על אף המתיחות: חלה עם לוקום גנבה את ההצגה בטורקיה
דוכן ישראלי עם חלה ירושלמית ורחת לוקום טורקית היה הכוכב של פסטיבל הלחם הבינלאומי הראשון בטורקיה, שאירח 25 אלף איש
למרות המתיחות ביחסים בין ישראל לטורקיה יוצגה ישראל בכבוד בפסטיבל הלחם הבינלאומי הראשון בטורקיה ואף הצליחה לגנוב את ההצגה בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן עם מאפייה טורקית מקומית, שהביא לעולם את "חלת הלוקום" - שילוב של חלה ירושלמית ו"רחת לוקום" טורקית.
החלה הישראלית-טורקית הייתה כוכבת הפסטיבל, ודוכן הלחם הישראלי זכה לביקורים רבים מאוד גם בשל הסקרנות שעוררה ישראל בבאי הפסטיבל, גם בזכות שיתוף הפעולה עם המאפייה הטורקית וגם בשל הלחמים המיוחדים שהציגו האופים הישראלים.
פסטיבל הלחם הבינלאומי באנקרה, פרי יוזמתה של שגרירות ישראל באנקרה, אירח 25 אלף איש ונמשך שלושה ימים, שבהם חגג את מסורת הלחם האנטולית. את ישראל ייצגו בפסטיבל האופים קרן ואיציק קדוש, הבעלים של "קפה קדוש" במרכז ירושלים, מוסד ותיק שמוכר לירושלמים רבים.
אלה שילבו כוחות עם מאפייה מקומית בשם "במבינו", אפו לחם ישראלי מסורתי (כמו חלה) וכן לחם ששילב את התרבות הישראלית והתרבות הטורקית: חלה ירושלמית עם רחת לוקום. כאות תודה למאפייה הטורקית העניקו האופים הישראלים לבעלים מתכון ללחם שיפון עם דגנים שנקרא על שמם ועל שם בית הקפה שלהם "קדוש".
הדוכן הישראלי זכה כאמור לכמות מבקרים מרשימה ועורר עניין רב. בשל הביקוש הגובר ללחם הישראלי נדרשו האופים להכפיל את כמות הלחם והמאפים שהכינו. הדוכן זכה לסיקור תקשורתי רב בזכות החלה הישראלית-טורקית, והאופים הישראלים ובעל המאפיה הטורקי רואיינו בתקשורת. עוד השתתפו בפסטיבל נציגים מכוויית, גרמניה, איטליה, אזרבייג'ן, בוסניה, בורקינה פאסו, קירגיזסטן, קוסובו ואוזבקיסטן.
"עצם העובדה שישראל השתתפה בפסטיבל לצד מדינות לא אוהדות והקימה דוכן בחסות מוסדות ממשלתיים מוצהרים - העניק לגיטימציה לעיתונאים ותחנות טלוויזיה, תחת השגחת 'האח הגדול', לסקר את הדוכן הישראלי וכן למוזמנים לגשת לדוכן הישראלי", סיכמה ראשה עת'מאני, דוברת שגרירות ישראל באנקרה והערבייה המוסלמית הראשונה שהתקבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ.
שגריר ישראל בטורקיה איתן נאה ביקר בפסטיבל, נפגש עם המארגנים המקומיים והאופים. לכבוד ביקורו של השגריר הושמעה בפסטיבל הטורקי מוזיקה ישראלית של אריק איינשטיין. השגריר ביקר גם באוהל הכווייתי, שם כיבדו אותו בכוס קפה.
לדברי עת'מאני, ההשתתפות הישראלית בפסטיבל הביאה לחשיפה תקשורתית חיובית רבה ואפשרה מפגש בלתי אמצעי בין אזרחים טורקים לאזרחים ישראלים. החלה ומשמעותה ביהדות הפכו לנושא שיחה "שובר קרח", שהתפתח לחילופי סיפורי נוסטלגיה בין הצדדים על ההערכה ההדדית בין העמים והכבוד ההדדי בין האיסלאם ליהדות.
הידיעה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"