"לצעירים חילוניים אין איפה לבלות בירושלים בערב שבת"
יותר ויותר ברים בירושלים נכנעים ללחצים וסוגרים בשבת או הופכים לכשרים, והתושבים החילוניים מתמרמרים. בעל בר לא כשר בעיר: "איפה ראית עיר בירה שבה פועלים אפס מועדונים? ירושלמים חילוניים עוזבים את העיר כי הם רוצים לחיות במקום שבו יותר נעים ויותר קל להיות חילוני"
צפו: בייקון כשר בהמבורגריה בירושלים
נושא הכשרות מאז ומתמיד עורר מחלוקת, והיה נושא רגיש. שפים מוכרים כמו משה שגב, מאיר אדוני ואייל שני, פתחו מסעדות כשרות, ויש ערים בארץ שבהן נדמה כי למקומות לא כשרים אין זכות קיום.
.jpg "burger room - לא כשר אבל סגור בשבת (צילום: לין לוי)")
בעלי עסקים שמנסים למצוא פתרונות יצירתיים לנושא הכשרות סופגים אש וארגון צהר, זה שאמור לתת פתרון אלטרנטיבי לתעודת הכשרות של הרבנות, אינו פועל בכל הארץ.
כתבות נוספות שיכוות לעניין אותך:
ברים כשרים שווים ברחבי הארץ
ממסעדה לא כשרה למסעדה כשרה - ובחזרהומה קורה בירושלים? ירושלים היא עולם בפני עצמו, ונראה שעסקים לא כשרים שפתוחים בשבת שפועלים בעיר הזאת הולכים ומתמעטים. רק לפני כחודש הבאנו לכם את סיפורה של רעות כהן, שפית ירושלמית שסובלת מהצקות בלתי פוסקות מאז שפתחה את הדיינר הלא כשר שלה R&R שעובד בשבת ומגיש פירות ים ובייקון. גילויי האלימות התחילו כבר עם פתיחת המקום וזכו לסיקור תקשורתי נרחב, כולל גל ונדליזם שכללל השחתה של המקום וכתובות נאצה שרוססו על חלון המסעדה.
מגישים צ'יזבורגר אבל סגורים בשבת
אבל הדיינר של כהן לא לבד במערכה: המציאות בעיר כמו ירושלים מכתיבה לעתים, כך נראה, לבעלי המסעדות את תנאי הכשרות. לדוגמה, מסעדת מחניודה של אסף גרניט אינה כשרה אבל סגורה מכניסת השבת ועד צאתה. מוסד ירושלמי נוסף, ״קפה יהושע״, מגיש שרימפס בתפריט אבל גם הוא סגור בשבת, בגלל מחאת השכנים. גם עסקים שונים הפועלים ברחוב עזה, הנחשב למעוז הפלורליסטי בעיר, סגורים בשבת. Burger Room אולי מגיש המבורגר עם גבינה בתפריט, אבל בשבת - סגור.
ב-2013 נסגר בירושלים מקום בשם ״רסטובר״, בר ותיק בגלל שסירב להפוך לכשר כפי שדרשו בעלי הנכס. סיפור מוכר וכואב במיוחד קרה בפברואר האחרון, אז נסגרה בפתאומיות מסעדת "לינק" הותיקה. סגירתו של המוסד הירושלמי לא הושפע מפטירתו של יהודה אסלן, מייסד המקום וגם לא מהמצב הקשה בעולם המסעדנות. המסעדה פעלה במשך 22 שנה וככל הנראה הייתה מצליחה גם אם הייתה פועלת עשרים שנים נוספות, אלא שהנכס שבו פעלה ״לינק״ נרכש על ידי קבוצה שדרשה שהמקום יהפוך לכשר. דרור באבאי שלקח אליו את מושכות ניהול המסעדה אחרי פטירתו של אסלן, סירב לכך, והמקום נסגר, כשהוא משאיר חור עצום בלב קהל המעריצים וגם בקולינריה הירושלמית.
המקום החדש של השנים נמצא במרחק של 400 מטרים מ"ז׳בוטינסקי", אותו בר שסגרו. "זה לא היה קל כי נאלצנו להיפרד מעסק כלכלי מוצלח בגלל הכשרות ולברוח מכל אפשרות שהסאגה של הכשרות תחזור על עצמה שוב״, מסביר פאר.
