"אם אתקל ביין ישראלי טוב, בטוח אנסה"
בבנק היין באיטליה כבר ביקרתם? ריאיון עם פדריקו פיימונטה, מנהל בנק היין האיטלקי: "טרם יצא לי לטעום יינות ישראליים ואם אתקל באחד טוב, תהיה בטוח שאנסה"
בדיוק בעוד שבוע יתכנסו המוני ישראל לשולחן הסדר, לקריאת ההגדה ולשתיית ארבע כוסות יין, ורק זה היה בשבילנו תירוץ טוב מספיק לפגישה עם פדריקו פיימונטה, מנהל La Banca del Vino - בנק היין האיטלקי.
"את האמת?", מתחיל פיימונטה בקול חלוש ומבוייש, "אני מכיר יינות מטורקיה, מלבנון ומיוון, אבל אינני מכיר כלל את יינות ישראל". גם אם תנסו לחלוב ממנו קצת מחמאות על סצנת היין שלנו, הוא לא באמת יצליח לענות.
שום דבר בחייו של פיימונטה לא הכין אותו לכך שהוא ינהל את אחד הפרויקטים החדשנים והשאפתניים בתעשיית היין האיטלקית: "La Banca del Vino". ובעברית: "בנק היין". פיימונטה (43), גבר איטלקי רזה וגבוה, בעל קול ותווי פנים נעימים, מנסה להסביר, וניכר שהוא בעצמו עדיין מופתע כיצד התגלגל לנהל בנק עם יינות ולא בנק כמו שתלמידי כלכלה מדמיינים לנהל.
"אחרי כמה חודשי סטאז' בברה, עיר הולדתה של התנועה, חזרתי לפריולי והשתלבתי בשלוחת סלואו פוד פריולי שם עבדתי תקופה משמעותית", מספר פיימונטה. "הקפיצה הגדולה הייתה כשהתבקשתי על ידי 'סלואו פוד, לנהל את 'חנות היין' באחד מהאירועי האוכל הגדולים בעולם, 'Salone del Gusto', אשר מקיימת פעם בשנתיים, ובה משתתפים עשרות אלפי פעילים מהתנועה יחד עם יצרני אוכל ושתייה מכל העולם. בסוף האירוע קבילתי את ההצעה לנהל את פרויקט בנק היין, שהיה אז בחיתוליו".
בנק היין הוא אחד מהפרויקטים החשובים של תנועת סלואו פוד, והוא למעשה חברה שהוקמה בשנת 2001 במטרה לשמר תיעוד היסטורי של יינות איטליה במבנה מנוהל ומוסדר, בעל תנאי שימור אידיאליים. את הרעיון הציג קרלו פטריני בסוף שנות ה-90, כששם לב כי לאחר שיצאו לשוק, רובם המכריע של היינות האיטלקיים נצרכים צעירים (בתוך שנים ספורות משנת הבציר) ושאת רבים מהם, ובעיקר המיוחדים שביניהם, כבר לא ניתן להשיג, גם לא אצל היצרנים עצמם.
משמעות הדבר, טען אז, היא כי יינות גדולים, שהיו בעל פוטנציאל התיישנות גבוה, והיוו ביטוי לתרבות ולמסורת יין איטלקית מפוארת וחשובה, נצרכו ללא תיעוד, ועל כן, בשנת 2001 הוקם בנק היין אשר מחזיק עשרות אלפי יינות אילטקיים מבצירים שונים ומנסה לעשות בדיוק את זה.
"מעולם לא למדתי יין בצורה מקצועית כך שאפשר לומר שהמשפחה שלי הופתעה", מספר פיימונטה, "אבל בדומה לסיפורים של רבים ממפעילי התנועה, פשוט הלכתי אחר התשוקה שלי והתגלגלתי איתה".
התגלגלת רחוק, אפשר לומר.
"זה היה אתגר ענקי עבורי, אבל באמת שנעזרתי באנשי מקצוע מדהימים מסלואו פוד - ייננים, עורכי ספרי יין, כורמים ועוד. אלה היו אנשים שהאמינו בחזון הרבה לפני שהיו בטוחים לגבי הדרך".
איך הגיבו אנשי תעשיית היין כשהצגתם בפניהם את רעיון הבנק?
