חג הרימון: על זנים וטעמים של רימונים
חשבתם שלרימון יש רק זן אחד? ממש לא: בארץ גדלים מספר זנים של רימונים ולכל אחד מהם גודל אחר, טעם אחר וחיי מדף אחרים. צפו בריאיון עם חקלאי המגדל רימונים
לרימון יש כמה זנים וכמה טעמים. הזן הפופולרי, זה שכולם מכירים, נקרא וונדרפול - זה רימון שהוא יחסית גדול מאוד ומתוק, ויש לו חיי מדף ארוכים. בארץ יש גם זן שנקרא עמק. עמק הוא רימון יחסית מתוק, יפה, וחיי המדף שלו בינוניים. זן נוסף שגדל כאן נקרא עכו, או 128. עכו קטן יותר משני קודמיו, הוא מתוק מאוד ויש לו הרבה מיץ וגרעינים רכים. זן נוסף נקרא 116 – זה רימון חמצמץ, המיועד למי שאוהב טעמים חמצמצים. הוא פופולרי בקרב הקהילה הרוסית בארץ, וחיי המדף שלו קצרים. רוב הייצוא של הזן הזה הוא לרוסיה. ויש לנו גם זן נוסף, שכמעט וכבר לא קיים, עם גרעין קשה, מתקתק אבל בלי הרבה מיץ - וזה זן 105. כל הזנים של הרימונים, חוץ מזן וונדרפול, הם פיתוח ישראלי.
"היום הישראלים אוכלים רימון כל השנה", מסביר החקלאי גיא טל ממשק מיטל. "זה קורה גם בזכות הטרנד של הבריאות כי לרימון יש הרבה סגולות בריאותיות. הרבה פעמים אנשים קונים כמויות של רימון בעונה, סוחטים את זה למיץ או שומרים במקפיא ואז מפוררים מעל הסלט. הישראלים למדו לאכול רימון כל השנה".
איך בעצם חותכים רימון? יש הרבה שיטות, אבל אף אחד לא באמת בינגו.
"מי שרוצה לפורר את הגרעינים, אז השיטה היא לחתוך טיפה את הכתר, לחתוך את הרימון באמצע, להחזיק הפוך ולדפוק עם כף מסביב, כך ייצאו גרעיני הרימון החוצה והציפה הלבנה תצא גם היא. אחר כך פשוט מנקים ואז מקבלים את הכל בקערה. לא צריך לפורר רימון בידיים".
כמה זמן מרגע החיתוך אפשר לאכול רימון?
"מי שרוצה לאכול רימון שלא יתחיל לפורר אותו ואז יחכה יומיים שלושה. ברגע שפתחת את הרימון, נגמר הסיפור, מאותו רגע יש לך גג שלוש שעות. כמובן שאפשר גם לסחוט את הרימון עם מסחטה מברזל".
ומה עם הקליפה?
"לא הייתי אוכל את הקליפה וגם לא ניסיתי את זה. אני חקלאי, לא רופא, אבל אומרים שיש סגולות בציפה הלבנה, בפנים של הרימון".
להיות חקלאי בישראל זה לא פשוט. אפשר להתפרנס מזה?
"היום מי שנמצא בחקלאות מנסה להתפרנס, יש כאלה שמצליחים יותר ויש כאלה שפחות. אני בן 51 ואני יודע שלא אתן לילדים שלי להמשיך בחקלאות".
למה?
"כי הפגיעה בדור ההמשך של מדינת ישראל אנושה. הרבה משקים נסגרים, וכל משק שנסגר, לא נפתח שוב. גם במשקים מאוד מצליחים מבחינה כלכלית ומאוד יציבים, לא מוכנים לתת לילדים להיכנס. ככה לא יהיה דור המשך שימשיך את החקלאות".