במיוחד היום, אסור לפחד מדעות שונות
הרעיון של השמעת דעות המיעוט הוא רעיון קדום ביותר בחז"ל, והא נשמת אפה של הדמוקרטיה. יש רווח עצום בפלורליזם ובאפשרות שהוא מביא - להיות בעמדת הצופה בדיון, ולא להתנהל בתוכו ולזרום עם התלהטות היצרים שהוא מביא. אם נתרומם קצת מעליו, נוכל לראות שבסך הכל החולקים הם חיילים בקרב הערכים
האירועים האחרונים של רצח חפים מפשע העלה
לכותרות את הדיון על הקנאות ומקומה בעולם היהודי.
שאט הנפש מן הרצח הנתעב והנורא בידי אדם שפל ורשע, הייתה לנחלת כולנו. יחד
עם זאת, הדיון הציבורי על השאלות המשניות עדיין תוססות ומצויות במחלוקת סוערת: מצעד גאווה, כן או לא?
התורה קנאית, כן או לא?
ערוגה של מי - ושל מי לא.
לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
צפיתי בדיון הציבורי הסוער הזה למן מרחבי הפייסבוק ועד לדיון בכנסת, והיה נדמה לי שהעיקר אינו בשאלות הישירות שהוצפו, אלא בשאלה איך מנהלים דיון. השתקת הדעות היא נוראה. אני רוצה לנצל את המקום הזה כדי להתייחס לנושא של פלורליזם לעומקו. כיוון שמדובר בערך שחייבים להפנים אותו. חייבים.
הפלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי ודתי
במסגרת מדעי המדינה לומדים על אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה: האפשרות של קבוצות המיעוט להביע את עמדתם. האפשרות לריבוי דעות וייצוגן היא לב-ליבו של הפלורליזם.
הרעיון של השמעת דעות המיעוט הוא רעיון קדום ביותר בחז"ל. כל החומר שיש בידינו מתקופת חז"ל מאופיין בריבוי מחלוקות. כבר במשנה ובתוספתא, ואחר כך בתלמודים, מובאים דיונים בסגנון של מחלוקות. החומר מוגש כשבאופן עקבי מוצגת קשת הדעות הקיימת. זאת, על אף שבחלק מן המחלוקות נפסקה כבר ההלכה בזמן שהמחלוקת נשנתה. כך הוא באשר לדעת בית שמאי לעומת דעת בית הלל, וכך הוא באשר לעמדת רבי אליעזר שהיא דעה דחויה מההלכה, ועוד.
חיזוק העמדה הנגדית
לא זו אף זו, כאשר הגמרא מקשה על דעת אחד האמוראים במחלוקת, לא נדיר לראות שהאמורא החולק ייחלץ
דעה אחרת
כולנו אחראים לרצח של עלי ושירה
פרופ' רוחמה וייס
אין אפשרות לשמור את התורה ככתבה, וידיהם של חכמי התורה מעולם לא היו כפותות. השאלה היא איך כבשה את עולמנו האמונה ההזויה שיהדות שונאת אדם היא היהדות המקורית, ומדוע החילונים נוהים אחר היהדות הזו? בפעם הבאה שרב משמיע באוזניכם דברי בלע בשם התורה, אל תאמינו לו. הוא משקר
לתרץ את הקושי על הדעה שהוא חולק עליה, על מנת ליישב אותה ולהעמידה על תילה.
דוגמה אחת מיני רבות למי שחפץ להבין את התופעה (ממסכת גיטין, ס, ע"ב): רב ושמואל נחלקו בשאלה כיצד חולקים את מי הנהר, ואילו שדות זכאים להשקות ממנו ראשונים. לדעת שמואל, זכות ראשונים ניתנת לשדות הסמוכים לנהר. ואילו לדעת רב, יש להעדיף דווקא את השדות הנמוכים שאליהם המים היו זורמים לולא שהשדות הסמוכים לנהר היו סוכרים את זרימתו, ובכך להעניק יתרון למי שהטבע העניק לו יתרון.
הגמרא מביאה קושי על דעת רב מן המשנה, שקובעת ש"בור הסמוך לאמה מתמלא ראשון", ולכאורה ניתן לגזור מן המשנה את העיקרון שהקריטריון לזכות ראשונים על המים, הוא הקירבה למקורם. אולם שמואל נחלץ לסייע לרב על מנת שדעתו לא תידחה. וכך נאמר בגמרא: "תרגמה שמואל אליבא דרב (=פירש שמואל את המשנה כשיטת רב): 'באמה המתהלכת על פי בורו'".
לדעת שמואל ניתן לפרש שהמשנה מדברת במקרה של בור שאמנם סמוך לאמה, אך בנוסף המים זורמים אליו באופן טבעי. אם כן, אין לגזור מן המשנה כלל ועקרון למקרה שבו יש איזורים שהם סמוכים, ולעומתם איזורים שהמים זורמים אליהם באופן טבעי. ואם כן, אין הכרעה מן המשנה כנגד שיטת רב. כך יוצא שדווקא שמואל החולק, טורח ליישב את שיטת רב, ולהותירה על כנה כשיטה חולקת. ודוק, שמואל לא נסוג מעמדתו הוא רק מבאר מדוע שיטת רב אפשרית אף היא.
מכאן, שאצל חז"ל הערך של עצם קיומה של המחלוקת ונתינת המקום לדעות ורעיונות נוספים, היה גבוה.
הנימוקים לפלורליזם
במשנה ובתוספתא במסכת עדויות, מתקיים דיון בשאלה העקרונית, מדוע משמרים את הדעות הדחויות מההלכה (דעות יחיד) - ומדוע חוזרים ושונים אותם יחד עם הדעה שהתקבלה להלכה (דעת הרוב). וזה לשון המשנה:
"ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין, שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחוכמה ובמניין. היה גדול ממנו בחוכמה אבל לא במניין, במניין אבל לא בחוכמה אינו יכול לבטל דבריו, עד שיהיה גדול ממנו בחוכמה ובמניין" (פ"א מ"ה).
