"לא מוכן לשלם שכר של משגיח"
מסעדן מרמת הגולן רצה לחלק את החלל של המסעדה שלו לשני חלקים - מסעדה כשרה והמבורגריה לא כשרה, אבל באמצע השיפוצים הבין שהרבנות לא זורמת עם הרעיון היצירתי שלו. רותם צרפתי: "כל מה שרציתי הוא להמשיך להתפרנס, לא תיארתי לעצמי שיכולה לצוץ בעיה כלשהי"
.jpg "(צילום: רון שלף)")
במושבת האומנים הציורית אניעם שברמת הגולן נפתחה לפני שבוע מסעדת "El Pueblo" -מזללת המבורגרים לא כשרה, על כל המשתמע מכך כולל המבורגר בתוספת גבינה ועבודה בפול ווליום בשישי ובשבת.
אם להתייחס לעובדה שזו המסעדה הלא כשרה היחידה באזור שבין חמת גדר לקצרין, מדובר על בשורה, אבל כשמגלים שזה למעשה הגלגול החדש של מסעדת הבשרים הכשרה למהדרין "זיגל", שפעלה באותו המיקום בדיוק בחמש השנים האחרונות, זה כבר נראה יותר כמו סוג של מרד בממסד הדתי. המרד הזה, התחיל לפני קצת יותר משנה, בשעה שהמסעדן רותם צרפתי ויתר על הכשרות למהדרין, ושנה מאוחר יותר גם על הכשרות הרגילה, עד שהגיע עד הלום - פתיחת מסעדה לא כשרה בעליל שפתוחה גם בשבת.
.jpg "רותם צרפתי (צילום: רון שלף)")
"מאז ומעולם הייתה כאן מסעדה כשרה, כי האזור מאוכלס בעיקר בשומרי כשרות. נכון להיום ההמבורגריה הזאת היא המסעדה הראשונה שעובדת באניעם בשישי בערב", אומר צרפתי.
את המסעדה הכשרה למהדרין הוא פתח, כאמור, לפני חמש שנים באניעם, וראה בה הזדמנות עסקית שתחזיר אותו הביתה לצפון הארץ. מכיוון שרוב הלקוחות מהאזור דתיים, היה לו חשוב לפנות גם לקבוצות, ולכן היה ברור שהמסעדה חייבת להיות כשרה למהדרין, למרות שבבית בתא המשפחתי, צרפתי ובני ביתו רחוקים מזה והילדים שלו עפים על צ'יזבורגר.
.jpg "מסעדת \"זיגל\" הכשרה למהדרין שנסגרה (צילום: רון שלף)")
למה בעצם החלטת לוותר לפני שנה על הכשרות למהדרין?
"כשפתחנו את המסעדה העלויות של הכשרות הרגילה ושל הכשרות למהדרין היו זהות, ולמרות שברמה האישית להיות כשרים למהדרין היה כמו ללכת נגד הטבע שלי, העדפתי שתהיה לי את התעודה המהודרת. יש אנשים שלא מעניין אותם דבר מלבד התעודה הזו, במיוחד כשמדובר על קבוצות, ומכיוון שקבוצות היו נתח גדול מהיקף העבודה, בחרתי במהדרין מתוך שיקול עסקי. אבל לפני שנה וחצי הרבנות הראשית שינתה את ההגדרות של כשרות הבקר. עד אז הבקר הכשר למהדרין היה בית יוסף. יום אחד הוחלט ברבנות הראשית שתהיה חלוקה חדשה - לכשרות רגילה, כשרות "חלק ריאה" וכשרות "חלק למהדרין". הרב של המועצה האזורית שלנו החליט שהחלק ריאה אינו נחשב עוד למהדרין ואני הייתי צריך לעבור לעבוד עם ספקים שהביאו בשר של כל מיני בד"צים שבעיני אינו ראוי למאכל. אשתי ואני ניסינו את זה בבית והבנו שאנחנו לא נגיש את זה במסעדה".
הבשר לא היה טעים?
