המהפכן של המאה ה-21: הרב שגורם לאתיאיסטים לאהוב את אלוהים
הוא מחשובי התיאולוגים היהודים בעולם, רב קונסרבטיבי העומד בראש מוסד להכשרת רבנים מכל הזרמים, ומי שמאמין שהאנשת האלוהים והנהייה אחר מסורת שאינה מתחדשת, היא מהאסונות הגדולים של הדתות במאה ה-21. הרב פרופ' אברהם יצחק (ארט) גרין הוציא את הספר "יהדות רדיקלית" - וערך אותו בגרסה מעודכנת לישראלים שאיבדו את היהדות. ראיון מיוחד
הרב אברהם יצחק (ארט) גרין הוא אחד האנשים המסקרנים ביותר שהצמיחה יהדות ארצות הברית: ילד יהודי שגדל בבית אתאיסטי, עשה דרך משלו אל תוך הדת - והפך לאחד התאולוגים המרתקים בדורנו. והוא גם פרופ' למדעי היהדות, חוקר חסידות ומיסטיקה, רב קונסרבטיבי ותלמידו המובהק של הרב אברהם יהושע השל.
"מורה וידידי רבי זלמן שכטר היה נוהג לומר לאתאיסטים שאותו אלוהים שאתם כופרים בו -
זה של 'אבא בשמיים' - גם אני לא מאמין בו. גם אני כפרתי באל הזה שמסתכל ומעניש, וגם אני לא מאמין בו. אני מדבר על רמה אחרת לגמרי של התודעה האנושית. למדנו הרבה, גם מהפסיכולוגיה, שלתודעה יש רבדים רבים: הרובד שאנחנו חיים בו רוב ימינו, האינטלקטואלי והרציונאלי, הוא חלקי. יש רמות אחרות של תודעה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
אם רוצים להבין את היופי שבמורכבות היהודית-אמריקנית, הרי שבמוסד להכשרת רבנים שהוא מנהל בבוסטון לומדים רבנים מכל זרמי היהדות האמריקנית, שילוב מרתק המרמז על הזרם החדשני שהרב גרין (המתעקש להיקרא בפשטות אברהם) יכנה בהגותו "היהדות הרדיקלית".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- אנטישמיות בארה"ב: "לא דמיינו את זה בסיוטים שלנו" חסיד באיראן: הרב וייס ומלחמתו בישראל
- החרמות, איומים ואלימות: "המאפיה החרדית" נגד "החרדים החדשים"
בספרו החדש תחת אותו השם "יהדות רדיקלית: פתיחת שער למבקשי דרך" (הוצאת "ידיעות ספרים") - לוקח גרין את הקורא הספקן והציני למסע אל עבר יהדות שלא הכרתם. כבר בפתח ספרו פורס פרופ' גרין את משנתו ולפיה חיפוש האמת וחיפוש אחר האל חד הם. "לא תונו איש', אומר רבי שמחה בונים מפשיסחה, 'אפילו לא את עצמך!" משרטט גרין את קריאת הכיוון.
יש יהדות אחרת
דרכו אל מה שהוא מכנה "יהדות רדיקלית" הייתה מרובת מורכבות. כנער מתבגר בבית אתאיסטי, הפך לדתי אדוק המדקדק במצוות קלה כבחמורה, מה שהוביל לקונפליקטים בלתי פוסקים עם האב, שונא דת מושבע. עם לימודיו באוניברסיטה, החלה קריסת עולמו הדתי בעקבות חשיפה לתכני ביקורת שהפכה את היהדות שהכיר ל"לא יותר מערמת פנטזיות והכחשת מציאות", כהגדרתו.
הרב פרופ' אברהם יצחק (ארט) גרין(צילום: דייויד פרנק)
"אני נזכר בהרצאה שמסרתי לפני כ-40 שנה באוניברסיטה קתולית בניו-יורק, בפני תלמידים רבים מאוד של גורו הודי", הרב גרין מספר. "בעודי מדבר, קם אחד מתלמידיו בלבוש המסורתי, ואומר לי: 'אתה אומר דברים מאוד יפים, אבל לא זו היהדות. יהדות זה אלוהים שיושב בשמים, מסתכל כמה מצוות יש לך וכמה עבירות, ומעניש אותך עליהן ביום הכיפורים'. הסתכלי עליו ואמרתי לעצמי – ולו: כמה חבל! בחור שפשוט לא יודע מה זו יהדות".
"הוא סיפר לי אחר כך שהוא עזב ישיבה גבוהה שנה לפני הסמיכה לרבנות, וזאת היהדות שלימדו אותו. דמותו ושל אלפים כמותו נשארה חקוקה בי עוד שנים רבות לאחר אותו מפגש מכונן. אני דואג לו ולדומיו. אני רוצה להציג שיש יהדות אחרת, שהיא לא היהדות הילדותית הזו של רגשות אשם ושל אבא שעומד מעליך ודורש ממך דין וחשבון של עבירות ומצוות. בכל ליבי אני יודע שיש יהדות אחרת, ואותה אני רוצה להעביר. בין היתר, גם לאלה שסבלו מהיהדות הזו".
