הסביח שמשגע את תושבי ברצלונה

כל אירופאי שתשאלו אותו מה זה פלאפל, חומוס או שווארמה, יידע להסביר בדיוק במה מדובר. שלל דוכני שווארמה ופלאפל מפוזרים בערים מרכזיות באירופה (ובהם הרשת המוכרת "פלאפל מעוז"), וחומוס, מבלי להיכנס כרגע לוויכוח מהי ארץ המוצא שלו, זו כבר מנה חובקת עולם. אבל יש מנה אחת, מייד אין איזרעאל, שנראה שטרם פרצה את גבולות הארץ, וקוראים לה סביח.

כן כן, אותו שילוב מנצח של חומוס, טחינה, ביצה קשה, תפוחי אדמה, סלט והיהלום שבכתר - חצילים דקים מטוגנים. תדחפו את כל זה בתוך פיתה טרייה, וקיבלתם מנה קטלנית.

 

ברק בן גל הוא ישראלי שחי כבר 15 שנה בברצלונה. יום אחד, בזמן מפגש עם חברים ישראליים, הוא הבין שממש ליד הבית שלו יש תנועה ערה של אנשים, וישר המוח היהודי הבין שכדאי לעשות עם זה משהו. ככה נולד "דה סטריטס" - הסביח הראשון (והיחידי, בינתיים) בברצלונה.

 

"הבנתי שעוברים פה 40 אלף אנשים בשעה", מספר בן גל. "דיברתי עם חבר שרצה לפתוח מקום, הוא רצה כשר ואני רציתי צמחוני כי אני לא אוכל בשר, וככה נולד הרעיון של הסביח".

במקום שלושה שותפים ישראליים שאחד מהם גם מחזיק בחומוסייה ברעננה. ברגע האמת כל אחד רתם את הסוסים שלו למערכה, והם יצאו לדרך. "דה סטריטס" נפתח לפני קצת יותר מחצי שנה סמוך לראמבלה בכתובת Via Layetana 12, והוא לא סתם כשר אלא כשר למהדרין.

 

 

המקום הוא למעשה מעין מסעדה בשירות עצמי, עם דלפק הזמנות וכל מה שאתם מכירים ממקומות דומים בארץ. הקירות עמוסי גראפיטי וכתוביות שונות בעברית, אולי בשביל שאף אחד לא ישכח מי עומד מאחורי המיזם הזה.

 

בתפריט יש גם מנות שדווקא כן מוכרות לקהל המקומי כמו פלאפל וחומוס, אבל הכוכב הגדול הוא בעצם הסביח. "חוץ מהישראלים שמגיעים לכאן, אף אחד לא מכיר את המנה הזאת, אבל המקומיים עפים עליה. הם למעשה באים יותר בשביל הפלאפל והחומוס אבל אחרי שהם אוכלים את זה, הם חוזרים רק בשביל זה. הכי מצחיק זה שהם לא יודעים להגיד 'סביח' אז הם קוראים לזה 'סביץ'".

מי בעצם מגיע לאכול אצלך?

"מגיעים ישראלים מקומיים, תיירים ישראלים והמון ספרדים מקומיים".

 

מה המקומיים אומרים על עמבה?

"המקומיים קוראים לזה רוטב השף, הם מאוד אוהבים את זה וזה מסתדר להם מדהים. זאת עמבה שאנחנו מביאים מהארץ".

 

איך התגובות בפעם הראשונה של כאלה שאף פעם לא אכלו סביח?

"נפתחות להם העיניים מהנזילות של הטחינה, מהשילובים הלא כל כך ברורים של הטעמים וגם מהאווירה הישראלית. זה לא משהו שרגילים לראות כאן".

 

והשאלה הכי חשובה: מאיפה מגיעות הפיתות? 

"הפיתות לניגוב מגיעות ממאפייה במיורקה, אבל את הפיתות של הסביח אני מביא מהארץ, ממאפייה בחיפה. הן מגיעות לפה קפואות וחצי אפויות, ואנחנו מפשירים את זה במקום בסיר אידוי מיוחד".