראים לזה "גונב הצגה", במילים אחרות.
הכתבה התפרסמה בגזין "פנאי פלוס"
לפנייה לכתב/ת 