"התגובות של אנשי היין לפרויקט הזה היו מדהימות ומרגשות משתי סיבות: אחת היא כי כל היצרנים התעניינו מאוד בסלואו פוד ובמה שקורה בפולנצו (העיר בה הוקמה ופועלת האוניברסיטה ללימודי מדעי הגסטרונומיה), והשנייה היא בגלל שסלואו פוד בשנים האלה, הייתה מאוד חדשנית ומאוד אהודה בתעשיית היין האיטלקית, שסבלה מתדמית מיושנת ומבולבלת. הרבה לא יודעים שתנועת הסלואו פוד הוקמה למעשה במטרה להשפיע על תרבות היין האיטלקית, ובראשית דרכה, כלל לא עסקה כלל בגסטרונומיה כמו שאנחנו מכירים היום. והנה, ההוכחה האולטיבית להצלחה היא שכיום יש לנו 'מתחרים' רבים אשר עושים דברים דומים לסלואו פוד, ואתה יודע מה, אנחנו מקבלים את כולם בברכה".
פיימונטה מתרווח, ואחר כך פורש את ידיו כמו מחבק חבר ותיק. לא השתכנעתי.
תרבות היין באיטליה מבוססת היטב. אנשים יכולים לשמר יין בבית. מה הבנק מחדש בתרומתו?
"בנק היין הוא המקום בו ניתן לשמר לא רק את הבקבוקים, אלא גם תרבות היין והידע. הוא מקום שבו התרבות הזו, על כל רבדיה - חלקאות, אדמה, טעמים, היסטוריה ועוד, יכולים להמשיך ולחיות. וכמובן הוא המקום שבו אפשר לדבר על יין בפתיחות וליהנות מיינות מעולים. אנחנו שבעה עובדים וכל אחד רואה בעצמו 50% עובד בנק ו-50% מחנך יין. יש לנו 100,000 בקבוקי יין מלמעלה מ-250 יצרנים, כשהישן מכולם הוא משנות ה-60 המוקדמות וכמובן לא עומד למכירה".
באיטליה יש מעל 2,000 יצרני יין. מה, להם לא מגיע ייצוג בבנק?
"לכולם מגיע ולכולם יהיה ייצוג. בסופו של דבר אנחנו אלה שבוחרים את היצרנים. ויותר מזה, כרגע50% מהיינות בבנק מגיעים מאזור פיימונטה, ואם אתה חושב כי אנחנו עוצרים פה, אז ההפך הוא הנכון: חשוב לנו להתחיל מפיימונטה, שהוא האזור בו אנחנו פועלים פיזית ולצמוח לאט לאט עד שנוכל לחסות את כל איטליה. כדי לעשות זאת נצטרך מבנה הרבה יותר גדול ואנחנו בהחלט מדברים על זה".
אז בקרוב סניף שני לבנק היין?
"הרעיון כרגע הוא ליצור 'סניפים' של בנקי יין בכל איטליה: אחד בטוסקנה, אחד בוונטו, אחד בסיציליה וכך הלאה. אנחנו בסך הכל די צעירים, ותעשיית היין בת אלפי שנים. תן לנו זמן".
פרויקט כזה הוא חלום מאוד רחוק במציאות הישראלית, שבה יין נצרך, אם בכלל, על ידי מבוגרים בעיקר. גם באיטליה הצעירים כבר לא מתעניינים ביין כמו בעבר. מה עושים?
"במהלך השנים האחרונות הירידה בצריכת היין הייתה דווקא חיובית משום שסוף סוף למדנו לשתות פחות בכמות אבל יותר באיכות".
פיימונטה עונה אחרי חשיבה ממושכת, ולא בכדי חשב ארוכות: מדובר כאן בסוגייה עמה מתמודדת כל תעשיית היין האירופאית, ושלה טרם נמצא מענה הולם.
"בעבר האיטלקים שתו המון יין אבל באיכות נמוכה. ונכון שמצד שני, הירידה בצריכה היא בעיקר בקרב הצעירים שעברו למשקאות אחרים. שורש הבעיה הוא שבמהלך שנות ה-80 וה-90 באיטליה, היין נתפס כעיסוק של 'סומליירים' בלבד כלומר, רחוק מה'העם', מה שהפך את יין טוב למשקה לאירועים מיוחדים בלבד. ככה הצלחנו להרחיק מאיתנו את הקהל הצעיר שתמיד מחפש חידושים מגניבים. לכן, אני מאמין שהדרך היחידה להתמודד עם בעיה זו היא באמצעות חינוך בקנה מידה ארצי, ולא רק בלימודי גסטרונומיה, בישול או ייננות. צריך ללמד את הצעירים מחדש מה המטרה הראשונה של היין. התשובה היא: הנאה".