זה מה שאתה אומר למי שמגיע מהעולם הדתי. מה תגיד לאתאיסטים שמשתמשים באותה קריקטורה דתית כדי להגיד שיהדות או דת בכלל איננה רלוונטית לחיים במאה ה-21?
דעה
הקרב על אלוהים
אסף וול
"היהדות האורתודוקסית זקוקה ליריב שיעורר אותה מתרדמתה. ובאמת, מדוע לא נפתח את השוק לתחרות?" אסף וול כתב את נאום הפתיחה לקונגרס האתיאיסטי-הדתי
"החיים הדתיים צריכים לחול על הבנה פנימית עמוקה, ולא על רמה אינטלקטואלית טהורה. אין לי שום דבר להוכיח לבני אדם ברמה הפילוסופית, הלוגית. שיש אלוהים? שניתנה תורה? יש לנו רק עדות, ועדות היא נבדלת מהוכחה, היא החיים עצמם. למען מה אתה חי? ולמען מה אתה מתמסר? לשם צריך להגיע".
"אני מבין שלהרבה מאוד אתאיסטים יש תפיסה קריקטוריסטית מאוד מסוימת של מה זה אלוהים. כל הדיון בשיח המערבי מתנהל במישור של קריקטורות הדדיות. אלה חושבים שהדת היא פשוט אוסף של שטויות ואירועים שלא התרחשו במישור ההיסטורי, ואלה מתגוננים ומפחדים מהאתאיזם חסר המוסר, והכל ברמה שטותית מאוד".
להיות אחת המסכות של אלוהים
עיקר מחקריו וחיפושיו של גרין, כמו של מורו הרוחני, אברהם יהושע השל, מוקדשים לעולם החסידות. מפעל חייו כלל תרגום תורות חסידיות כדוגמת ברסלב וגור לאנגלית, בתוספת הסברים ופרשנות. ומתוך העולם החסידי-קבלי נובע אחד הרעיונות המרכזיים שמציב גרין בספרו - "פנתאיזים מיסטי".
לדבריו, הפנתאיזים (אמונה כי האל והעולם חד הם, רעיון שמפתח גם שפינוזה) - היה טמון בלב היהדות מאז ומתמיד, אך הוסתר על מנת לשמור על חזות מסורתית, שלא לומר דוגמטית. "האמונה הזו באה במסווה לאמונה ב'אל' כדמות מואנשת. הרמב"ם, כמובן, פסל את הדמות האנושית הזו וחלק נכבד הלך אחריו. אך האמונה שמסתתרת מאחורי הדימוי האנושי, נמצאת בזוהר ובכתבי מקובלים רבים, וכמובן בחסידות".
"עבור המיסטיקן היחס בין אלוהים לעולם הוא לא יחס של בורא נברא, שהבורא יוצר משהו מחוץ לו ונפרד ממנו. הם רואים את המבנה הזה כיחס בין פנימי לחיצוני - שיש מבנה פנימי עמוק, ויש מעטה חיצוני, ואם אתה מצליח להסיר את המעטה ולחדור פנימה, אתה רואה את הלב האלוהי הפועם, את ההוויה של הקיום כולו. מה שאני מוסיף הוא שתמיד קיים עומק נוסף שאנחנו לא מצליחים לתפוס".
"צריך לחשוב על יהדות עבור העידן הזה"
הגות חילונית
קיצור תולדות הכפירה היהודית
טלי פרקש
"אתיאיסטים רבים לא מכירים את היהדות או את ההיסטוריה היהודית, ורובם גם לא ממש מבינים מה זה אתיאיזם", אומר פרופ' יעקב מלכין, מהוגי הדעות הבולטים של ההומניזם החילוני. עם צאת ספרו החדש, "הגן של אפיקורוס", הוא מספר על חזונו לייסד דור של כופרים יהודים כשרים למהדרין
התפיסה שמציג גרין ללא ספק מאתגרת, במיוחד את המישור המעשי של קיום המצוות והתפילה - והמשמעות שיש לריטואל דתי כזה בעולם שבו אלוהים משתקף אליך בכל רגע. אבל גם על כך יש לארט תשובה: "אני מבין את כל המסורת היהודית שלנו כמעגל של כלים שיצרנו כקבוצה אנושית במשך דורות, כדי להכיר באלוהי ולהרחיב את ההכרה בין בני אדם. אני טוען שם שהמסורת שלנו לא נמסרה מהשמיים, אבל יש בה קדושה גדולה. יש פה ניצוץ אלוהי שהשקיעו בו הדורות את כוונת ליבם".
