למי קראתם נוצרים? היהודים שחוגגים "נובי גוד"
"לפני שלושה עשורים התנשאו האשכנזים על המימונה המרוקאית, והיום חווים יוצאי ברית המועצות את אותה התנשאות תרבותית. לפני שאתם מכנים למעלה ממיליון ישראלים בעלי זהות יהודית וציונית, 'נוצרים' - תזכרו שגם אתם חיים לפי לוח השנה הלועזי"
בתחילת שנות השמונים, תקופת "הליכוד" נגד "המערך" ונאום הצ'חצ'חים, היו מי שכינו בלגלוג את המימונה "חג הקופים", כחלק מהתנשאות האשכנזים על מסורת יהדות מרוקו. הזמנים השתנו והמימונה היא היום חג ישראלי לכל דבר, המתקשר לערכי קהילה, שמחה וגאולה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
ה"נובי גוד" של יוצאי ברית המועצות לשעבר נחגג אמש על ידי מאות-אלפי ישראלים, כשמאות-אלפים אחרים צקצקו מנגד: "חג נוצרי", "מנהג גויים", "גם ככה הם לא יהודים" ועוד כהנה הערות מתנשאות וגזעניות.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- רוצחי יהודים, מכחישי שואה: הגיבורים החדשים של אוקראינה
- סילבסטר והיהודים: אנטישמי צמא דם?
- המשרד לשוויון חברתי מציג: משפחות חרדיות ללא נשים
למי שחוששים מהתנצרות המונית, הנה כמה עובדות: המהפכה הקומוניסטית ברוסיה של 1917 הייתה אנטי-דתית קיצונית. בשנים הראשונות נרדפו כמרים, נשרפו כנסיות ולוח השנה הנוצרי נמחק. אסור היה לציין חגים דתיים והמשטרה החשאית פיקחה על כך היטב. אבל הציבור לא יכול היה לעמוד בגזירה. חגיגות השנה האזרחית חדשה - ה"נובי גוד" - נערכו בהסתר, והמשטר חייב היה להגיב.
כך, בתחילת שנות ה-30 החליטה ההנהגה הקומוניסטית לאשר את חגיגות ה"נובי גוד" כחג אזרחי לא-דתי המבשר התחדשות. זו הייתה גם הזדמנות ליהודים: מאחר שה"נובי גוד" נפל לעיתים קרובות סמוך לחנוכה, רבים מהם חיברו בין הדברים וחגגו את חג האורים במעטה אזרחי חילוני.
כך נולד המנהג חוצה הזהויות והדתות, ומאות-אלפי משפחות מברה"מ שעלו לישראל מבחירה ומתוך רגש ציוני ויהודי חם, הביאו אותו איתן והן מציינות את המועד הזה בצורה משפחתית וקהילתית.
גם אתם חיים בין שני לוחות שנה
קבלתם של חג ושל מסורת אל תוך הקונצנזוס של החברה הישראלית משמעותה הכרה בקהילה הענפה ובמטענה התרבותי וזהותה המורכבת והייחודית. לצערי, בישראל של היום, כל עוד זה עדיין לא קורה. חמור מכך, חלק מהישראלים מגנים מסורות ומנהגים - ומשאירים את קהילת יוצאי ברה"מ מחוץ לשיח החברתי, מבודדת ונפרדת.
זה לא כריסמס, זה לא סילבסטר, זה נובי גוד בבת ים(צילום: אבי חי)
האם יש לנו הפריבילגיה לעשות זאת ללמעלה ממיליון איש? מנקודת מבט ציונית מאוד וגם יהודית, מוטלת עלינו החובה לקלוט, להכיל ולחבק מנהגים ומסורות. הגינוי הכואב של ישראלים רבים הוא אקט של צביעות והתחסדות. אחרי הכול, רובנו חיים בין שני לוחות השנה – העברי והלועזי: חוגגים את פסח בניסן ומשלמים מיסים לפי הלוח הלועזי, מציינים את ראש השנה העברי וחוגגים יום הולדת בלועזי. זו ישראליות. שלילתו של חג על בסיס הטענה כי הוא "חג של גויים" מבטל את הדינמיקה העדינה כל כך שבה נולדת ונוצרת מסורת שהחזיקה וחיברה ציבור יהודי גדול בגלות.
כפי שהמימונה הפכה לחג ישראלי, וכמו שהסיגד, מסורת של יהודי אתיופיה, הופך למוכר יותר ויותר בציבור הרחב, כך צריך ה"נובי גוד" של עולי ברה"מ להפוך למועד כלל ישראלי שמח ומחבר, מבלי לפגום בזהות יהודית וציונית מעמיקה וחיובית. זה מגיע לציבור העולים הזה, למעלה ממיליון ישראלים שחיים כאן - וגם לרבים שעוד יבואו. חג שמח!
- הכותב הוא מנכ"ל בינה -התנועה ליהדות חברתית.
פורסם לראשונה 01/01/2018 11:51
לפנייה לכתב/ת 
ערן ברוך
באדיבות: ארגון בינה
מומלצים
