"מלא אנשים מפרסמים אוכל, אבל לא כולם מצליחים"
הם מקבלים חשיפה שלעתים לא נופלת מזו של עיתון והחברות הגדולות מחזרות אחריהם בשלל הצעות מפתות לשיתופי פעולה - דיברנו עם שלוש בלוגריות שעזבו הכל והחליטו להיות בלוגרית במשרה מלאה. הבלוגרית דניאל עמית: "אני קמה מתי שאני רוצה, ולא צריכה יותר לבקש אישור מאף אחד כדי ללכת לרופא באמצע היום"
ברשימת הבלוגים המובילים, יש כאלה שהחשיפה שלהם לא נופלת מזו של עיתוני אוכל המעסיקים מערך כותבים, עורכים, מפיקים וצלמים במשרה מלאה. השמות הגדולים בעולם האוכל שייכים לקבוצה שבין חבריה נמנים, בין היתר, רחלי קרוט, עז תלם, ניקי בי, יונית צוקרמן, רותם ליברזון, אולגה טוכשר, ענבל לביא, אורי שביט, אפרת ליכטנשטט ופסקל פרץ רובין.
בלוגים פופולריים נוספים למתכונים הם "עוגיו.נט", "פתיתים", "איך להרשים את חמותך", "לייזה פאנלים" ו"שמחה במטבח". יש גם בלוגים שמסקרים מסעדות ומקומות כמו "תרבות אכילה" של נעמה סובול, "טועמת ורצה לספר לחבר׳ה" של עדי עזרא ו"שמנים בדרכים" של מולי שטיין ואורי רונן.
אם תשאלו את הבלוגרים כיצד הם הגיעו לרגע שבו יש להם מאות אלפי עוקבים באינסטגרם, רובם יגידו שזה קרה בטעות, במקרה, ברגע הכי קשה בחיים ושהם כלל לא דמיינו שזה מה שיצא בסוף - תשובה מרגיזה במיוחד את אלה שמנסים "לגרד" את ה-1,000 עוקבים במקרה הטוב. אז כן, לפעמים זה בלתי נתפס ומסקרן - איך הם עושים את זה? דיברנו עם שלוש בלוגריות וניסינו להבין מה זה להיות בלוגרית במשרה מלאה.
מאשת מחשבים למשפיענית רשת
שרית נובק, הידועה יותר בשם "מיס פטל", התחילה לבשל בתור תחביב, וגם בשביל להוציא את בעלה מהמשרד בשעות סבירות עם תירוץ של ארוחת גורמה שמחכה לו בבית. את הבלוג שלה היא התחילה לפני 8 שנים, והיום בגיל 44 עם 3 ילדים, היא בלוגרית במשרה מלאה. את התואר במחשבים ובמתמטיקה היא הכניסה למגירה, והיא מצהירה כי אין לה שום כוונה לחזור לעולם ההייטק.
לבלוג "מיס פטל" יש מאפייני סטייל מאוד ברורים, והוא אחד הבלוגים היפים שיש: מלבד מתכונים יש בו גם הרבה יופי, וחוץ מללמד כיצד לבשל הוא גם נותן השראה ופשוט עושה חשק לעזוב הכל ולרוץ למטבח.
"עולם האסתטיקה משך אותי", מספרת נובק, "והפינטרסט פתח את עיניי ועשה לי חשק עז לעשות דברים יפים. כל ערב אחרי שהייתי משכיבה את הילדים הייתי מסתערת על המטבח ומתחילה את המשרה השלישית שלי - הבלוג".
את כל הצילומים שתראו בבלוג שרית מצלמת בעצמה, והמשפחה שלה כבר יודעת שאסור לגעת באוכל לפני שהוא מצולם. 99% מהמנות פשוטות מאוד, אבל באינסטגרם כמו באינסטגרם - נראות מיליון דולר.