הסאגה של ״ז׳בוטינסקי״ התחילה ב-2016 כשבעלת הנכס ניסתה לסיים את חוזה השכירות בדרישה שהמקום יהפוך לכשר ויהיה סגור בשבת. המצב הגיע כמעט לבית המשפט ובסוף הויכוח הסתיים בהליך גישור ובהסכמה מצד בעלת הנכס לוותר על הדרישות בתמורה להגדלת שכר הדירה. זה החזיק שנתיים וב-2018 בעלת הנכס חזרה שוב על דרישותיה.
ז׳בוטינסקי פעל כבר לא כשר מאז 2007. פאר ואבוטבול נכנסו לתמונה ב-2014 והפכו אותו לבר סוער ולאחד הברים הבודדים בעיר שפתוחים גם בסופי שבוע. כיום, אחרי שז׳בוטינסקי בגרסה הלא כשרה נסגר, נותרו במרכז העיר רק שני ברים לא כשרים שפתוחים בשישי בערב - ״חבית״ ו״גטסבי״, מה שמשאיר צעירים חילוניים רבים חסרי אונים נוכח ההיצע הדל. לדברי פאר ואבוטבול, המקום היה לא כשר לא כי הייתה להם בעיה עם הרבנות, אלא כי "יש לנו בעיה עם זה שמנסים לסגור לנו את העיר בשבת״, מצהיר פאר.
״זה היה ממש בלתי מוסבר כי מדובר על אישה לא דתייה והבר הזה פעל יותר מעשור כשממש לידו יש בית כנסת", מספר פאר. "כשמתפללים היו יוצאים הם היו מברכים אותנו לשלום ומתוך כבוד אליהם היינו מנמיכים את המוזיקה בשעת תפילה. הכל נעשה מתוך התחשבות וכבוד״.
לא ניסיתם לשכנע את בעלי הנכס לרדת מזה כפי שעשיתים בעבר?
אבוטבול: "מכל הסיפור שקרה לנו הבנו שכשזה מגיע לענייני הדת אין משא ומתן כי הנושא לא פתוח לדיון. זה הפוך מכל התנהלות מסחרית תקינה, אבל אלה השדים שאי אפשר להסביר וזה הלך הרוח של ירושלים".
אבל יש בעיר לא מעט מסעדות לא כשרות.
אבוטבול: "נכון, אבל ברים אין, ובטח לא ברים עם אוכל. אם תספרי את כל הברים הלא כשרים, לא תגיעי לעשרה, ולצעירים שלא שומרים שבת אין כאן איפה לבלות. כנ״ל לגבי המועדונים. איפה ראית עיר בירה, שהיא גם עיר עם האוכלוסיה הכי גדולה במדינה, שבה פועלים אפס מועדונים? מלבד שני דנס-ברים - צעצוע' ו'מונאקו', נכון להיום אין בירושלים מועדון אחד שפועל בשישי בערב".
אבוטבול: "אנחנו מגדירים את עצמנו כחילונים ליברלים ואנחנו לא רוצים את המלחמות האלה כי אנחנו לא מחפשים לחנך את הפלג החרדי בעיר וגם מבינים ששום דבר טוב לא יצא ממלחמה.
פאר: "אי אפשר לנהל עסק של אירוח ולגרום לאנשים ליהנות כשעל הראש שלך מלחמת כשרות. אנחנו גם יודעים שיש לנו הרבה יותר מה להפסיד במלחמה הזו. אנחנו רוצים שקט בעבודה. אנחנו רוצים להתעסק בלבדר אנשים כי זה מה שאנשי לילה עושים".
מה דעתכם על מה שקורה ב-R&R הדיינר של רעות כהן?
אבוטבול: "היה להם פיק נחמד בהתחלה והחילונים הגיעו לתמוך ולחזק וזה החזיק יפה. עכשיו לא רואים שם יותר צבאות של חילונים. R&R צועקים חזק וזה יוצר אווירה מלחמתית סביבם. לנו חשוב להמשיך לעשות הכול כדי לחזק את אופיה החילוני של העיר, אבל אנחנו מאמינים שהדרך הנכונה היא הדרך השקטה והנעימה".