"לא רק זה כי מה ששבר מבחינתי את גב הגמל הוא המחיר שאני אמור לשלם מול איכות הבשר שאני מקבל במחיר הזה. זה הרי אותו פס יצור שממנו יוצאים כל הבשרים של כל סוגי הכשרויות, אז למה אני צריך לשלם 30% יותר על בשר באיכות יותר נמוכה? חוץ מזה יש גם את עניין חוסר האחידות בין הרבנים - אניעם שייכת למועצה אזורית של הגולן שהרב שלה מאוד מחמיר. לעומת זאת, בקצרין הרב יותר גמיש ואני יודע בוודאות שאם המסעדה שלי הייתה בקצרין לא הייתה לי בעיה להמשיך ולשמור על המהדרין למרות השינוי הכלל ארצי בהגדרות הכשרות".
"יש כאן רב קפדן, ואת דעותיהם של אנשים דתיים אי אפשר לשנות כי זו האמונה והדרך שלהם. בעיניי כל הסיפור הזה בשורה התחתונה הוא סיפור של ההבדלים בין ההקפדות השונות של האשכנזים והספרדים. מה שמעצבן הוא שאני בתור בעל עסק צריך להתעסק בזה".
אז מה גרם לך בסוף לוותר לחלוטין על הכשרות?
"בשנה אחרונה הייתה ירידה חדה בעבודה. כל זליגה של פגז גרמה לעצירת העבודה, למרות שאנחנו בכלל לא מרגישים שום הבדל בחיי היום יום שלנו כאן. גם מכת העכברת עצרה לחלוטין את הכול. באוגוסט השנה הייתה ירידה של 50% לעומת אוגוסט של שנה שעברה, והרעיון שלנו היה לחלק את המסעדה לשני חללים: להשאיר את 'זיגל' כמסעדה כשרה שתפעל במהלך השבוע, וצמוד אליה לפתוח המבורגריה לא כשרה שתפנה לקהל המטיילים של סוף השבוע.
"כל מה שרציתי הוא להמשיך להתפרנס. לא תיארתי לעצמי שיכולה לצוץ בעיה כלשהי ואפילו התחלתי כבר בשיפוצים אבל הרב לא הסכים. הוא דרש שאעסיק משגיח במשרה מלאה כדי להפעיל במשך ארבע שעות ביום את זיגל הכשרה. עשיתי חשבון והבנתי שאני לא מוכן לשלם שכר חודשי של משגיח. רציתי שזו תהיה מסעדה כשרה קטנה, סוג של ONE MAN SHOW והדרישה של הרב לא אפשרה את זה.
"ידעתי שאני הולך כאן על ביצים אבל היה לי חשוב לעשות את זה כמו שצריך דרך פניה למועצה הדתית עם מכתב מסודר. הדרישה של הרב הייתה נחרצת, וידעתי שאין כאן מקום לדיון אז בהחלטה של רגע אשתי ואני החלטנו לסגור את 'זיגל' ולפתוח את 'אל פואבלו' שתהיה זמינה לאנשים מהאזור שלנו שעד היום לא היה להם לאיפה לצאת לאכול עם המשפחה בשישי ובשבת. אני בן אדם ריאלי עם שתי רגליים על הקרקע, אני לא מחפש להגשים חלומות או להביא בשורות חדשות, בסך הכול רציתי עבודה גם באמצע השבוע וגם בשבת כדי לפרנס את ארבעת ילדי".
.jpg "(צילום: רון שלף)")
"כן, שקלתי כי אני יודע ש'צהר' מנסים לשנות את חוסר האחידות בין הרבנים. פניתי אליהם וקיבלתי תשובה שהם לא מגיעים כל כך רחוק, וזה חבל כי אני יודע שזה עובד לא רע. יש לי קולגה בעל מסעדה בתל אביב שעשה מעבר מהכשרות הרגילה ל'צהר' מכיוון שלא הסכים לשלם למשגיח מתחת לשולחן. אז בהתחלה הוא ספג ירידה בהכנסה, אבל תוך חצי שנה העסק התרומם חזרה וכבר כמה שנים עובד יפה מאוד עם ההשגחה האלטרנטיבית".
