המדע הוכיח: וויסקי טעים יותר עם מים
מדענים מאשרים את מה שחובבי האלכוהול יודעים מזמן וקבעו: הוספת כמה טיפות מים משפרת את טעם הוויסקי
חוקרים מאוניברסיטת לינאוס שבשבדיה מצאו כי הוספת מים לוויסקי משנה את המולקולות של המשקה - והופכת את הוויסקי לטעים יותר.
למעשה, ויסקי הוא משקה מסובך מבחינה כימית: לאחר הוספת הלתת, ריסוק החיטה או השעורה, תסיסה, זיקוק והתבגרות במשך שלוש שנים לפחות בחביות עץ אלון - הוויסקי מבוקבק. עם זאת, לפני הבִקבוק - הוויסקי הראשוני מדולל בדרך כלל לכ-40% כוהל על ידי הוספת מים, שמשנים את הטעם באופן משמעותי.
החוקרים, שפרסמו את הממצאים שלהם בכתב העת Scientific Reports, פתרו פיסת תצרף זו, שתסייע לנו להבין טוב יותר את התכונות הכימיות של הוויסקי. לטענת ביורן קרלסון, חוקר כימיה באוניברסיטת לינאוס בשבדיה: "טעם הוויסקי קשור בעיקר למולקולות אמפיפאטיות, המרכיבות חלקים הידרופוביים (המפחדים ממים) והידרופיליים (המחבבים מים).
"מולקולה אחת כזו היא גויאקול - חומר שמתפתח כשהדגן מיובש על עשן כבול בעת הכנת ויסקי מאלט, ומולקולה זו מספקת את הטעם המעושן לוויסקי", אומר קרלסון.
החוקרים ביצעו סימולציות מחשב של תערובות מים או אתנול בנוכחות גויאקול כדי לחקור את התגובות שלהן. הם מצאו כי גויאקול מתקשר בדרך כלל למולקולות אתנול, וכי תערובות עם ריכוזים של אתנול עד 45% גויאקול יהיו נוכחות בדרך כלל בחלק של הנוזל הנוגע באוויר ולא בחלק הארי של הנוזל.
"זה מצביע על כך שבכוסית ויסקי יימצא הגויאקול על פני השטח של הנוזל, שם הוא תורם גם לריח וגם לטעם המשקה", אומר רן פרידמן, חוקר כימיה ישראלי העובד באוניברסיטת לינאוס, ומוסיף: "באופן מעניין, המשך דילול עד כדי 27% מהכוהל מביא לעליית הגויאקול בשטח המחבר בין הוויסקי למים".
ממצאים אלה מראים כי הטעם והניחוח של גויאקול ושל תרכובות דומות בוויסקי משתפרים כשהמשקה מדולל בטרם הבִקבוק וטעם הזה מתבלט עוד יותר בדילול נוסף בכוסית בעת שתייתו.
"האופן שבו אנו חווים טעם וריח הוא מאוד אישי. יש אנשים שבוחרים להוסיף קוביות קרח לוויסקי שלהם כדי לקרר אותו ולתת לו טעם מתון יותר. לכן, אין תשובה כללית כמה מים צריך להוסיף לוויסקי כדי לקבל את חוויית הטעם הטובה ביותר", מסכם קרלסון.
מסובך מבחינה כימית. ויסקי
צילום: shutterstock
מומלצים