חג הסיגד: "שמנו את המטבח האתיופי על המפה"
אינג'ירה, דאבו וחג הסיגד: המסעדנית פאנטה פרדה הגיעה לאולפן ynet, וסיפרה על החג האתיופי המסורתי ועל האוכל שמשודך לו. פרדה: "במסעדה שלי אני רוצה ומנסה להנחיל לכולם את התרבות האתיופית המדהימה, היפה, שהיא תרבות של כבוד ואנטי-תזה למה שקורה היום"
"שמנו את המטבח האתיופי על המפה", אומרת פאנטה פרדה, בעלת מסעדת "באלינג'רה" בתל אביב, הממוקמת בשכונת כרם התימנים. פרדה, התארחה באולפן ynet לרגל חג הסיגד.
פרדה, עורכת דין במקצועה, פתחה את המסעדה לפני כארבע שנים, ומאז היא מבקשת לקרב לבבות ולהנחיל את התרבות האתיופית - דרך הצלחת.
"אני רוצה ומנסה להנחיל לכולם את התרבות האתיופית המדהימה, היפה, שהיא תרבות של כבוד, ואנטי-תזה למה שקורה היום", אמרת פרדה. "אני רוצה להביא את זה לכאן ולהנחיל לכולם.
את חושבת שאנשים שאוכלים אצלך במסעדה יוצאים ממנה מודעים יותר ומכילים יותר כלפי העדה האתיופית?
"כן, אני רואה את השינוי שחל בלקוחות, חד משמעית. אנשים שמגיעים למסעדה הם אנשים שיש להם צימאון לדעת, הם אנשים שרוצים להיחשף לתרבות האתיופית".
אז מה כל כך מיוחד באינג'ירה ובדאבו?
"עיקר האוכל במטבח האתיופי זה האינג'רה. אינג'רה זה לחם אתיופי שעליו שמים כל מיני תבשילים, קדרות ותבשילים. זה ללא גלוטן וזה מעניק תחושת שובע. המטבח האתיופי הוא מענה נפלא לאנשים שהם טבעוניים וצמחוניים. הדאבו למשל, מסמן חגיגיות, וחג הסיגד, למי שלא יודע, נחגג כבר באתיופיה, שם אנשים מכל כפר עלו למקום מקבץ והתפללו לעלות לארץ ישראל ולירושלים הקדושה. האנשים הרוחניים, המנהיגים - צמים. כל האנשים המבוגרים סביבי מציינים את זה. הצעירים לא צמים, אבל מי שצם זה בשביל להגיד תודה שאנחנו פה. בסוף התפילה, בשבירת הצום, אוכלים את הלחם - בוצעים אותו ומחלקים לכולם. אני לא שפית דגולה, אבל אוכל זה משהו שיוצר סובלנות, הוא יכול גם לשנות אנשים. אוכל זה נפלאות".
לפנייה לכתב/ת 
