ההשראה של חולת הסרטן: החרדיות ברשת התפללו בזריחה
עשרות רבות של תמונות זריחה עלו בפייסבוק, לרפואתה ולכבודה של חולת סרטן סופני ו"גורו אמונה" של רבבות נשים. היוזמות, קבוצה של נשים חרדיות, ביקשו "לעשות משהו טוב עבור עצמן" בהשראתה של חני וינרוט, שסיפרה: "הלילות שלי מאוד קשים, והימים יותר טובים. אז אני מסתובבת בבית, קצת כותבת, קצת בוכה, ואז אני רואה את השמש יוצאת אלי, ואומרת: עכשיו כבר שום דבר רע לא יכול לקרות לך"
מבצע זריחה: עשרות נשים דתיות וחרדיות התגייסו אתמול (יום א') בהשראתה של חני וינרוט (34), חולת סרטן סופני, וצילמו עצמן עם שחר בתפילות לרפואתה. כך הוצפה הרשת החברתית בתמונות יפיפיות של זריחה, "לרפואת חנה בת יפה".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מי שעומדת מאחורי היוזמה היא עו"ד רבקה שוורץ, מנהלת קבוצת "ישנן בנות (ומה שביניהן)" (לצד רחל ארלנגר) בפייסבוק - קבוצה סגורה לנשים דתיות וחרדיות - שבחרה לקדם באופן ויראלי את בקשתה של וינרוט (34), אישה חרדית שהרופאים נתנו לה שישה חודשים פלוס-מינוס לחיות, לאחר שאובחנה כחולה בסרטן כרוני - מחלה שדינה מוות. זה היה לפני שבע שנים, בעיצומם של לימודי התואר השני בפסיכולוגיה, ומאז היא נאבקת במחלה בגבורה, תוך שהיא מגדלת את שלושת ילדיה – ומשמשת השראה וסוג של "גורו אמונה" לרבבות נשים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מחכה לגט 17 שנים: "בשבילי - כל יום תשעה באב"
- "ואהבת לרעך כמוך", ומה עם ההומואים ?/ פרופ' רוחמה וייס
- יהדות ארה"ב: ישראלים, זכרו שאנחנו כאן בזכותם
בסרט פרטי שערכה וינרוט על חייה והתמודדותה עם הסרטן, היא מספרת שחברה ביקשה לארגן אמירת תהילים לרפואתה, אך היא הודיעה לה שהיא לא מעוניינת, אלא מבקשת להעביר את המסר שנשים יעשו משהו טוב עבור עצמן. למשל, שילכו לראות את הזריחה. שוורץ שצפתה בסרט בביתה של חני בסוף השבוע האחרון, הרימה את הכפפה והחליטה לקדם את המסר ברשת החברתית.
"הצגתי את זה בהתחלה כניסוי", מספרת שוורץ. "במוצאי השבת העליתי פוסט נוסף, ובו פרטים על זמן הזריחה – אך מה שקרה בסופו של דבר היה בגדר של הפתעה גמורה. אני עצמי בחרתי לחוות את הזריחה בהר שמואל, מאחר והשכונה שבה אני גרה נמצאת בבקעה. צפיתי בזריחה, מעולם לא צפיתי בה לפני כן, וזו הייתה חוויה פשוט מדהימה לראות את האור מטפס ובוקע אט-אט. צילמתי סרטון ולאחר מכן נכנסתי לקבר שמואל להתפלל שחרית. מה שקרה שעה אחרי היה פשוט טירוף".
"הלילות קשים לי"
שוורץ מספרת על "מאות תמונות של נשים מכל רחבי הארץ. חלקן נסעו בלילה למקומות מיוחדים כמו ים המלח לראות שם את הזריחה, חלקן יצאו לרחוב, אחרות תפסו גג, היו כאלו שצילמו את המראה מחלון ביתן. אפילו לא את השמש עצמה, אלא את קרני הזריחה הראשונות. חלקן שלא רצו להעלות לרשת, שלחו לי באישי, וזה פשוט היה מדהים", היא אומרת – ושבה ומדגישה: "מאות תמונות. אחת המרגשות שעלו בקבוצה הייתה של אישה שבחרה לנסוע לקבר של חברה שנפטרה ממחלת הסרטן, ולצלם דווקא שם את הזריחה".