"מצד שני, כל צורות העבודה הדתית הם יצירת אדם, ומשקפים גם את התקופות שבהן נוצרו. היחס שלנו לזרים, למשל; צורת החיתון שלנו, זה שאדם קונה את אשתו - זה פשוט מיושן, משקף תקופה אחרת. צריך לחולל שם שינויים גדולים מאוד. אני מאמין שיש דברים שצריך להשיל מאתנו.
"גם הלכות השבת המסורתיות, אם אני מסתכל על התורה ורואה מהם שני איסורי מלאכה עיקריים בשבת: לקושש עצים ולהדליק אש. עיקרי המלאכה בתקופת האבן. אז מהם עיקרי המלאכה שלנו היום? אולי להישמר מהמסך שמתחיל לשלוט בחיינו? אולי הכסף ועולם המסחר? אולי אלה הם חוקי השבת שלנו היום? צריך לחשוב על יהדות עבור העידן הזה, שלנו. אני יהודי שאוהב את צורת המסורת ואת השבת המסורתית, ולא בורח ממנה, אבל צריך לחשוב מחדש על דברים בעיקר בתחומים שהנוהג המסורתי וההלכתי פוגע בעקרונות המוסר היהודיים שלנו".
למשל?
"אני מאוד קשור למחלוקת הזו שבין רבי עקיבא לבן עזאי על מהו 'כלל גדול בתורה'? רבי עקיבא אומר: 'אהבת לרעך כמוך'. בן עזאי אומר 'בריאת כל אדם בצלם אלוהים'. אם משהו בהלכה פוגע בכלל הגדול, צריך לבדוק אותו היטב ולהיות מוכנים לשנות. כל העניין הפטריארכלי, וגם היחס לזרים, אני לא יכול לקום בבוקר ולהתפלל 'שלא עשני גוי'. זה מביע זלזול בצלם אלוקים של לא יהודים. גם היחס להומוסקסואליות. אם אתה גוזל מבני אדם את יכולתם לאהוב, אתה פוגע באנושיותם ובהיותם 'צלם אלוהים'. יש מקומות כאלה שהצו המוסרי היהודי הפנימי דורש בעצמו שינוי גדול".
"לא סבלנו אלפיים שנה כדי להיות עם ככל העמים"
האתגרים השונים והמורכבים שאיתם מתמודדות יהדות העולם והיהדות בישראל, הובילה את גרין להוציא לא רק תרגום נפרד לספר, אלא כמעט מהדורה נפרדת הנוגעת לחיינו בלבנט הצפוף, על הרבנות הראשית ומאבקי הכותל. "המצב שלכם ושלנו שונה", הוא אומר ישירות. "אנחנו שואלים מה יכולה היהדות שלנו לעזור לעולם הגדול.
"האתגר שלכם הוא אחר, כמובן; איך אפשר ליצר מדינה יהודית שלא תהיה הלכתית וצרת אופק, אלא נתונה לכללים שמגיעים מהקשר רחב יותר. היהדות לא הכינה אותנו לזה. ההלכה והניסיון ההיסטורי הכינו אותנו כל כך טוב לאיך לשרוד כמיעוט נרדף. היהדות לא הכינה אותנו למדינה, לשליטה על מיעוט גדול לא יהודי, ואיך להתייחס אליו".
הרב גרין טוען כי הבעיה של דת במציאות משתנה איננה נחלתם של היהודים בלבד. "במראה הפוכה, האיסלאם לא הכין את מאמיניו להיות מיעוט בחברה מערבית פתוחה. יש פה מצב אירוני שבו שתי דתות גדולות לא הכינו את מאמיניהן למציאות אחרת, פוליטית ונפשית, מה שהוליד בעיות שונות סביב זה.
מהדורה מיוחדת לקורא הישראלי(צילום: דייויד פרנק)
"אני לא איש נורמלי, אני מתנגד לנורמליזציה של הקיום היהודי. אני לא חושב שסבלנו אלפיים שנה כדי להיות עם ככל העמים. אם היהדות תאבד בישראליות, אז לא בשביל זה אנחנו פה. אנחנו פה בשביל המסר הגדול של להיות אדם בצלם אלוהים, ולבטא את הכלל הגדול הזה בצורה שהולמת את הדור.
"אני שמח וגאה שיש מדינת ישראל, ומקווה שכל אזרחיה יהיו גאים בה, ושהיא תתייחס לכולם בצורה שווה. מצד שני, אני רוצה מדינה שיהודים ירגישו בה בבית. אני גם רוצה שישראל תמשיך לטפח את היצירה היהודית והתרבות העברית שהתפתחה פה מאז הקמת המדינה, אבל אני דואג להגדרה הזו; מהי בדיוק אותה תרבות שאליה חותרים? אני מבין שיש כוחות גדולים שרוצים להגדיר מדינה יהודית כמדינת הלכה, ואני לא שייך אליהם".
הרב פרופ' אברהם יצחק (ארט) גרין
צילום: דייויד פרנק
מומלצים
