0 כוכבים למסעדת פיטר לוגר בניו יורק
האם אבד הכלח על מסעדת הסטייקים המפורסמת ביותר בעולם? מבקר המסעדות של הניו יורק טיימס העניק למסעדה המיתולוגית 0 כוכבים בביקורת שערך במקום: "הסלטים מטפטפים מרוטב, קוקטייל השרימפס דומה לגומי קר מרופד בקטשופ"
מסעדת "פיטר לוגר" המיתולוגית בברוקלין בניו יורק, חטפה השבוע את אחת הביקורות הקטלניות ביותר שניתנו למסעדה. "פיטר לוגר" זה אחד המוסדות שנמצאים כמעט תמיד בכל רשימה של ישראלי המגיע לניו יורק. ביקור במקדש הבשר המיתולוגי זה מאסט כמעט כמו ביקור במטרופוליטן.
כולם רוצים לבלוס, לכאורה, את הסטייק הטוב ביותר בעולם. אבל האם המלך הוא עירום? ייתכן שהפופולריות של המסעדה עומדת לדעוך וכל זה עומד להשתנות, בעקבות ביקורת קטלנית במיוחד שפורסמה השבוע בעיתון הנפוץ בארצות הברית - הניו יורק טיימס.
ביום שלישי השבוע פירסם העיתון הנחשב ניו יורק טיימס ביקורת ובה העניק אפס כוכבים ל"פיטר לוגר", כשהביקורת עצמה מתעללת במונטין שצברה המסעדה במהלך 132 השנים שבה היא פועלת, ודורסת את המקום עד עפר.
הסטייק הכי טוב שתאכלו אי פעם?
מסעדת "פיטר לוגר" נוסדה בשכונת בברוקלין בשנת 1887 בשכונה הגרמנית, שבסמוך לה נבנה תשע שנים אחרי כן גשר ויליאמסבורג. בשנת 1950, העמידו צאצאיו של הבעלים המקורים את המסעדה למכירה פומבית וסול פורמן רכש אותה בשל "מכרז נמוך באופן שערורייתי".
נכדתו, ג'ודי סטורץ', ממונה כיום על רכישת הבשר עבור המסעדה. אחת מבעלי המסעדה היא איימי רובינשטיין, אשתו של הווארד רובינשטיין, איש יחסי הציבור הידוע שלקוחותיו כוללים את ג'ורג' שטיינברנר, רופרט מרדוק ודונלד טראמפ.
בסקירה שלף מבקר המסעדות של העיתון, פיט וולס, את סכין הסטייק שלו ופשוט קצב את "פיטר לוגר" כמו סטייק, והשאיר אותה לדמם על הצלחת. "הסטייקים של פיטר לוגר היו בעבר עסיסיים, עכשיו הם מבוזבזים...", כך כתב וולס בביקורת, והוסיף: "הייתה תקופה שבה תפוחי האדמה המטוגנים הגרמניים היו חמים ופריכים, ואכלתי אותם בשקיקה בכל פעם שהלכתי, עכשיו הם סדוקים, אפורים ולפעמים קרים. אני מצפה להם כמו שאני מצפה למצוא שומה חדשה על הפנים". וולס לא הסתפק בזה והמשיך לצלות את המסעדה על הגריל: "הסלטים מטפטפים מרוטב, מנת השרימפס קוקטייל דומה לגומי קר מרופד בקטשופ, ולעגבניות הפרוסות (במחיר 17 דולר) יש טעם של שנת 1979. לרוטב של הסטייק תמיד היה טעם של קטשופ וחזרת, המועצם עם סירופ תירס".
באופן מפתיע, המבקר של הניו יורק טיימס בחר שלא להזמין סטייק למנה עיקרית במסעדה, כי אם דג סול, בחירה תמוהה במיוחד כשמדובר במסעדת בשר עם התמחות ספציפית בסטייקים: "הסול – כן אני הוא האדם שבחר להזמין דג סול במסעדת 'פיטר לוגר' – היה מוזר באופן מפליא: פירורי הלחם מלמעלה היו מוזהבים ופריכים, אך הדג מתחת היה יבש עד כדי אבקתי".
בעוד שהמבקר נתן למסעדה אפס כוכבים (מתוך ארבעה), ההד של הביקורת פרץ כאש בשדה קוצים – ואינספור תגובות קראו שסוף סוף מישהו צועק שהמלך עירום. תגובות לכתבה החלו לצוץ מכל עבר, ונשמעו ברחבי הרשת: "הרגשתי שביקורת על פיטר לוגר הייתה צריכה לצאת מזמן, מסעדה נשכחת ומיותרת בכל מצב", צייץ אחד מהלקוחות המאוכזבים בטוויטר.
מעריץ של וולס הגיב בעילום שם לכתבה: "ביקורת הרסנית, וולס בחר את המילים הנכונות וההרסניות לתאר את המקום. כואב לי הלב על המקום, אבל לפעמים האמת קשה וחשוב לשמוע אותה". מנגד, היו גם כמה מגיבים שהתנגחו חזרה בוולס, כפ שכתבה אחת הגולשות: "בניגוד לפיט וולס, ההמבורגר שלי תמיד הגיע בזמן, ותמיד היה עשוי במידה הנכונה. יחי פיטר לוגר".
את הביקורת שלו חתם המבקר במשפט: "למסעדה הזאת תמיד יהיו לקוחות נאמנים. הם יגידו שאף אחד לא הולך ללוגר בשביל דג הסול, אף אחד לא הולך ללוגר בשביל היין, אף אחד לא הולך ללוגר בשביל הסלט, אף אחד לא הולך ללוגר בשביל השירות. הרשימה נמשכת, וקשה להכיל את כולה, עד שתתחילו לתהות מי באמת הולך לפיטר לוגר, ותבינו שהתשובה היא: אף אחד".
הביקורת של וולס היא הביקורת הראשונה מזה 12 שנים שפורסמה בניו יורק טיימס על המסעדה בת ה-132 שנה. בשנת 2007, מבקר המסעדות בדימוס של העיתון, פרנק ברוני, העניק למסעדה בסקירתו שני כוכבים.
אבל בעלי המסעדה לא נשארו חייבים, והם הגיבו בטוויטר: "אנחנו יודעים מי אנחנו ומי תמיד היינו - הסטייק הכי טוב שתוכלו לאכול אי פעם. לא סלט הקייל העדכני ביותר".