חוץ מהבלוג המושקע יש לנוביק גם חשבון אינסטגרם עם 59.8k עוקבים, והיא גם מעבירה סדנאות בישול, מופיעה בתוכניות טלוויזיה ומצטרפת לצלם דן לב לסדנאות צילום ואינסטגרם שבהן היא גם מלמדת טכניקות אפיה. בשבוע האחרון היא גם השתתפה בפופ אפ קפסולות של "קפה עלית" שהתקיים בשוק הנמל, ובו נמכרו עוגיות מיוחדות שיצרו בלוגריות עבור הקפסולות החדשות - שרית נובק, רותם ליברזון, אפרת ליכטנשטט וענבל לביא.
הפריצה הגדולה של "מיס פטל" הגיע לפני שנתיים כשהאינסטגרם נכנס לתמונה: "פתאום הבנתי שאני יכולה לחיות את החלום ולהביא את בשורת האסתטיקה למטבח, עזבתי את העבודה הרגילה והפכתי לבלוגרית עצמאית במשרה מלאה".
איך מתפרנסים מבלוג?
"אני כותבת תכנים לחברות מסחריות, עושה סטיילינג ומשתתפת בפרויקטים של החדרת מוצרים חדשים לשוק. האינסטגרם שנכנסתי אליו לפני שש שנים גם עוזר כי אני נחשבת בעולם הזה בתור משפיענית רשת".
התגובות ששרית מקבלת על הפוסטים שלה מפרגנות, לרוב, ומרגש אותה לדעת שהיא עזרה למישהו להיכנס למטבח. לאורך השנים היא קיבלה גם תגובות פחות מחמיאות, בעיקר תלונות על מתכון שלא הצליח.
את מקבלת ביקורת על השתתפות בפרויקטים מסחריים שאת מקבלת עליהם כסף?
"בפעם הראשונה כשמישהו פנה אלי ואמר בואי קחי חפיסת שוקולד, תטעמי ותכתבי עליו, זה החמיא לי מאוד כי זה נתן לי את ההכרה ביכולות שלי ובמידת המשפיענות שלי. היום אני יכולה לומר בוודאות שאני עומדת מאחורי כל מוצר שאני מפרסמת. היה מקרה שפרסמתי עוגה קפואה אחרי שעשיתי לה שדרוג מדהים כדי להראות כמה רחוק אפשר להגיע עם דמיון גם אם מדובר על מוצר מהסופר, וקיבלתי תגובות זועמות על כך. הסברתי שמה שאני רוצה להראות זה כיצד אפשר להפוך עוגה קפואה לעוגה שהיא וואוו, וזה לגיטימי לגמרי".
שרית עזבה תחום עבודה מפנק וצללה לתוך עולם העצמאות הלא תמיד יציב. עם הזמן היא אפילו הפסיקה לעדכן את קורות החיים שלה כי הבינה שלעבודה בתחום המחשבים היא כבר לא תחזור. הפרנסה מהבלוג הגיעה רק כעבור שנתיים, והדרך לא הייתה קלה.
"בהתחלה היו ימים שהייתי קמה פורחת ועם המון חשק לעשייה, ובימים אחרים התקשתי לקום מהמיטה", היא מגלה. "מה שהרגיע אותי הייתה המחשבה שאם תוך שנה זה לא יתרומם, יש לי אחלה מקצוע לחזור אליו. היום הילדים שלי גאים לראות אותי בטלוויזיה, משוויצים בכמות העוקבים שיש לי וכיף לי לקבל אותם בבית כל יום כשהם חוזרים מבית הספר ולאכול איתם יחד ארוחת צהריים. אחרי ש'עלית' פנו אלי הייתי כמה ימים בעננים כי זה הדבר הכי מרגש שקרה לי. עבורי זה סימן לכך שהעבודה שעשיתי בשנים האחרונות נגעה במישהו".
ממורה ליוגה בלונדון לבלוגרית אוכל
שקמה יעקבי הסתובבה בעולם, גרה ביפן ובלונדון, הייתה מורה ליוגה, למדה קורסים קצרים בעיצוב אופנה, ולקחה מספר קורסי בישול קצרים בקורדון בלו. כל זה עד שיום אחד, לפני 4 שנים, נאלצה לחזור לארץ ולהתחיל את החיים מאפס.