אבל המהלך שעשה צרפתי לא נשאר בסוד: מיד עם ויתור על תעודת הכשרות, הרבנות פרסמה בעיתון מקומי מודעת "אזהרה" לציבור על כך שהעסק אינו כשר עוד. "חברים שלי ראו את המודעה בעיתון וסיפרו לי, אבל לדעתי עוד לפני פרסום המודעה הידיעה על כך שאנחנו כבר לא כשרים עברה במהירות בזק בקבוצות הוואטס אפ של כל המושבים באזור".
מה הייתה התגובה שלך לפרסום המודעה?
"יש לי כמה חברים שלקחו את זה קשה ורצו לפרסם פוסטים זועמים בפייסבוק, אבל הבנתי שזה לא משהו אישי נגדי אלא השטאנץ הרגיל שהם עושים עם כל עסק שמוריד את הכשרות. וגם איך זה היה עוזר לי? הרי אם יום אחד אחליט לפתוח שוב מקום כשר, אהיה מחוק אצלם ואני לא רוצה את זה. עם זאת התקשרתי באותו היום למערכת העיתון ואמרתי למי שאחראי על המודעות שאם הייתי יודע על הפרסום מראש, הייתי לוקח את העמוד שממול ומפרסם משהו מצחיק משלי והם היו מרוויחים עוד קצת כסף. בסוף, הדפסתי את המודעה ותליתי אותה לשם שעשוע במטבח המסעדה".
ומה לגבי הקושי לגייס עובדים שיהיו מוכנים לעבוד גם בסופי השבוע?
אחרי ששרדתי את הקושי שהציבה בפני הרבנות עם האיסור להעסיק טבחים מהעדה הערבית או הדרוזית, אני בטוח שאסתדר. עכשיו עם הסרת הכשרות אוכל סוף סוף להעסיק את הטבחים הערביים והדרוזיים שמצוינים בעיניי לא פחות מהיהודים".
אז איך היית מסכם את המהלך שעשית - הויתור על הכשרות פוגע בעסק או מיטיב איתו?
"בתור עסק לא כשר שעובד בעיקר בחגים ובסופי השבוע אני יוצא מורווח כמובן כי קחי למשל את סוכות - המסעדה הלא כשרה מרוויחה 10 ימי חג. המסעדה הכשרה לעומת זאת, נהנת מגל מטיילים רק בשלושת הימים של חול המועד. הרווח הפוטנציאלי כאן ברור. יחד עם זאת,המקום החדש עדיין בחיתולים ואנחנו בתהליך למידה, אבל ממה שהלך כאן בשבוע אחרון אני חושב שיצאנו לדרך חדשה ומעניינת.
"הילדים שלי ממש שמחים שיש להם היום איפה לבוא לאכול את ההמבורגר עם הגבינה שהם אוהבים וגם לשתות שוקו. יש גם קינוחים חלביים שאף פעם לא היו קודם ואפילו מנות טבעוניות וגבינה טבעונית וסייטן. את הקהל הקודם השארתי מאחור. אין אף לקוח מהקבועים שהיו לי שבא אלי גם עכשיו וזה רק מוכיח שאנשים שאינם שומרי כשרות, לא יבחרו להגיע למסעדה כשרה. היום אני פונה למטיילים של סופי השבוע ולמשפחות מקומיות שרוצות לצאת לאכול ביחד בסופ"ש. אני בטוח שנמצא קהל חדש שידע להעריך את כל מה שיש לנו בתפריט. אני רואה במסעדה עסק שנועד לפרנס אותי. אי אפשר לפתוח ברמת הגולן מקום שאפתני שמגשים את כל החלומות של השף דוגמת OCD כי אין כאן קהל שישלם על סטייק 250 שקלים. השאיפות שלי מסתכמות בזה שאני רוצה להתפרנס ושיהיה לי טבח טוב כדי שאני לא אצטרך לעבוד כמו כלב".
