הבר-מסעדה "דייגו סאן" נסגר
אחרי ארבע שנים של פעילות בדרום תל אביב, ייסגר בסוף החודש הבר-מסעדה "דייגו סאן". הבעלים: "החלטנו להמשיך הלאה"
אחד ממעוזי ההיפסטרים האחרונים בתל אביב ייסגר בסוף החודש: הבר-מסעדה "דייגו סאן", שפעל משנת 2014 ברחוב המשביר בתל אביב, ייסגר במפתיע בסוף החודש. היום האחרון לפעילות יהיה שבת 27 באוקטובר.
"דייגו סאן" הגישה במהלך השנים אוכל מקסיקני-קוריאני, וערכה ערבי קולינריה מיוחדים. המקום נודע בעיקר בזכות האווירה הסוערת שבו, ובזכות הקהל הצבעוני שנהג לפקוד אותו.
טל בן ברוך, מבעלי המקום: "אחרי ארבע שנים החלטנו להמשיך הלאה, ואנחנו מזמינים את כולם לחגוג איתנו בשבועיים שנותרו ולהצטרף אלינו למסיבת הסגירה. ינגנו שם די.ג'ייז שניגנו איתנו במהלך השנים ויהיה גראז' סייל של פריטים מהמקום. אנחנו מתכננים לשתות הרבה ולהיפרד".
הסגירה של "דייגו סאן" מצטרפת לשורה ארוכה של סגירות שהתרחשו לאחרונה, ובהן סגירתן של מסעדת "פונדק דה לוקס" ביפו אחרי ארבע שנים וחצי של פעילות; סגירתה של מסעדת "עד העצם" בהרצליה; וסגירתה של מסעדת "אסיה" בשוק הפשפשים ביפו בחודש מאי האחרון. באותו חודש סגרה את שעריה גם מסעדת "ננוצ'קה" של המסעדנית ננה שרייר אחרי 16 שנות פעילות, זמן קצר לאחר סגירתה של מסעדת "אורנה ואלה" בתל אביב אחרי 20 שנה. מסעדת "החלוצים 3" בתל אביב נסגרה בפברואר אחרי שש שנים של פעילות; ומסעדת "גריג", גם היא בתל אביב, נסגרה חודש לפני כן אחרי שנתיים בלבד של פעילות. האחרונה להיסגר הייתה מסעדת "דה באן" הסמוכה לשוק הכרמל בתל אביב, שנסגרה אחרי 7 שנים של פעילות.
מומחים בענף המסעדנות טוענים כי גל הסגירות בשנה וחצי האחרונות נובע מההוצאות הגבוהות של המסעדות אל מול מתח הרווחים הנמוך, לצד התוכניות העסקיות שעשו מסעדנים ומשקיעים רק לפני שנים ספורות שכבר אינן רלוונטיות כיום, לנוכח המספרים שרק הולכים וגדלים. מומחים אחרים יטענו כי מדובר כאן במצב קלאסי של ברירה טבעית – החזקים שורדים והחלשים סוגרים – המקצוענים מצליחים לצוף ואיתם גם אלה עם הגב הכלכלי, אבל כל השאר שורדים בקושי או מוותרים ופורשים מהמירוץ. אבל כמו בכל סיטואציה מורכבת, גם כאן הדברים הם לא רק שחור או לבן.
גם החלטת בג"ץ שהתקבלה לפני כשנה, שלפיה יאולצו המעסיקים לשלם על מבקשי המקלט תשלום רטרואקטיבי על חמש-שש שנים, גרמה לחשש רב בקרב מסעדנים ובכירים בענף המסעדנות, שמתריעים מפני קריסה קרבה של התחום. בכיר בענף המסעדנות אמר כי "השומות בעקבות פסק הדין התחילו לצאת, ורשות המיסים תנפיק אותן רטרואקטיבית, חמש-שש שנים אחורה. המשמעות הפרטנית לעובד אחד זה 20 אלף בשנה תוספת, וזה רק ההיטל, לא קשור לפיקדון. מסעדה קטנה-בינונית מעסיקה לפחות חמישה מבקשי מקלט כאלה, והמשמעות של זה היא 100 אלף שקלים בשנה. בית קפה או מסעדה קטנה שיצטרכו לשלם את זה עם ריבית וקנסות אחורה ישלמו בסביבות 700 אלף שקלים, וזה גזר דין מוות לאותו עסק".
אותו גורם בענף מסביר גם כי "לגבי הגופים הגדולים - רשתות ובתי מלון - זה כבר סיפור אחר. כאן מדובר על יותר מ-10 מיליון שקלים שיצטרכו לשלם רטרואקטיבית, וגם הם לא יוכלו לשלם את זה, ואני מדבר על גוף שמעסיק כ-50 מבקשי מקלט. הענף הזה הוא ענף שבו שיעורי הרווח, למעטים שמצליחים, הם קטנים. חייבים להבין שלא עושים מיליונים ממסעדות".