וינרוט עצמה התעוררה להפתעה מוחלטת, כדבריה. "אני נבוכה וקצת בהלם, ורוצה להודות מכל הלב", אמרה ל-ynet. "לא ביקשתי שיקומו בזריחה", היא מספרת, "לא חשבתי שמישהו יקום לזריחה. אבל הלילות שלי מאוד קשים, והימים יותר טובים. וזו כנראה נטייה מולדת. אני כנראה אדם שרואה מרה בלילה. והלילות הלבנים מאוד קשים לי. פעמים רבות בגלל שאני גרה בקומה חמישית, אז הלילות הלבנים שלי - במיוחד במוצאי שבת - מסתיימים עם זריחה".
"זריחה זה אומר שאני עצובה-עצובה, מסתובבת בבית, קצת כותבת, קצת בוכה, קצת מתכתבת עם חברות בחו"ל או חברות שעדיין ערות, קצת מתפללת - ושוב קצת בוכה. ואז אני רואה את השמש יוצאת אלי, ואומרת: זהו, עכשיו יהיה בסדר. לראות את כדור השמש יוצא ככה בבוקר, זה אומר ששום דבר רע לא יכול כבר לקרות לי. ככה אני. ואז אני נרדמת רגועה יותר וחבוקה יותר. ומזה זה התגלגל", היא אומרת בחיוך, "שאנשים קמו בבוקר והוסיפו מצווה בתורה שצריך לראות זריחה".
"השמים בערו כאן באש לכבודה"
התמונות הועלו בקבוצה, אך מהר מאוד גלשו אל הרשת כולה - ולוו בהאשטגים לרפואת חנה בת יפה, ובהמון התרגשות. "מעולם לא חשבתי שזריחה יכולה לגרום לי לדמוע", כתבה מרים וילנסקי, והוסיפה ציטוט ידוע: "כשהנשמה מאירה, גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים".
"לרפואתה המלאה והקרובה של חני שמלמדת אותנו איך להסתכל על כל דבר בחיים בחיוך ובהנאה", הוסיפה גולשת אחרת. "השמים בערו באש כאן לכבודה". "זריחה מים המלח", כתבה גולשת, ואחרת הוסיפה: "זמן-שמים בשבילך בבית שמש".
מאחר והרעיון כולו היה "לעשות משהו טוב בשבילך" – היו שבחרו להעלות תמונה מרגע קרוב, ולשתף בתפילה. "כאמא מניקה ברוך ה' לא הצלחתי לתזמן את הזריחה", כתבה לה שיינדי סנדרסקי. "בארבע ורבע ניסיתי ליהנות מהחושך, הוא דווקא היה יפה עמוק... כשהתעוררתי שוב היה כבר רבע לשמונה ואני חוסכת לכם את תיאורי הבוקר הזה, אבל הבטחתי לעצמי קפה עם קצפת - ולרפואת חנה בת יפה הוספתי גם גלידה".
"העברתי פעם סדנה מטעם העבודה ובסופה הביאה לי מישהי פרחים ושוקולד, ומכתב ששיניתי לה את החיים", מספרת וינרוט. "הייתי צעירה, טיפשה וגאה, ובאתי לבוס שלי עם המכתב הזה. הבוס שלי, שהוא ד"ר לפסיכולוגיה, שאל אותי: כמה בנות היו בקבוצה? אמרתי ש-12. אז הוא ענה: עובדה שקיבלת רק מכתב אחד. את החיים שלה לא שינית, ואת החיים של אף אחד גם לא תצליחי לשנות. אולי-אולי את החיים של עצמך. הפרחים והשוקולד מגיעים לאותה אישה שבאה ועשתה את השינוי עבור עצמה.
"ומאז, בכל פעם שמישהו מחמיא לי ואומר לי 'בזכותך...' 'בזכותך קמתי לראות זריחה', למשל, אני אומרת: שום דבר זה לא בזכותי. אבל אני כן מתפללת להיות שליחה טובה".
"משהו שלא יכולתי לחלום עליו"
קבוצת "ישנן בנות (ומה שביניהן)" שמנהלות רבקה שוורץ ורחל ארלנגר, ומיועדת לנשים דתיות וחרדיות בפייסבוק, הפכה כבר לקבוצת הנשים המובילה ברשת במגזר החרדי, שלא מהססת לגעת ולדון בנושאים רגישים ואינטימיים בחברה החרדית: "בסופו של דבר, הקבוצה היא לא רק מקום לשיתופים ולקניות, אלא גם קהילה, משפחה, מקום שבו נשים שואבות כוח אחת מהשנייה.
"גם כשיש מישהי עם אחות חולה, ישר רואים נשים שמתארגנות לתהילים. את חני מכירים - ולא רק במגזר החרדי. כל אחת מרגישה צורך להעניק לה משהו באופן אישי, ומה שקרה בסופו של דבר, היה משהו שגם אני לא יכולתי לחלום עליו".