הרבנות הראשית נגד "צהר": מקעקעים את דמותה היהודית של המדינה

וטודו-טודו-דוס: השירים החסידיים שנשמעים בדיוק כמו...

"בכך, חובר הארגון, לאלה המבקשים לקעקע את דמותה היהודית של מדינת ישראל. גופי כשרות פרטיים כדוגמת 'צהר' ובד"צים למיניהם, קיימים במדינות רבות בעולם, אולם מערך כשרות ממלכתי יש רק אחד, כשם שיש לנו מדינה יהודית אחת ורבנות ראשית אחת. הניסיון להחליף או להחליש גוף ממלכתי מוסדר והקמת אלטרנטיבה לשירותיו, מהווה פגיעה במבנה השלטון ובתקינותו".

"נמשיך לפעול כדי לספק כשרות למדינת ישראל"

ברבנות מודים כי "מערך הכשרות הממלכתי ספג לא אחת ביקורת על אופן התנהלותו. הרבנות הראשית איננה מתעלמת מביקורת זו, אולם הדרך להתמודד עמה, הינה שיפור וייעול המערכת הממלכתית", הם אומרים. "רק מערך כשרות ממלכתי המצויד בכלים מתאימים, לרבות כלי אכיפה משמעותיים לצורך התמודדות עם הונאות כשרות - יכול להגן כיאות על ציבור שומרי הכשרות ולהבטיח לו מערכת כשרות אמינה".

התעודות האלטרנטיביות

ברבנות הראשית מבטיחים כי היא "פועלת ותמשיך לפעול לספק כשרות לעם ישראל, ומתמקדת בימים אלה ביישום רפורמת הכשרות המקיפה במערך הכשרות הארצי, תוך הטמעת עקרונות של שקיפות ואחידות".

הבוקר (ב') השיק ארגון רבני צהר גוף כשרות חדש שיתחרה ברבנות הראשית ויציע לבתי עסק בתחום המזון שירותי השגחה חלופיים בתנאים נוחים יותר מהמדינה. ב"צהר" מכוונים גבוה, וכדי לשחזר את הצלחת מיזם הנישואים, המוכר כפרויקט הדגל של הארגון, הגדירו לעצמם יעד שאפתני: צירוף 1,200 מסעדות למערך החדש בתוך שלוש שנים והפיכתו לגוף הכשרות הפרטי הגדול בישראל. 

הרב רפי פוירשטין, מי שמונה לנהל את מערך הכשרות החדש, הבהיר כי "לא באנו להחליף את הרבנות, אלא לאתגר אותה. זו הייתה החלטה לא פשוטה. לוו לה חיבוטים של שנים ארוכות". הוא הוסיף כי "נעשה את זה לא באמצעות ביקורת ולא בהתנגחות, אלא בשדרוג היכולות, שדרוג הכשרות. נשנה את השקיפות בתעריפים ובכללי הכשרות, שיהיו ברורים ואוניברסליים, ולא ישתנו מרב לרב או ממקום למקום. ננתק את הקשר בין משגיח למושגח. אנו מקווים ומתפללים שבעקבות כך כל נותני הכשרות ישדרגו את מערך הכשרות שלהם, ובזה תהיה תפארתנו".

ב"צהר" דווקא בחרו להחמיר בפרשנות החוק

בשנים האחרונות, בעקבות אכזבתם של בעלי עסקים מהרבנות והביקורת שספג מערך הכשרות הממלכתי מבתי המשפט ובדו"חות מבקר המדינה, בחנו ב"צהר" את האפשרות להיכנס לפעילות בתחום זה ולהציב לה אלטרנטיבה, ואולם עד עתה נמנעו מכך בגלל המצב החוקי המורכב: חוק איסור ההונאה בכשרות. לפי הפרשנות שהייתה מקובלת עד לא מכבר, נאסר על בית אוכל להציג את עצמו ככשר ואף לרמוז שהוא כזה כל עוד אין לו תעודה מהרבנות.

"לא באנו להחליף את הרבנות". "צהר" משיקים(צילום: מוטי קמחי)

הרבנות אכפה נגד כמה מהעסקים שהשתמשו בתעודות השגחה של ארגון "השגחה פרטית" את חוק איסור ההונאה והטילה קנסות על מסעדנים שהציגו את המזון שהגישו ככשר. בעקבות זאת עתרו שניים מהם לבג"ץ ובין היתר טענו כי הפרשנות המקובלת לחוק מחמירה מדי ופוגעת בחופש העיסוק.

לפני כחצי שנה קיבל בית המשפט באופן חלקי את העתירה, ובהחלטה תקדימית קבעו השופטים כי מעתה יוכל בית עסק להציג את המזון שהוא מוכר כמפוקח הלכתית על ידי גורם פרטי בתנאי שלא ייעשה שימוש במונח "כשר" על הטיותיו השונות ויובהר כי התעודה איננה קשורה לרבנות הממלכתית המקומית. הפסיקה הכשירה בדיעבד את פעילות "השגחה פרטית", עמותה קטנה יחסית, ונתנה אור ירוק להצטרפות צהר כארגון גדול וותיק יותר.

על פי הנחיית עו"ד אסף בן מלך, היועץ המשפטי למיזם החדש שייקרא "צהר פיקוח מזון", תעודות ההשגחה נוסחו כעדות מצד העסק עצמו על הפעולות שננקטות במקום על מנת לשמור על כשרות המזון. הפרשנות המקלה לפסיקת בג"ץ, לפיה גם גוף חיצוני יכול לאשר זאת, שנויה במחלוקת, וב"צהר" בחרו להחמיר ולא להסתמך עליה, ולכן לא יציגו אישור מטעמם על שמירת ההלכה במסעדה

הרב יעקב אריאל: "אסור לאכול את זה"

הביקורת של הרבנות הראשית מצטרפת לדברים חריפים שאמר ל-ynet רבה של רמת גן ונשיא ארגון "חותם", הרב יעקב אריאל, מבכירי רבני הציונות הדתית. מי שהיה נשיא "צהר" יצא במתקפה קשה על הארגון בעקבות הקמת מערכת הכשרות האלטרנטיבית, כינה אותו "סכנה לכשרות" והזהיר מפני "בעיה חמורה מאוד, שאנשים ייכשלו בטרפות ונבלות".  

"למדינת ישראל יש מערך כשרות אחד לכלל ישראל - הרבנות הראשית, דרך שליחיה, רבני הערים", אמר, "פתיחת מסלול אחר, שלא על דעת הרבנות הראשית, זה אנדרלמוסיה". לדבריו, מיזמים כמו "צהר פיקוח מזון" ו"השגחה פרטית" יטעו את הצרכנים ויביאו להכשלתם מבחינה דתית ולכן הבהיר: "אני אומר כאן ועכשיו: אסור לאכול אצל מי שלא נותן כשרות מטעם הרבנות הראשית".