מי בדקירה ומי בירי: רולטת החיים בצומת הגוש
"הייתי אז חייל בגלי צה"ל. חברים שאלו אותי אם אני לא מפחד לעבור באופן תדיר בצומת הגוש כשאני לבוש מדים ונטול נשק. לא ממש הייתה לי ברירה. בחרתי בחיים ולא בפחד". שמואל מוניץ ויוני גנוט כתבו על הצומת שגבה את חייהם של החברים והשכנים בגוש עציון
את השיר "אין לי צומת אחר" (כאן בבכורה לגולשי ynet) כתבתי לפני כשנתיים, יום אחרי שאליאב גלמן ז"ל נהרג בפיגוע בצומת גוש עציון. הוא ניסה להסתער על המחבל ונורה בשוגג מאש לוחמי צה"ל. זו הייתה עוד חולייה טראגית בשרשרת של פיגועי טרור בצומת.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הייתי אז חייל בגלי צה"ל. באותה תקופה היו חברים ששאלו אותי אם אני לא מפחד לעבור באופן תדיר בצומת הגוש, ועוד כשאני לבוש מדים ונטול נשק. זה גרם לי להרהר על כך שבפועל אין לי ברירה אחרת: אם אני רוצה להגיע מביתי שבאלון שבות באוטובוס לירושלים (ומשם ליפו או לכל מקום אחר) – אני מוכרח לעבור דרך צומת הגוש. לא היה ספק שצריך לבחור בחיים ולא בפחד.
יום הזיכרון בערוץ היהדות :
- גרים שם, מרגישים כאן: "התנגדנו לגיוס שלו, ואז שון נהרג"
- "האלונקה עדיין באוויר": החברים של הדר רוצים סוף
- שנה בתמונה: הכרזות שלא ישאירו אתכם אדישים
אני זוכר את הדריכות והמתיחות שהורגשה אז באוויר הצומת ביתר שאת. דקירות ויריות בצומת הפכו פתאום לעניין יומיומי. ימי דמים. לפעמים עוד אפשר היה להבחין בכתמים על המדרכה.
ושום מקום כבר לא היה בטוח
פעם אחת הגעתי לטרמפיאדה דרומה דקות אחרי שהתרחש בה פיגוע, והבחנתי בגופת המחבל עטופה בשקית שחורה. במשך שנים הרגשתי שהטרור נמצא מעבר להרים, אי-שם בדרום הר חברון הפרוע. במקומות אחרים. פתאום הוא שוב כאן, ליד הבית, ושום מקום כבר לא היה בטוח.
גל הטרור הרצחני באזור הצומת לפני שנתיים גבה את חייהם של יעקב דון, עזרא שוורץ, שאדי ערפה, הדר בוכריס ואליאב גלמן ז"ל. את יעקב ז"ל הכרתי כי הוא היה איש חינוך אהוב מאוד ביישוב והתפללנו באותו בית כנסת. ההלם כשנודע שהוא נורה ונהרג היה גדול.
הנרצחים הצטרפו ברשימה הנוראה של חללי הטרור בצומת הגוש אל כנרת מנדל, מתת רוזנפלד-אדלר ועוז בן מאיר, שנרצחו בפיגועים באותו הצומת כעשור קודם לכן. הם חלק מרשימת הנרצחים בעשור הנוכחי באזור גוש עציון רבתי – כמו דליה למקוס שנרצחה באכזריות ליד אלון שבות וכמו שלושת הנערים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח שחטיפתם ורציחתם זעזעו מדינה שלמה. הם חלק מרשימת חללי הטרור בכל רחבי הארץ: בדרכים, ביישובים, בערים. מחוץ לתחומי הקו הירוק וגם בתוכם.
כוח החיים מנצח את החושך
יוני גנוט הלחין את השיר והקליט אותו לזכר חללי הטרור בצומת, לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. חלק מהקליפ צולם בצומת הגוש וחלקו צולם מתחת לאלון הבודד, סמלו של גוש עציון שביטא במשך השנים את הגעגועים ולאחר מכן את השיבה לגוש.
כולי תקווה שהשנאה שמנגד תתפוגג, והביטחון יישמר באופן שייטיב עם כולם. שנוכל להתעמת עם העימות, לא דרך כבישים עוקפים אלא דרך דו-קיום אמיץ. מי שיבקר בצומת הגוש כיום ימצא שם קניון הומה: יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים. כוח החיים מנצח את החושך, וגם בזה יש שמץ נחמה.
אין לי צומת אחר
מילים: שמואל מוניץ
לחן: יוני גנוט
עַל הָעוֹרֵק הַמּוֹבִיל לִירוּשָׁלַיִם
הַמִּדְרָכָה זוֹכֶרֶת וְהַכְּבִישׁ זוֹכֵר
אֲבָל אֵין לִי צֹמֶת אַחֵר.
מִי לְחַיִּים וּמִי לְמִיּוּן
מִי בַּדְּקִירָה וּמִי בַּיֶּרִי
מִי עָרֵב לָנוּ? מִי עָרֵב
וּמִי יִתְעָרֵב
שֶׁלֹּא נְאַבֵּד אֲחִיזָה
עַל אַסְפַלְט רוֹתֵחַ בִּימֵי דָּמֵינוּ
שָׁם בַּטְּרֶמְפִּיָּאדָה עָבְרוּ עַל פָּנֵינוּ
לוּחִיּוֹת לְבָנוֹת וְלוּחִיּוֹת צְהֻבּוֹת
כְּמוֹ מַטְבֵּעַ עוֹבֵר לַסּוֹחֵר.
יָדַעְתִּי שֶׁנּוֹעַדְנוּ כִּי אֵין לָנוּ
צֹמֶת אַחֵר.
- הכותב הוא משורר ועיתונאי ספורט, תושב אלון שבות
לפנייה לכתב/ת 
