מתפללות תובעות את רב הכותל: "עברנו בדיקה גופנית משפילה"
שתי פעילות בארגון "תפילת נשים בכותל" הגישו תביעה על סך מאה אלף ש"ח בגין "חיפוש חריג ופוגעני" על גופן, באופן שהסב להן "תחושות של השפלה, בושה ופחד". העילה, על פי כתב התביעה - חשדם של שוטרים המאבטחים את הרחבה כי הן מנסות להבריח ספר תורה בכליהן, על אף הוראת בג"ץ האוסרת את החיפוש הפיזי. המשטרה בתגובה: "המקרה שתואר אינו מוכר לנו"
שתי נשים שביקשו להתפלל ברחבת הכותל המערבי, תובעות מרב הכותל והמקומות הקדושים וממשטרת ישראל פיצוי כספי בסך 100 אלף ש"ח, לאחר שלטענתן נדרשו לעבור חיפוש גופני כתנאי כניסה לאתר, על רקע מאבקן הדתי-פמיניסטי סביבו בשנים האחרונות. על פי כתב התביעה, שוטרים המאבטחים את הרחבה חשדו כי הן מחביאות בכליהן ספר תורה - ומנסות להבריחו באופן אסור, וכדי למנוע זאת פעלו בניגוד להחלטת בג"ץ, שפסל את הבדיקה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
התובעות, עליזה ברגר-קופר ועליזה מאק, הן חברות ארגון "תפילת נשים בכותל", הנאבק על זכותן לחופש דת במקום. מאז 2013, בעקבות החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, הן רשאיות להתעטף בטלית ולהניח תפילין, אלא שהקריאה בתורה, שאושרה עקרונית אף היא, נמנעת מהן עד היום באופן טכני: הספרים נמצאים בעזרת הגברים בלבד, ותקנות המקומות הקדושים אוסרות הכנסת אחרים מן החוץ.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "כך נכשלת ישראל בקליטת העולים מצרפת"
- 69 שנות דת ומדינה: החידון הגדול
- פרק תהילים ומנגל בהכשר בד"צ: החרדים שחוגגים עצמאות
ב-2015 דרש "מרכז צדק לנשים" בשם הארגון לבטל את התקנה האמורה, ועתירה בעניין תלויה ועומדת בבג"ץ. עד להכרעה, נרשמות מעת לעת הברחות של ספרי תורה על ידי נשים אל תוך הרחבה. לפני ארבעה חודשים קיבלו השופטים החלטת ביניים האוסרת על המשטרה או הסדרנים לערוך למתפללות בדיקות גופניות שמטרתן למנוע זאת, והטיל את האחריות בעניין על רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ'.
"תחושות של השפלה, בושה ופחד"
כעת הן טוענות כי החיפושים המיוחדים נמשכים כרגיל, כאשר השוטרים והמאבטחים אינם מסתפקים עוד בבדיקה הרגילה שאותה עוברים כל באי המקום, כפי שקבע בג"ץ. בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בירושלים נגד הרב רבינוביץ', המשרד לשרותי דת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הקרן למורשת הכותל המערבי, משטרת ישראל ועוד שני שוטרים - הן דורשות פיצוי על הנזק שנגרם להן בגין "הפליה בכניסה למקום ציבורי".
באמצעות עורכות הדין ד"ר סוזן וייס, אביה גולדין-טשיל וניצן כספי-שילוני מ"מרכז צדק לנשים", טענו ברגר-קופר ומאק כי הנתבעים התנו ועכבו את כניסתן לרחבת הכותל המערבי בעריכת "חיפושים מדוקדקים" בחפציהן ו"חיפושים חריגים ופוגעניים" על גופן - בניגוד להוראה מפורשת של בית המשפט העליון, באופן שהסב להן "תחושות של השפלה, בושה ופחד".
"התנהלות זו של הנתבעים עולה כדי הפליה במקום ציבורי מחמת קבוצה דתית, מין והשקפה, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות ציבוריים", נכתב. "כמו כן, פגעו הנתבעים בזכויות יסוד של התובעות לפרטיות ואוטונומיה, ובכך הפרו הנתבעים חובה חקוקה בניגוד לסעיף 34 לפקודת הנזיקין".
חיפוש גופני בניגוד לפסיקת בג"ץ
לטענת התובעות, ב-3 למרץ ביצעו השוטרים עליהן ובכליהן "חיפושים חריגים ומפלים שהם במפורש 'מעבר לבדיקה הביטחונית הרגילה לכל באי הכותל'" - בעוד שגברים ונשים שאינם קשורים אליהם, אשר ביקשו להיכנס אף הם לרחבה, היו פטורים מהם. עדויות דומות נשמעו בשבועות האחרונים מפי מתפללות נוספות שאינן קשורות לאותה קבוצה.
