מסעדת "פיפת' אבניו" באילת הופכת לכשרה
שוק המסעדות הכשרות הולך ומתרחב: אייל שני פתח בשבוע שעבר מסעדה כשרה, השף שגב משה פתח שתי מסעדות כשרות בחודשים האחרונים, יורם ניצן וניר צוק פותחים גם הם מסעדה כשרה, מסעדת "על המים" בהרצליה הפכה לכשרה אחרי 30 שנה, וממש השבוע - מה בדיוק גרם למסעדה באילת להפוך לכשרה אחרי שנתיים וחצי של פעילות?
נראה שמשהו עובר של שוק המסעדות הכשרות בארץ: בשבוע שעבר פתח השף אייל שני מסעדה כשרה בתל אביב, השף שגב משה הקים רשת של מסעדות כשרות והספיק לפתוח תוך חודשים אחדים כבר שתי מסעדות כאלה בארץ, השפים ניר צוק ויורם ניצן ("מול ים") מתכוננים לפתיחת המסעדה הכשרה החדשה במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, ומכל מסעדותיו של השף מאיר אדוני שרדו רק שתיים - כשרות.
במרץ האחרון סערה הגזרה הקולינרית באילת בעקבות החלטתם של בעלי מסעדת "פדרו" בעיר להפוך את המסעדה ללא כשרה - רק חצי שנה קודם לכן הפכו אותה לכשרה, כעבור שנים ארוכות שפעלה בשישי ושבת ומכרה פירות ים וסטייק עם חמאה.
האם זה מה שעומד לקרות גם למסעדת "פיפת' אבניו" באילת - אין לדעת, אבל בעלי המסעדה, שהשבוע הכשירו את המקום אחרי שנתיים וחצי של פעילות, נשמעים נחושים.
"יש שני רבדים להחלטה שלנו", אומרת מורן אביגיל עמר, בעלת המקום. "הרובד האישי שלנו והרובד העסקי. ברובד האישי עברנו תהליך בשנה האחרונה, גם שלמה בעלי וגם אני הגענו מבתים מסורתיים ואחרי שעשינו הכול ואכלנו הכול מהכול, המשפחה שלנו גדלה והתרחבה והבנו שאנחנו רוצים לחזור למקורות שלנו. אנחנו מאמינים שזה יכול להשתלב מצוין עם צורך שקיים באילת למסעדות כשרות. מבחינתי כל הדגלים הונפו באוויר".
נראה דווקא שיש מספיק מסעדות כשרות באילת, למשל כל המסעדות של בתי המלון.
"היום אילת נשענת בעיקר על תיירות פנים, והבנו שיש ביקוש גדול למסעדה כשרה, כי מגיעים לאילת הרבה קבוצות וועדי עובדים, ויש הרבה הפקות שעושים בעיר. עד עכשיו לא היינו במשחק כי מספיק שיש סועד אחד שומר כשרות, אז כל הקבוצה לא יכולה להגיע אלינו. אנחנו גם בר אז אנחנו מספקים את הצורך של אחרי הארוחה, אבל שומרי מסורת לא יכלו להגיע כי צריך בקבוקים סגורים וכל מיני חוקים אחרים. עכשיו גם הם יבואו".
איך אתם מרגישים את השינוי במישור האישי?
"לא חזרנו בתשובה, אבל מצאנו עצמנו מתחילים להתחבר חזרה למקורות. תביני, להיות בשבת בבית עם הילדים זה משהו שלא עשינו מעולם. אני עובדת מגיל 14 במלצרות, ואני לא יודעת מה זה להיות בשישי בבית".
לקח לכם הרבה זמן עד שגיבשתם את ההחלטה להפוך לכשרים?
"זה התבשל אצלנו שנה וחצי. לא רצינו לקבל החלטה שתגיע מהמניעים הלא-נכונים וממקום לא נכון. בהתחלה שנינו היינו פחות בכיוון ולא שמרנו בכלל, כי כשאתה צעיר אתה חי בלי פחד ובלי דאגות. עברתי תהליכים פנימיים והייתי בהודו ועם הזמן הבנתי שכולם מדברים על אותו דבר - ויש לנו את הכול פה בבית אז למה לחפש בהודו ובמקומות אחרים? היה חשוב לנו לעשות את זה בלב שלם ולא רק מתוך מהלך אסטרטגי-כלכלי נטו. פרנסה לבית תהיה כי יש צורך באילת במסעדות כשרות אז פה לא החשש".
יכול לקרות לכם מה שקרה במסעדת "פדרו", ובתוך זמן קצר תבינו שזה לא זה ותחזרו להיות לא כשרים?
"אין חוקים, זה יכול לקרות גם לי. בעל עסק מביא איתו את האנרגיה שלו ואת הידע שלו, והשאיפה שלנו שזה יהיה טוב".
לא היה חבל לכם לוותר על המשבצת העמוסה של שישי ושבת?
"שישי בערב זאת באמת המשבצת הכי עמוסה. ההיצע קטן והביקוש למסעדות בערב שבת גדול. אין מספיק מסעדות שיכולות להכיל את הביקוש. כשפתחנו את המסעדה ומכרנו שרימפס הבנו שאנחנו גרים בעיר תיירות, ולסגור עסק בערב חג ובשבתות נשמע לנו מגוחך, אבל אז הבנו שהנתח הגדול באמצע השבוע הוא של מסורתיים ושומרי מצוות, וגם מסתבר שאנחנו בכיוון אז להתנגד לזה לא היה נראה לנו נכון. אירועים, למשל, זה משהו שאף פעם לא עשינו, ופתאום יש פניות לאירועי צהריים ואירועי ערב. זה מכסה את ההכנסה של יום שישי".
איך התגובות של הלקוחות?
"התגובות מהממות, לא ראיתי דבר כזה. אנשים שהם לא דתיים מחבקים אותנו ברחוב ואומרים לנו דברים כמו 'תראו שזה ישתלם' ו'אנחנו נבוא ותראו שזה היה כדאי', או 'לא תצטערו על זה'. אני מרגישה שאנשים לא רוצים שיקרה מה שקרה ל'פדרו'. גם עם הרבנות הכול הלך בקלי קלות, הם התרגשו בעצמם מהמהלך הזה והיה בינינו שיח משותף. הכול נעשה בשיתוף פעולה מלא, תוך כמה ימים כבר הייתה התעודה".
אין כאלה שגם מתבאסים?
"בטח שיש. יש גם כאלה ששואלים 'למה עשיתם לנו את זה'. אם אני נכנסת לראש שלהם, גם אני - בתור מי שאכלה עד לפני חצי שנה את כל העולם - מבינה שזה באמת מבאס, אבל אנחנו מסבירים להם שעדיין יש תפריט שעשה השף אביב משה, ושפירות ים יאכלו במקום אחר ואצלי יאכלו המבורגר עם כבד אווז ודברים אחרים".