אבוטבול: "אנחנו חיים תחת החוקים של מדינת ישראל, ובעל הנכס יכול לדרוש בחוזה מה שהוא רוצה ומה שמתחשק לו. האלטרנטיבה הייתה לחתום על החוזה עם הדרישות לכשרות, להמשיך לפעול כרגיל ולהגיע לבית משפט - ואז גם לא מן הנמנע שבעלת הנכס הייתה מנצחת, כי כשמדובר על ענייני דת אף אחד לא מוכן להרים את הכפפה ולגעת בפרה הקדושה".
ברים בשבת? זה נדיר
התמונה שמצטיירת מהסיפור הזה היא שאם אתה רוצה להפעיל עסק לא כשר בירושלים, עליך להתפשר על מיקום מרוחק. כדי להיות לא כשר בירושלים אתה נאלץ להתמקם בשוליים. ״באזור השוק הסגירה בשבת היא דרישה אוטומטית של בעלי הנכסים, וזהו אחד הסעיפים בחוזה השכירות. אין אף אחד שיעיז לפתוח בשבת באזור הזה", אומר אבוטבול.
זה נשמע מתסכל.
אבוטבול: "זה לא מתסכל כי זה עוד סעיף בחיינו כחילונים בירושלים. היה לנו חשוב יותר להמשיך להתקיים, גם אם זה במיקום אחר ותחת שם אחר, והעיקר שלצעירים חילוניים יהיה מקום לצאת אליו ביום שישי. המהלך הזה עלה לנו המון כסף, אבל אנחנו לא מוכנים לוותר על הקהל הזה.
פאר: שנינו כבר עם משפחות וברור שהיינו רוצים את השקט בשבת. מצד שני, עוברים אצלנו אלפי אנשים בסופ״ש והקהל הזה צריך שיהיה לו איפה לבלות בשישי בערב, ואיפה לשבת בשבת בצהריים. כמעט ולא נשארו מקומות כאלה בעיר שהם לא מסעדה שבה צריך להוציא כמה מאות שקלים על ארוחה".
לא חשבתם לפתוח בר בעיר קצת פחות מורכבת בענייני כשרות ועבודה בשבת?
אבוטבול: קיבלנו כמה הצעות, אבל לא, אנחנו ירושלמים מלידה וירושלים שווה את כל המאמץ שעשינו עכשיו כדי להמשיך להפעיל בה עסק שפתוח בשבת. מקומות כמו שלנו הופכים למיעוט כאן, ובגיל 23-24 ירושלמים חילוניים מתקפלים מכאן כי הם רוצים לחיות במקום שבו יותר נעים ויותר קל להיות חילוני. זה מצמצם את מעגל החברים שלנו וגם את מעגל הלקוחות, אבל אנחנו מוכנים להמשיך ולעשות הכול כדי להישאר כאן בשביל מי שכן נשאר".
העיר התחרדה?
פאר: "לא, הסטטיסטיקה אומרת שהעיר לא באמת מתחרדת כי אין שינויים מהותיים באוכלוסיה. השינוי הוא בתפיסה ובתחושה, בין היתר כי 10 חרדים מורגשים הרבה יותר מ-100 חילוניים. הם יותר קיצוניים וגורמים לחילונים להרגיש מאוימים".
אם יבואו אליכם שוב בדרישה לסגור בשבת - תוותרו או תילחמו?
פאר: "אנחנו אנשי שלום אבל אם זה יקרה שוב, נדע להחזיר מלחמה. על המקום הנוכחי לא נוותר, במיוחד אחרי כל הסיוע שקיבלנו מאגף רישוי העסקים בעירייה על מנת להפעיל אותו. מצד אחד הגורמים הרשמיים והלא רשמיים בעיריה תומכים בעסקים שרוצים להיות פתוחים בשבת. קיבלנו אוזן קשבת כשפנינו לעירייה, אפילו מחובשי כיפה, אבל זה היה בדלתיים סגורות ורק כי אנחנו אנשי שלום וכי מתוך כבוד לקהל הירושלמי לא הכנסנו לתפריט פירות ים ובשר לבן".