על עליזה ברגר-קופר נכתב: "השומר החל בחיפוש קפדני של תיקה אשר, בין היתר, כלל הוצאת מסמכים ובחינתם. בנוסף לכך, אילץ אותה השומר לעבור בדיקה גופנית בחדר צדדי. היא נאלצה להמתין להגעת שוטרת, ולמרות שביקשה כי חברה תתלווה אליה, בקשתה סורבה והיא הוכנסה לבדה לחדר הצדדי עם שוטרת. זו לקחה את התובעת לחדר צדדי ואילצה אותה לפשוט את זרועותיה לצדדים, בזמן שהיא ממששת את גופה מעל לבגדיה".
עוד מתואר בכתב התביעה: "השוטרת לא הסתפקה בחיפוש הגופני האמור, אלא ביקשה מהתובעת לפתוח את מעילה וחזרה על החיפוש על גופה של התובעת פעם נוספת כשאין מעיל על גופה. בסיומה של הבדיקה הגופנית בדקה השוטרת משי שוב את תיקה של התובעת. רק לאחר סיומם של חיפושים אלה, אושר לתובעת להיכנס לרחבת הכותל המערבי".
"חיפושים חריגים ופוגעניים"
ביחס לעליזה מאק נטען: "הנתבעים העבירו את התובעת בדיקה מדוקדקת של חפציה, במהלכה נפתחו כל התאים בתיקה. כשראתה כי אישה נוספת מאלו שהגיעו עמן נדרשת לעבור חיפוש גופני בחדר צדדי ומסרבת להיכנס לשם ללא נוכחות חברה, ובאישורו של הנתבע (השוטר), התנדבה להיות נוכחת בחיפוש. לתדהמתה, בנוסף לאישה הנ"ל אשר נאלצה להוריד את הג'קט שלה ולהיענות לכך שהשוטרת תעביר ידיים על גופה מעל בגדיה - גם התובעת נאלצה לעבור בדיקה גופנית".
"השוטרת וידאה שכיסיה של התובעת מרוקנים, ואז הורתה לה לפשוט את זרועותיה לצדדים בזמן שהיא מיששה את גופה של התובעת מעל לבגדיה. בסיום המישוש לקחה השוטרת מן התובעת את תעודת הזהות שלה לשם צילומה על ידי המשטרה. בסיומו של חיפוש זה, נאלצה התובעת להעביר את חפציה חיפוש נוסף שנערך אף הוא בצורה יסודית ביותר. רק לאחר שהנתבעים ביצעו חיפושים חריגים ופוגעניים אלה, הותר לתובעת להיכנס לרחבת הכותל".
כתב התביעה מייחס לשוטר ולשוטרת "חיפושים חריגים ופוגעניים, למרות שהתובעות לא היוו איום בטחוני כלל וכלל - אלא אך משום היותן חלק מן 'הקבוצה החשודה'... נשים המשתייכות לקבוצה דתית המחזיקה בהשקפה כי לנשים הזכות להתפלל בכותל בקול רם, עטופות בטלית, עטורות בתפילין ונושאות ספרי תורה".
לסיכום נכתב: "התובעים הפלו בין התובעות לבין גברים; בין התובעות לבין נשים דתיות אחרות השייכות לקבוצות דתיות אחרות או בעלות השקפות עולם אחרות; בין התובעות לבין כל אדם אחר שלא חששו התובעים שהם מחזיקים תשמישי קדושה או חלקים מהם אשר עלולים לשמש לצורכי פולחן בכותל".
"אנו פועלים על פי הוראות החוק"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם התקבל במשטרה, ולכשיתקבל אנו נשיב לו בבית המשפט באמצעות הפרקליטות, כמקובל. נציין כי משטרת ישראל וחברת האבטחה מטעמה, כמו גם 'הקרן למורשת הכותל' והסדרנים מטעמה, פועלים על פי דין, והמקרה שתואר אינו מוכר למשטרה".
מהקרן למורשת הכותל נמסר בתגובה: "רחבת הכותל המערבי מוגדרת מטבע הדברים,כאתר אסטרטגי בכל הקשור להיבטים הבטחוניים. הקרן למורשת הכותל פועלת על פי הוראות החוק ופסיקת בית המשפט העליון ככתבה וכלשונה. אנשי המשטרה וחברת האבטחה המועסקת על ידה מקפידים על כך גם מול ארועים של פרובוקציה והסחת דעת, שמתקיימים לצערנו מפעם לפעם".
לפנייה לכתב/ת 