על פי נתוני OIV 2016 International Organization of Vine and Wine, "ארגון בינלאומי של הגפן והיין", איטליה היא יצרנית היין הגדולה בעולם (אחריה צרפת וספרד) - איך בעצם מצליחים להגיע למקום הראשון?
"בגדול, בהרבה זו עבודה קשה. הבעיה היא שאנחנו היצרנים הכי גדולים בעולם מבחינת 'כמות' אבל במונחים של 'רווח', אנחנו עדיין לא מצליחים למכור במחיר גבוה מספיק ולא מייצרים מספיק נחשקות. תשווה למשל שמפניה ולפרוסקו: כמות הייצור די זהה אבל המחיר שונה לחלוטין - השמפניה תמיד תהיה יקרה הרבה יותר".
הצרפתים יאמרו על כך, ואולי בצדק, שהאיטלקים פשוט גרועים במיתוג.
"יכול מאוד להיות שאתה צודק. זה תחום שאנחנו לא טובים בו, אבל אי אפשר להשיב לשאלה הזאת בהתייחסות לשנים האחרונות בלבד וזאת משום שבאיטליה אין אזורי יין רבים שהם ותיקים ומוכרים מאוד כמו שיש בצרפת, ספרד וגרמניה. למעשה, רק יינות ברולו וברברסקו (מיינות איטליה הנחשבים ביותר אשר מופקים בענב בשם נביולו במחוז פיימונטה, נ"א), החלו לעבור בשנים האחרונות תהליך מיתוג דומה,והנה, עובדה שמחירי הברולו והברברסקו עלו משמעותית".
אולי לאחר הסקת המסקנות תוכל לחלוק את חלקם עם תעשיית היין הישראלית. גם לנו יש בעיות מיתוג.
"אינני מכיר כלל את יינות ישראל".
והנה שיעור קטן בצניעות, שמוטב שהן משבחי והן מקטרגי היינות הישראלים יזכרו: מרבית אנשי היין בעולם כנראה מעולם לא טעמו יין ישראלי ואף רובם לא שמעו דבר, לא לחיוב ולא לשלילה, על תעשיית היין הישראלית ובטח שלא על ההתפתחות המרשימה שלה בשנים האחרונות.
לא ראוי שאנשי מקצוע במעמדך יכירו את יינות העולם החדש, ביניהם גם ישראל?
"אני מכיר את חלקם אבל אומר זאת שוב: בנק היין הוא פרויקט איטלקי ולכן אנחנו מתמקדים ביינות איטליה. טרם יצא לי לטעום יינות ישראליים ואם אתקל באחד טוב, תהיה בטוח שאנסה".
מה זה יין טוב לדעתך?
"יין טוב הוא כזה שברגע שאתה חולץ את הפקק ומניחו על שולחן הסעודה העמוס בחברים, ולא משנה אילו - אנשי יין, חובבנים או אנשים שלא שתו בחיים שלהם - הוא ייגמר בתוך דקות ספורות. במילים פשוטות: יין צריך להיות טוב לכולם".
אילו טיפים תוכל לתת לתעשיית יין צעירה כמו ישראל?
"כדי להפוך מדינה ליצרנית מוערכת לא יהיה זה נכון בהכרח 'לדחוף' ענב אחד כמו נביולו, פינו נואר, סירה וכו', כמו שעושים באזורי יין במדינות מסוימות. אני מאמין שצריך להתמקד במיתוג אזורי-טרוארי.יש להבין כי מה שמייחד יצרנית יין זה לאו דווקאזן ענבים אחד, אלא אזור הגידול בכלולותו. ומכאן נובע שיקבים ואנשי יין יצטרכו ללמוד ולעבוד בשיתוף פעולה, ולהתאחד מאחורי האינטרס המשותף הרחב יותר".
ושאלה לסיכום שאני פשוט חייב לשאול, מה המקור שם המשפחה שלך, Piemonte, הנהגה כמו שמו של אזור היין היין האיטלקי המפורסם בו נמצא בנק היין "Piedmont"?
"ידעתי שתשאל את זה, האמת, קרלו פטריני עדיין טוען בתוקף בכל הזדמנות שהוא רק יכול, כי הסיבה שבגללה הוא מינה אותי לתפקיד היא רק בגלל שם המשפחה שלי, ואני עדיין לא יודע אם להאמין לו או לא".
La Banca del Vino
לתיאום סיורים וטעימות יין:
Phone: +39 0172 458418 – Fax +39 0172 458045
*סייע בתרגום מאיטלקית: קרלו אלברטו בוסיו
