עשתה היסטוריה: הושבעה השופטת החרדית הראשונה בישראל
כשהיא מלווה במשפחתה הגיעה חוי טוקר לבית הנשיא, לטקס השבעת השופטים, שבו הושבעה כשופטת בית משפט השלום בירושלים. "את סמל מעורר השראה, כמי שחתרה באומץ במים סוערים והגיעה אל כס השיפוט בעשר אצבעותיה", אמרה שרת המשפטים. "כולי תקווה שאחרייך יגיעו רבות ורבים מבני הציבור החרדי"
היסטוריה בבית הנשיא: השופטת החרדית הראשונה, חוי טוקר, נשבעה היום (ג') אמונים למדינת ישראל - ונכנסה לתפקידה. טוקר הגיעה נרגשת, מלווה בבעלה וארבעת ילדיה, וזכתה למילים חמות משרת המשפטים, אילת שקד.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
"השופטת חוי טוקר, את עושה היום היסטוריה", אמרה השרה. "אני מקווה ומאמינה שאת כוח החלוץ לפני המחנה, המעיד על ההמשך". שקד כינתה את טוקר "סמל מעורר השראה, כמי שחתרה באומץ במים סוערים והגיעה אל כס השיפוט בעשר אצבעותיה. כולי תקווה שאחרייך יגיעו רבות ורבים מבני הציבור החרדי".
קראו עוד בערוץ היהדות :
"ראשי אולפנות, למה אתם לא רוצים אותי?"
טוקר מונתה כשופטת בית משפט שלום בירושלים. מינויה ההיסטורי שהוכרז לפני כחודש עורר התרגשות רבה במגזר - וגם ביקורת מצד הפלגים הקיצוניים, שאינם מכירים בערכאות המדינה ופונים לבתי דין תורה בלבד.
חרדית מהמיינסטרים
טוקר נולדה באנגליה וגדלה בבני ברק כבכורה בין 12 אחים ואחיות, והיא מגיעה מלב המיינסטרים החרדי, ממשפחה ליטאית מוכרת. אביה, הרב רפאל וואלף, שלמד בישיבת פוניבז' בבני ברק, היה במשך כ-25 שנים נאמן ביתו ויד ימינו של הרב המנוח אלעזר מנחם שך, המנהיג הבלתי מעורער של החברה החרדית, וזה שנים הוא פעיל באגודת "עזרה למרפא". אימה של טוקר היא הרבנית דבורה וואלף.
היא נשואה ליחזקאל, עו"ד וטוען רבני, בנו של הרב נחמן טוקר המנוח, שהיה מראשי ישיבת "חברון" היוקרתית. בנה הבכור התגייס לפני חודשים ספורים לפלוגה החרדית שבחטיבת גבעתי, בתה לומדת בסמינר "בית יעקב", ושני בניה הצעירים לומדים בתלמוד תורה בירושלים – וכולם כאמור התייצבו היום במעמד ההיסטורי.
טוקר למדה בסמינר "בית יעקב" והיא בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ותואר השני במשפטים מהאוניברסיטה העברית.
ניסיון למהלך של תיקון
לצדה בטקס השבעת שופטים שנערך בבית הנשיא בירושלים, הושבעו שופטים חדשים ורשמת בכירה, וכן שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, ונשיאת ביה"ד הארצי לעבודה ורדה וירט ליבנה. במוקד הטקס עמדה סוגיית אמון הציבור בבית המשפט, שנפגע בעקבות פרשת המסרונים בין השופטת פוזננסקי-כץ וחוקר הרשות לניירות ערך.
"אמון הציבור נשען, בין היתר, על גיוון הרכבו האנושי של בית המשפט, כך ששופטיו ישקפו, גם אם לא ייצגו, את חלקי האוכלוסייה השונים", אמרה שקד. "ככל שמערכת בתי המשפט תשקף במידה גבוהה יותר את הקולות השונים בציבור, כך יגדל אמון הציבור במערכת".
עוד אמרה השרה: "לא ייתכן כי מתדיינים מקרב קבוצות שונות בחברה יחושו כי הם מודרים ממערכת המשפט. סופו של מידור להביא לניכור. איננו מעוניינים להגיע למציאות שבה חלקים באוכלוסייה מתקשים לקבל את מרותה של המערכת המשפטית".
כחלק מהליך התיקון למצב, מנתה השרה את המינויים של השופטת החרדית, חוי טוקר, ופרופ' אלכס שטיין שעלה מברית המועצות.
"שופטים, תתנהלו במשנה בזהירות"
גם הנשיא, ראובן ריבלין, התייחס במרומז לסערת השופטת פוזננסקי-כץ ולביקורת על בתי המשפט: "על רקע הסערות האחרונות חשוב שנזכור שבית המשפט הוא בית זכוכית", אמר, "מגדל במרכז העיר, שקוף לכל מתבונן. השופטים אינם רק שופטים. הם גם נשפטים, כל העת. אנו חיים בעידן של 'שפוט השופטים'. הציבור שופט ודורש שקיפות, הוגנות ותהליך נקי".
הוא הוסיף כי "כוחו של בית המשפט נובע מן האמון הציבורי, ואסור לו לכרות את הענף שעליו הוא יושב. בהיעדר אמון ציבורי, אין לבית המשפט זכות קיום. מהשופטים נדרש רף גבוה ביותר של ניקיון כפיים. גם אם קשה להשביע את רצונו של הציבור. בעניין הזה, מחובתנו לתת לו דין וחשבון".
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה לביקורת על מערכת המשפט והזכירה לשופטים להתנהל בזהירות: "אנו השופטים ערבים זה לזה ערבות הדדית, וזו משמיעה לנו גם כי ההתנהלות של כל אחת ואחד מאתנו מקרינה על המערכת כולה ועל אמון הציבור בה. על כן חשוב שננהג משנה זהירות בכל מעשינו. עם זאת, אין בנמצא מערכת שחפה מתקלות וליקויים. אני סבורה כי אמינותה וחוסנה של כל מערכת - ראוי שתיבחן על פי האופן שבו היא מטפלת בתקלות וליקויים כאלה".
לפנייה לכתב/ת 
