שתף קטע נבחר

 

מה עניין פרישות אצל הר סיני

בתוך ההכנות למעמד הר סיני מתבקשים בני ישראל לפרוש מקיום יחסי אישות, כי אי אפשר לקבל תורה בלי להתנתק לחלוטין

לפני כשבועיים התחלתי לחוש שלא בנוח עם רמת החשיפה שלי לרשת הפייסבוק. הרגשתי שקצת יצאתי משליטה, שהמעורבות שלי בזמן ומשאבים נפשיים גבוהה מן הרצוי. החלטתי שעליי לבחון מחדש את הממשק שלי עם הפייסבוק ועם האינטרנט בכלל, אך לא ידעתי כיצד לבצע זאת. חוקים וסייגים שקיבלתי על עצמי בעבר בתחומים שונים לא שרדו יותר מיום-יומיים, ורציתי שהפעם זה יהיה שונה.

 


 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

אז נולדה בתוכי ההבנה: קודם כל עליי להתנתק. פשוט לא להיות שם. מאותו רגע, ובמשך שבוע תמים, לא פתחתי את החשבון אף לא פעם אחת. גם כשחברים דיווחו לי שתויגתי בפוסט של כת מסיונרית, או שדיון סוער התפתח בעקבות משהו שכתבתי בעבר, לא התפתיתי להיכנס כדי לתקן את הרושם. רק לקראת סוף השבוע, כשהרגשתי שאני כבר מחוץ למשחק, התחלתי לחשוב כיצד אני רוצה לראות את יחסיי עם הפייסבוק בעתיד.

 

כשהעם בכה

בפרשת השבוע "יתרו", מבקש ה' לתת תורה לעם ישראל. להפוך אותם לממלכת כהנים וגוי קדוש. תורה פירושה הוראות, חוקים, הגבלות. כשבני ישראל ישמעו את ההגבלות הללו, ההתמודדות לא תהיה פשוטה: על פי חז"ל העם בכה כששמע את החוקים העוסקים בדיני משפחה ומגבילים את החופש המיני, ודי ברפרוף קל בתנ"ך כדי לראות כמה קשה להמיר את החירות האישית בכפיפות לצו אלוהי קשוח ונוקשה לעיתים.

 

רגע לפני מעמד הר סיני אומר ה' למשה: "לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר". יש צורך ביומיים של הכנה לקראת המעמד הגדול והנורא. אך משה לא מסתפק ביומיים אלא מוסיף יום אחד מדעתו: "וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה".

 

משה משנה לא רק את משך ההכנה לקראת המעמד, אלא גם את תוכנו. לא רק טהרה יש כאן, אלא גם פרישוּת. חכמינו הבינו שהפרישוּת נובעת מחששות שונים של טומאה, אך אפשר שיש כאן משהו אחר. משה מבין שאי אפשר לקבל תורה, לעצב מחדש את כל ההיבטים הגשמיים של החיים, כאשר עדיין שקועים בתוכם.

 

כמו ביום הכיפורים, כאשר אנחנו רוצים להשתנות, לקבל החלטות חדשות ביחס לחיים שלנו - אנחנו צריכים קודם כל להתנתק. להשתחרר מן ההרגלים והנחות המוצא. לפרוש.

 

בירור רוחני

רק כאשר הלב והמוח פנויים מן התלות בהרגלי החיים היומיומיים, אפשר לשוב ולבחון אותם מחדש. לראות איך מגיעים אליהם ממקום טהור ונקי יותר, ולוודא שהמפגש עם העולם שסביבנו ישרת את המטרות והערכים שלנו ולא אנחנו נרכין את ראשינו אליו.

 

או אז, כאשר מקבלים תורה חדשה ומתחייבים לחיים שיש בהם יותר שליטה עצמית ובקרה, יכול הקדוש ברוך-הוא לומר למשה: "לך אמור להם שובו לכם לאוהליכם". ורק בשעה שישראל נפטרים מבתי כנסיות ובתי מדרשות, אחרי שעות של פרישוּת ובירור רוחני, בת קול יוצאת ואומרת: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ".

פורסם לראשונה 02/02/2018 13:01

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים