הצרפתים משקיעים ביקבים ישראלים
לא רק נדל"ן קרוב לים: תושבי חוץ צרפתים יהודים החלו להשקיע ביקבים ישראלים. "המיסוי הגבוה על אנשי עסקים ובעלי הון בצרפת, שכנעו אותי למכור את העסק שלי, לעלות ארצה ולפתוח יקב"
אמש צבאו על דלתות היכל התרבות בתל אביב אלפי מבקרים, חובבי יין וסקרנים, שהגיעו לתערוכת היין השנתית. גם המחיר (150 שקלים דמי כניסה לאדם) לא הרתיע את המבקרים, שהסתובבו בין הדוכנים וטעמו מכל הבא לכוס.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
- המהפכה השקטה: תעשיית האלכוהול של צרפת חוזרת למקורות
- תערוכת סומלייה תפתח את שבוע היין
- האיש שהביא את היין המבעבע לאיטליה
אבל לצד כל יקבי הבוטיק הקטנים והיקבים הוותיקים שהציגו בתערוכה, מצאנו גם שני יקבים השייכים לתושבים צרפתיים שהחליטו להשקיע בארץ.
טירת היהלומים: יקב לה סיטאדל דה דיאמנט
היקב החדש "לה סיטאדל דה דיאמנט" (La Citadelle de Diamant, או בפירוש לעברית: "טירת היהלומים") נחנך לאחרונה כיקב המתמחה ביינות רוזה בסגנון ישראלי-צרפתי. היקב, שהוקם במקום יקב "תיתורה" בכפר רות (ליד העיר מודיעין), שייך לאיש העסקים הצרפתי-ישראלי, לורן אמסלם.
אמסלם הוא מעצב בגדים ואיש עסקים יהודי צרפתי שעלה ארצה לפני ארבע שנים: "המיסוי הגבוה על אנשי עסקים ובעלי הון בצרפת, שכנעו אותי למכור את העסק שלי, לעלות ארצה ולפתוח יקב", מסביר אמסלם, שמחזיק גם בחלק ממניות רשת האופנה.
אמסלם, חבר לבעלים הקודמים של יקב "תיתורה", פטריק חבבו - בעל מוניטין וניסיון רב שנים בתחום היין, ולאיש העסקים דודו מרסיאנו, והשלושה החליטו לשים דגש על ייצור יינות רוזה בסגנון פרובאנס.
"אני מתחבר לסוג היין הזה, כיוון שזה היין שאני מכיר מאזור הולדתי - מרסיי, אבל ללא קשר, זהו סוג יין פופולרי מאוד בצרפת, שמתאים לאקלים הישראלי, ואין סיבה שלא תהיה לו הצלחה גם בישראל", מסביר אמסלם.
ההשקעה של אמסלם ביקב לא הייתה קטנה כלל, ולטענתו השקיע כ-6,000,000 שקלים על תשתית ליקב, שכוללת מכלים חדשים, אמצעי ייצור מהמתקדמים ביותר ואף מיתוג יוצא דופן, שכולל בקבוקים ייחודיים בעיצובם שנופחו במיוחד עבור היקב. ואם כל זה לא מספיק, אמסלם הביא לארץ יינן יועץ מאירופה, מקסים ז'מאר (Maxime Gamard), המתמחה בייצור יינות רוזה מאזור באנדול שבצרפת, הידוע ביינות הרוזה המצטיינים שלו.
"חבבו משמש כיום כיינן בפועל", מספר מרסיאנו, "וז'מאר – שהגיע לתערוכת הסומלייה בארץ, הוא היינן שרואה הכל מלמעלה ומשגיח על כל הפרטים הקטנים". לדברי מרסיאנו: "בשנת 2017 הצלחנו לייצר כ-120,000 בקבוקים, אולם התוכנית העסקית שלנו עומדת להגיע ל-150,000 בקבוקים בשנה".
בתערוכת הסומלייה אפשר לפגוש חלק מיינות הרוזה שהיקב החל להפיק לאחרונה, אך גם כמה יינות אדומים צעירים שהחליטו להוסיף למערך הייצור. בין מותגי היקב אפשר למצוא שמות כמו "פאני" (Fanny), "מדמואזל" (Mademoiselle), "ג'טרו" (Jethro), "מריוס" (Marius) ו"סזאר"(Cesare) - שנלקחו כולם מתוך מחזותיו של הבמאי והסופר הצרפתי, מרסל פניול, שהתגורר בפרובאנס.
עד לאחרונה, היקב רכש ענבים מכמה אזורים בארץ, אולם בשנה שעברה היקב רכש 90 דונם של גפני ענבים ברמת הגולן, ונטע בהם גרנאש וסינסו. "אלו זני הענבים המרכיבים את הרוזה בדרום צרפת. גפנים אלה ישמשו בעתיד את היקב ביינות הרוזה שלו", מסכם מרסיאנו. לאלו שפוגשים את יינות היקב בתערוכה, חשוב לציין כי הרוזה בשיטה הצרפתית הוא רוזה חיוור, צלול ומינרלי מאוד. השיטה הצרפתית ליצירת רוזה, דוגלת בשימוש בגפנים עם הבשלה מלאה, ללא סוכר שיורי ולכן התוצאה היא של רוזה אלגנטי, פרחוני, קל ונעים לשתייה.
בתערוכה אפשר לפגוש גם חלק מהיינות האדומים החדשים של היקב. אמסלם מציין כי 80% מיינות היקב מיוצאים לארצות הברית ולצרפת, ובארץ אפשר לפגוש אותם רק בכמה חנויות יין ובמסעדות יוקרה.
מאופנה וטלקום לענבי איכות – יקב דומיין סרור
יקב דומיין סרור הוא גם יקב צעיר שהוקם כהגשמת חלום. קלוד סרור, מיכאל גולן, ז’אן דוד בנישו וז’אק נאטאף, חלמו, עוד שגרו בפריז, איך לייצר יין ושמן זית בארץ ישראל. הארבעה מכירים עוד מצרפת, סרור ונאטאף מגיעים מעולם האופנה ואילו בנישו מעולם התקשורת, כמו גם גולן (לשעבר מבעלי חברת "גולן טלקום").
הארבעה עלו לארץ בשנת 2007, ובשנת 2009 נפגשו עם יובל מצליח (קרוב משפחה של סרור, שפונה מגוש קטיף ועבר להתגורר במושב אבני אית"ן ברמת הגולן). מצליח הציג בפניהם את השילוב של אדמה וחקלאות מניבה, סחף את הארבעה לעולם ההפקה הלכה למעשה של יין ושמן זית, לתשוקה ולרומנטיקה שביצירה החקלאית ולביטוי העצמי שאפשר לקבל בבקבוק. מרגע זה, הדרך לייסוד היקב כבר הייתה סלולה. הקבוצה נטעה גפנים – 20 דונם של כרמי היקב (כרם מצליח) בקיץ 2010, והבציר הראשון נחגג בשנת 2013.
לתפקיד היינן הראשי נבחר איתי להט, אחד הייננים המוכשרים והמובילים בארץ, הידוע ביצירת יינות מדויקים ואלגנטיים, ששומרים על האופי האמיתי של בית הגידול. להט מספר: "החבר'ה שעלו מצרפת רואים את היין כחלק בלתי נפרד מהחיים עצמם. לדוגמה, אם עושים יין רוזה – הוא צריך להיות טעים, אבל בעיקר להיות אמיתי ומתאים לאופי של האדמה. כך למשל, ענב גראנש נותן באופן טבעי צבע יותר בהיר ובבציר הוא מתון ביבול, אבל לא אתקן אותו בצבעים אחרים, ולכן צבעו יהיה חיוור משאר הרוזה המיוצר בישראל, בדיוק כמו שמייצרים את מיטב יינות הרוזה סביב פרובאנס".
מארין סיקורל, מנהלת השיווק מספרת, כי "המחשבה בהקמת היקב הייתה לפנות לחברי מועדון צרפתיים המתגוררים בארץ. במשך שלוש שנים, 30,000 הבקבוקים המיוצרים ביקב נמכרו לקהילה זו או לחו"ל, אך השנה החלטנו להיפתח לכלל הקהל הישראלי".
כיום ביקב באבני אית"ן אין מרכז מבקרים (שוכן במבנה של בית אריזה, ואף מוכר שמן זית מזני ברנע ופישולין), אולם יש תוכנית לרכישת 700 דונם במושב נטור ברמת הגולן, ולהקים את היקב עם מרכז מבקרים מסודר, טעימות ועוד. בתערוכה תמצאו מבחר מיינות היקב, ומלבד הרוזה, מומלץ לטעום גם מהיינות הלבנים והאדומים.