בתור טבעונית היא הבינה שיש מחסור במידע בנושא, והחליטה לפתוח בלוג אוכל טבעוני Tivoneat. כבר בהצצה הראשונה בבלוג שלה אפשר לראות שהבלוג שלה קצת אחר, ומוצגות בו מנות מושחתות, מוגזמות, צבעוניות ומאוד מגרות.
חוץ מהבלוג שקמה מתחזקת גם חשבון אינסטגרם עם 24.7k ואחרי 126 סרטוני ה-youtube שלה עוקבים 9k משתמשים.
מתי הייתה הקפיצה הכי גדולה במספר העוקבים שלך?
"הבלוג זינק למעלה מהר מאוד כי כנראה היה ביקוש לתוכן שסיפקתי, וגם כי הבאתי מלונדון רעיונות טבעוניים חדשים שלא היו כאן. אבל דבר לא הכין אותי למה שקרה אחרי שפרסמתי מתכון לעוגת באונטי. זו הייתה עוגה לליל הסדר שהיא עוגת שוקולד טבעונית, נטולת גלוטן וסוכר שלא הצריכה אפייה, אבל עדיין הייתה מרשימה ומושחתת. אם עד אז היו לי כאלפיים צפיות ביום בבלוג, ביום שפרסמתי את המתכון קפצתי ל-9,000. אנשים היו עוצרים אותי ברחוב ושואלים 'זו את עם העוגת באונטי?'. עוגיות פאי פקאן מושחתות היו המקפצה השנייה של הבלוג".
אם תשאלו את שקמה מהו המקצוע שלה, היא תענה לכם בצניעות שהיא מתכונאית ובלוגרית - "זה המקצוע שלי ואני מאוד גאה בו".
איך הופכים בלוג אוכל למשהו גדול?
"צריך להבין באוכל, צריך לדעת להביא את עצמך וצריך שיהיה לך ויז'ן משלך. כדי לכתוב מתכונים צריך להיות מדויק כי המתכון הזה חייב להצליח אצל כל אחד, לא משנה איזה תנור יש לו בבית. בעיניי זה הכי נורא שמישהו ישקיע בקניית מצרכים, יבזבז את הזמן שלו ובסוף המתכון לא יצליח לו".
כמה שעות ביום את עובדת?
"בכל הנוגע לעבודה יש לי חוקים: אני לא עובדת אחרי 20:00 ולא מתעסקת בעבודה בשעה הראשונה של הבוקר. אני מתחילה את יום העבודה שלי ב-10:00 ומסיימת כשבן הזוג שלי חוזר מעבודה שזה בערך בשעה 20:00. היו תקופות שהייתי עובדת לתוך הלילה אבל כמעט יצאתי מדעתי. אם אתה שוכח להשקיע בעצמך זה אבוד".
לא קשה לעבוד כל היום לבד?
"יש לי אינטראקציה עם אנשים ואני אוהבת את זה שאני קובעת לעצמי כל יום את הלו"ז. אנחנו לא קמים אותו דבר כל יום ויש ימים שבא לי יותר אינטראקציה ויש ימים שפחות. לעובדי משרד אין את האפשרות לבחור מתי להיות לבד".
חוץ מלהמציא מתכונים ולצלם דברים לבלוג שקמה גם מנהלת מערכת דיוור, מפיצה ניוזלטרים, משקיעה בפרוסום ממומן, מעלה תכנים ליוטיוב, עורכת תוכן וידאו שהיא מצלמת ונותנת יעוץ לבלוגרים מתחילים. גם כאן, נושא שיתופי הפעולה המסחריים היה בהתחלה קצת קשה: "בשום מקום לא תמצא טבלה שבה כתוב כמה אתה אמור להרוויח בתור בלוגר ולהיות במשא ומתן מול גורם מסחרי דורש ממך ללבוש תחפושת".
כמה משקל יש לדעתך לבלוגים במרחב הוירטואלי?
"משקל רב כי חברות מסחריות מתייחסות לפרסום של בלוגרים בתור ערך מוסף לפרסום במדיה הרגילה. בתור אדם פרטי, כשאני נוסעת לחו"ל אני מחפשת בלוגר שכבר היה במקום הזה כדי לקבל המלצות. כשאני מגיע למדינה חדשה אני משתדלת ליצור קשרים עם בלוגרים מקומיים כדי להכיר את המקום טוב יותר. לפני 4 שנים כשעזבתי את לונדון לא הכרתי אחד שאין לו בלוג, יש להם אפילו הענקת פרסי השנה לבלוגרים מובילים והבלוגרים שם סלבס".
