נח בבית הכנסת, מבול בחוץ

אחרי החגים זה עכשיו. חוזרים לימי החול, מתחילים שנה חדשה ועוד סבב קבוע של קריאות בתורה, כשלפנינו האסון הסביבתי הגדול - המבול.

נח הזקן בונה תיבה כדי להציל את בעלי החיים ולדאוג להמשך קיומם של מגוון המינים החיים. למרות העבודה הקשה, נח החרוץ והמסור האכיל כל חיה

בזמן המתאים לה. המדרש מספר שהאריה נשך אותו, אבל הוא לא התייאש ובזכותו המשיך העולם להתקיים. 

בבית הכנסת אנו קוראים על נח, ובחוץ מתקדם לקראתנו מבול חדש של אסונות סביבתיים - האוויר הולך ומזדהם, המים המתוקים הולכים ומתכלים, מגוון המינים החיים הולך ונכחד. הנה לפני ימים פורסמה ב-ynet ידיעה על מחקר שקובע כי חמישית מכל הצמחים על-פני כדור הארץ נמצאים בסכנת הכחדה.

בסוף, אנחנו יודעים, סיפורו של נח מסתיים בטוב. לכאורה הכול בסדר, אבל בל נשכח את הופעת הקשת שמסמלת ברית הדדית בין הקב"ה לבני האדם. הברית היא תביעה מבני האדם להיות אחראים לנעשה בעולם – הם השולטים בבריאה אבל הם גם אלו שצריכים לדאוג להמשך קיומו של העולם.

גבות מכאן וגבות מכאן

כשמדברים על יהדות וסביבה, פעמים רבות אנו נתקלות בהרמת גבה. מרימי הגבה משתייכים לכלל הזרמים של החברה הישראלית: המשותף להם הוא שהם לא מבינים למה להתעסק עם זה. ההבדל ביניהם הוא שמרימי גבת שמאל חושבים ש"אין מה להתעסק בזה כי הרי ברור שאין שום קשר, הרי היהדות היא דת מיושנת והמשבר הינו משבר עכשווי". לעומתם, מרימי גבת ימין מתכוונים לומר "אין מה להתעסק בזה, היות וברור שהתורה היא תורת חיים וכוללת בתוכה הכל, גם את המשבר הנוכחי".

אז נכון. המשבר הוא משבר של ימינו, אבל בעינינו התרבות היהודית יכולה להציע איזון מיוחד בין צורכי האדם לצורכי העולם.

יש להבין שהמבול שלפנינו פוגע בכולם - חיות ובני אדם. כולנו רקמה קיומית עדינה ומשולבת, ולפיכך על ההתפתחות האנושית להתחשב בעולם שמסביב. עתיד הילדים שלנו – האוויר שהם נושמים, המים שהם שותים, הפרחים שהם פוגשים בטיולים שלהם, החלומות שלהם – כל אלה תלויים בהתנהגות של כולנו.

היהדות מחזיקה ברעיונות סביבתיים הקוראים למניעת בזבוז והשחתה בעולם (בל תשחית), ליחס של כבוד לבעל החי (צער בעלי חיים) ולשגרה המשלבת עשייה ויצירה בעולם, לצד עצירה והתבוננות בפלאותיו.

גם מבחינה חברתית יש ליהדות מה להציע, הדת שהביאה לעולם את השבת כיום מנוחה ושוויון בין מעמדות ובין האדם לטבע, יכולה להציע גם אלטרנטיבה עשירה לתרבות הצריכה המערבית – ובעניין זה, אין זה משנה מי את או אתה. כולנו חיים בחברה שבה צריך לעמוד על המשמר מול מבול של פרסומות המאיים להטביע אותנו ואת ילדינו, בדרישה לקנות ולכבוש ולרדות. כולנו מתמודדים עם שוק עבודה הדורש עוד ועוד, על חשבון הפנאי והנחת האישית. הסביבה האנושית - ולא רק האקלים ובעלי החיים - מושפעת ממבול החמדנות ששוטף את עולמנו.

פרשה רלוונטית

לכן כשקוראים את פרשת נח כדאי לעשות אתנחתא קלה, ולא רק היכן שמסומן בטעמים. עמותת "טבע עברי" וקהילות יהודיות בחו"ל בחרו בשבת פרשת נח כשבת של קיימוּת יהודית. בשבת זו נזכיר לעצמנו

שהפסוק "והצנע לכת עם אלוהיך" צריך להתקיים בסביבתנו הקרובה, ושהוא חלק מתיקון העולם שאנו מחויבים לו.

גם בבית הכנסת אפשר לשמור על סביבה ירוקה: שימוש קפדני בשעוני השבת, אגירת מי נטילת ידיים, בחירת עלוני שבת הניתנים למיחזור, איסוף בקבוקי שתייה בתום הקידוש, ועוד מעשים קטנים המשנים את עולמנו. 

הזכירו בקהילות שלכם את שבת נח כשבת של קיימות יהודית ועשו מעשה - למען כולנו. קהילות המעוניינות לקדם את בית הכנסת שלהם כבית כנסת ירוק יכולות לפנות לעמותת טבע עברי לקבלת ליווי ותמיכה בתהליך.  

• מיכל ברגמן ועינט קרמר פעילות בעמותת "טבע עברי" המקדמת אחריות סביבתית יהודית בישראל.