מובינג קפה בתל אביב נסגר אחרי 18 שנה
המשבר בענף המסעדנות פוגע גם בבתי הקפה: הבוקר נסגר במפתיע מובינג קפה בתל אביב, אחרי 18 שנה של פעילות. ניצן שטיין, בעל המקום: "בשביל להיות כלכלי אני צריך לגבות 85 שקלים על שניצל. זה כבר לא משתלם להחזיק בית קפה"
אחרי ששני בתי קפה מיתולוגים בתל אביב נסגרו בחודשים האחרונים - קפה הורקנוס שנסגר אחרי 23 שנים, וקפה ג'רמיה שנסגר אחרי 13 שנים, הגיע תורו של בית קפה ותיק נוסף: הבוקר (יום ו') נסגר במפתיע המובינג קפה, אחד מבתי הקפה המוערכים והיציבים בתל אביב.
ניצן שטיין, מי שהקים את בית הקפה והחזיק בבעלות עליו במהלך השנים, נפרד הבוקר מהמקום שהיה לו לבית: "היו 18 שנה נפלאות, המקום עבד עד הרגע האחרון. הדרמה האישית שלי היא גדולה מאוד. ההחלטה לסגור הייתה קשה אבל לפעמים עושים החלטות קשות בחיים".
מה קרה?
"זה כבר לא משתלם להחזיק בית קפה. זו הייתה גם החלטה כלכלית וגם החלטה אישית שלי להמשיך הלאה בחיים התחושות מעורבות מאוד. החבר'ה למעלה בממשלה לא ממש מבינים מה זה אומר להפעיל עסק כזה בתחום שלנו, והם והעמיסו מיסוי בלתי סביר על המסעדנים וגרמו לענף הזה להיות לא כלכלי. בשביל להיות כלכלי אני צריך לגבות על שניצל 85 שקלים, אבל אף אחד לא ישלם על שניצל 85 שקלים, אז אתה חייב למכור בפחות ואז בסופו של דבר לא נשאר לך כלום בסוף החודש. בית קפה שבו הממוצע לסועד זה 50 שקלים, לא יכול להצדיק את התשלום על השכירות, המזגן וההפעלה של הדבר הזה. אבל מעל הכל זה העובדים, שזה היום סעיף שהוא נטל מטורף על ענף המסעדות ובתי הקפה. אין באלאנס בין מה שאתה אמור לשלם לעובדים לעומת מה שאתה יכול לגבות מהקפה".
איך התחושות?
"זה בעיקר קושי נפשי עצום כי זה בית והמון לקוחות אהובים, גדלתי שם וגידלתי. זאת עוגמת נפש לא קטנה, אבל גם אופטימיות בצידה וסוג של שחרור. בית קפה זה עסק שדורש ממך שבעה ימים בשבוע וזה שואב אותך פנימה וזה הזמן הנכון לעשות שינוי. המדינה לא מקילה עליך וכבר אי אפשר להתפרנס מזה בכבוד. זה המון סיפוק אבל זה גם דורש יותר מדי. זאת לא הייתה החלטה קלה בכלל. בשבועיים האחרונים תחושות הבטן לא נעימות אבל אנחנו אופטימים".
אתה זוכר את השנים הראשונות?
"הייתי בן 30 בפתיחה, זו הייתה תקופה מדהימה, השכונה חיבקה אותנו מהר, כי לא הייתה שום אופציה סקסית באזור ואנחנו באנו עם אג'נדה ועם אנרגיה. הספריה הייתה אמורה להיות מרכז העניינים, אבל מהר מאוד בית הקפה תפס את כל תשומת הלב. בשנים הראשונות שלמה ארצי היה פותח את הבוקר, כל בוקר, על הבר וגם ארקדי דוכין וידוענים נוספים. עם השנים המקום גם התרחב ושימש כבית להמון אנשים, אנחנו היינו כמו הסלון שלהם בבית. אנשים לוקחים את הסגירה קשה ומשדרים דרמטיות, הם בשוק מהסיפור".