מה תמליצי למי ששוקל האם לפתוח בלוג ולהתמסר לזה במאה אחוז?
"קודם כל חשוב לזכור שצריך סבלנות עד שמגיעים לטראפיק טוב, זה לא קורה לבד. לאסוף קהל זו עבודה אינטנסיבית וקשה, וזה דורש לייצר שיתופי פעולה וללכת לאירועים והשקות כדי שיראו ויכירו אותך, צריך ממש לדחוף את עצמך. צריך לפחות שנה וחצי של השקעה שבועית כדי לראות תוצאות. אבל העצה הכי טובה זה לפני הכל להתייעץ עם מישהו שכבר יש לו בלוג או עם מישהו שמבין ויש לו ניסיון בתחום".
מ-37k ל-96k בחצי שנה
דניאל עמית היא תל אביבית בת 29 שיש לה 97k עוקבים באינסטגרם שכולו מוקדש לאוכל (ובו רק לפני חצי שנה היה שליש מכמות העוקבים הנוכחית), אבל היא לא מגדירה את עצמה בתור אינסטגרמרית אלא פשוט - בלוגרית אוכל.
מנת הפסטה רוזה בסיר אחד שהיא העלתה שברה את כל שיאי הרייטינג, והפכה לאחת המנות המדוברות, אבל במקום לפתוח אתר בלוג מקצועי ורציני עם תמונות מקצועיות, דניאל ממשיכה לתעד את המסע הקולינרי של חייה עם צילומי טלפון כשכל פוסט מלווה בסיפור אישי. לעומת שקמה ושרית שמקדישות את הבלוג בעיקר למתכונים, אצל דניאל אפשר למצוא גם סקירות של מסעדות.
"פתחתי את החשבון ב-2012 יום אחרי שחזרתי מהטיול הגדול ובהתחלה הייתי מעלה לא רק אוכל אלא גם שקיעות, נופים וחברים וזה היה בעיקר תחביב". היום, בזכות התחביב הזה, יש לדניאל עסק בן שלושה חודשים שבו היא ושותפתה מנהלות דפי פייסבוק וחשבונות אינסטגרם למסעדות.
מתי התחלת לקבל הצעות לשיתופי פעולה מסחריים?
"זה קרה די מהר כי היו לי נתונים גבוהים ועוקבים אמיתיים, וכשהייתי על 10k על כל פוסט עשו לי 9k לייקים. הבלוג הוא לגמרי המקצוע שלי והוא דורש ממני המון זמן, אבל אם יש לי עוד זמן שבו אני יכולה לעשות עוד כסף אז למה לא?"
מה את ממליצה למי שרוצה להיות משפיען אינסטגרם?
"קודם כל אני חושבת שלא כל אחד יכול להיות משפיען אינסטגרם כי כדי להיות כזה אתה חייב שיהיה לך משהו ייחודי, אופי מעניין ודומיננטי, יכולת להצחיק ולהיות מקורי ומסקרן. עובדה שיש מלא אנשים שמפרסמים אוכל, אבל לא כולם מצליחים, כי צריך לדעת לתת לעוקבים משהו מעבר. ההמלצה שלי היא להיות הכי אותנטי שיש ולהמעיט בפילטרים".
הסטורי של דניאל עובד 24/7 אבל זה לא גורם לה להרגיש שהיא עובדת בזה למרות שרוב הכסף שהיא מרוויחה מגיע מהאינסטגרם ולא מהעסק: "אני לא יושבת ועורכת כל היום, אני פשוט מצלמת ומעלה, זה חלק מהחיים שלי".
ומה לגבי היציאה לעצמאות בגיל צעיר יחסית?
"זה מדהים. אני קמה מתי שאני רוצה, ולא צריכה יותר לבקש אישור מאף אחד כדי ללכת לרופא באמצע היום".