הנימוק הנזכר במשנה הוא שדעות יחיד יכולות להוות עוגן לשינוי ההלכה בתקופה מאוחרת. איננו יכולים לבטל הלכה שנקבעה על ידי גדולי הדור הקודם, אך אנו יכולים לסמוך על דעה אחרת שהייתה קיימת באותו הדור. אם כן, תיעוד הדעות החולקות הוא מעשה יזום, המאפשר את הדינמיות ההלכתית לעתיד. ההכרעה של חז"ל לפי הבנתם שלהם, היא יחסית וזמנית. ובקובעם הלכה הם מעוניינים להותיר אותה פתוחה לדיון. אין מדובר בהכרעה תוקפנית דעתנית - אלא בבחירה בין שתי אפשרויות.
המשמעות של הפלורליזם
בעלי החסידות והמחשבה הציגו את המחלוקת באופן שמבאר את חשיבות הדעות הדחויות עוד יותר. את
קראו עוד על הפרשה
כשאבותינו אכלו את העמים לתיאבון
יורם טהרלב
עם ישראל מקבל מהקב"ה הבטחה להטבות חומריות מפליגות, לא בזכות היותו עם נפלא הראוי לפרס, אלא בזכות רשעתם של הגויים. הכל יחסי בחיים, אפילו מידת הענווה של משה רבנו
ביאורם אציג באמצעות דברי ר' נחמן מברסלב, המדמה את עולם הרעיונות ואפשרויות המחשבה לאריג יפהפה, ארוך עד אין שיעור, עם הדפסים ייחודיים ומירקם קסום.
הבד מרהיב ביופיו. אך אליה וקוץ בה: לא ניתן ללובשו. לא ניתן ללבוש בד יפהפה ככל שיהיה. על מנת ללובשו צריך לעשות את המעשה ה"אכזרי" של גזירתו. רק גזירה של הבד, כך שתתאם למידות האדם שאמור ללבוש את הבגד, תהפוך אותו לשימושי.
משל זה של ר' נחמן מבאר כי למעשה, בעולם הרעיונות, כל הרעיונות חיים בשלום אלו עם אלו. "אלו ואלו דברים אלוקים חיים". למשל, אין סתירה בין שלום ובין אמת, כיוון שהשלום הוא ערך "נכון" כשם שהאמת היא ערך "נכון". דא עקא, אם אתה שופט, תעדיף את ערך האמת על השלום, כי זה תפקידך. ואם אתה מגשר, תפקידך להגיע להסדר של שלום בין הצדדים, גם אם במחיר עיגול פינות.
דוגמה נוספת מערכים שעלולים להתנגש במציאות: פרטיות לעומת שיתוף. שניהם ערכים חשובים, וכל אחד שיישאל עליהם יסבור שפרטיות וצניעות חשובים - כשם ששיתוף, לבביות ופתיחת הבית והלב חשובים. דא עקא, כאשר יורדים לפרטיו של מקרה קונקרטי כגון חצר משותפת, ייתכן שאחד השותפים יצטרך להציב גדר ולגבול את חצרו, על מנת שיוכל למקסם את השימושים האישיים שלו בחצר, גם כאלה שיש להצניעם.
בגדירת הבית והחצר - תוך הצבת אינטרקומים ושומרים יומם וליל – ייפגעו הנגישות, הפתיחות והשיתוף. ייתכן גם שאלו יפגעו ממשית במצוות צדקה וגמילות חסדים הנובעים מערך הלבביות, מהחשיפה ומהמגע עם האחר. בהגיענו לדילמות המעשיות, עלינו לגזור את הבד. עלינו להכריע איזו מן הדעות תתקבל להלכה. ו
לעיתים יתברר שפסיקת ההלכה נכונה למקרה מסוים בהקשר ובנסיבות מסוימות, או לדור מסוים, אך בדור אחר תקום לתחייה ההלכה הדחויה שביסודה ערך שאף הוא "נכון". אין פירושה של דחיית דעה אחת להלכה - מחיקתה של הדעה האחרת, אלא מציאת נקודת האיזון הנכונה למקרה המסוים בזמן נתון.
ומחז"ל והדמוקרטיה - אל החיים
קצת צניעות. הערכים המדוברים שעלו על שולחננו לדיון, אינם נחלת צד אחד של הדיון. כל אחד סבור
שלעיתים יש לנקוט ביד קשה ובקנאות. אם ילד מסכן את חייו, אין לנקוט כל חמלה כלפי התנהגותו, ויש לנהוג בו בדרך שתבהיר לו אחת ולתמיד שיש דברים שלא עושים אותם.
כל אחד סבור שיש מוסר המגביל את האפשרויות האנושיות ונוגד את ערך החירות. המחלוקת אינה על עצם עצמם של הערכים, אלא על הדרך שממנה ייגזר היחס בין הערכים השונים. והבגד שמתאים לנו היום אולי לא יתאים לנו מחר.
ומילה לסיום: יש רווח עצום בפלורליזם ובאפשרות שהוא מביא - להיות בעמדת הצופה בדיון, ולא להתנהל בתוכו ולזרום עם התלהטות היצרים שהוא מביא. אם נתרומם קצת מעליו ונביט עליו, נוכל לראות שבסך הכל החולקים הם חיילים בקרב הערכים. הם כלי משחק על מגרש המשחקים הצפוי כל כך של קשת הדעות והערכים שכולם אמת.
הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
מומלצים
