מחקר: פחות דתיים, פחות חרדים
נתוני הילודה במגזר החרדי הם הגבוהים ביותר, אבל בשטח קטן מספר התלמידים במוסדות החרדיים - והמפלגות לא גדלות בהתאמה, כך עולה ממחקר חדש. החוקרים: "חלקים נרחבים בחברה הדתית והחרדית חווים ירידה ברמת המחויבות הדתית". כן נרשמה האטה משמעותית בקצב הגידול של האוכלוסייה הדתית, ועלייה קלה בקצב הגידול של האוכלוסייה החילונית
השמועות על רוב חרדי היו מוקדמות מדיי: מחקר חדש מגלה כי מספר התלמידים במוסדות החינוך החרדיים קטן יחסית, בהתחשב בנתוני הילודה הגבוהים במגזר, עד שהוא מעכב משמעותית את הגידול במשקלם הכולל של החרדים באוכלוסייה. התוצאה: אם עד עתה צפו דמוגרפים כי בשנת 2059 יהיו בישראל 50% חרדים, הרי שעורכי המחקר מפרסמים תחזית מתונה יותר - 35% חרדים באותה שנה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הנחת היסוד של החוקרים, פרופ' אלכס וינרב ונחום בלס ממרכז טאוב, הייתה כי אין זה נכון להתייחס לכל אדם על פי שיוכו המגזרי של הוריו בזמן שנולד - אלא יש לבחון גם את השינויים שחלו בהגדרה הדתית שלו לאורך זמן. לשם כך הם בדקו באיזה זרם החינוכי בחר כל אחד ללמוד, עקבו גם אחר התנודות בין הזרמים בתקופת הלימודים בבית הספר היסודי, ומצאו: עיקר התנועה היא מהחרדים והדתיים - לכיוון החילוני.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- היהודי החזק בגואטמלה: הרב שמאחורי העברת השגרירות
- הפתעה בספרים: תווים נשכחים לתפילות עתיקות
- תנועת נוער לעולים מצרפת: "לא קל לילדים שלנו"
מהנתונים שמפרסם כעת מכון טאוב עולה כי החינוך הממלכתי התרחב מעבר לצפוי משיעורי הפריון באוכלוסייה זו, ובשנים 2015-2013 גדל מספר תלמידי כיתות א' בכ-6%. לעומת זאת, נרשם צמצום בזרם החרדי באותה תקופה, בהתחשב בילודה הגבוהה, עם כ-8% פחות תלמידים.
כמה חרדים לומדים בחינוך החרדי?
כאמור, החוקרים עקבו גם אחר המעבר בין הזרמים בשלבים שונים של גילאי בית הספר היסודי וחטיבות הביניים, ומצאו כי בעוד שכ-98% מתלמידים המוסדות הממלכתי הלא דתיים נשארו בזרם זה מכיתה א' ועד ח', הרי שבבתי הספר החרדיים כ-13% מהבנים ו-11% מהבנות עזבו – כ-6.5% לחינוך הממלכתי-דתי (ממ"ד) ו-4.5% לממלכתי הרגיל.
התנועה מהמוסדות הדתיים (שאינם חרדיים) לחילוניים גדולה עוד יותר: כ-25% מהבנים ו-20% מהבנות עזבו את הממ"ד - רובם לטובת החינוך הממלכתי, ורק אחוזים בודדים סיימו את לימודיהם בבתי ספר חרדיים.
לכך מוסיפים החוקרים הערה נוספת: שיעור בלתי ידוע של תלמידים בחינוך החרדי (בעיקר בפריפריה) אינם חרדים בעצמם, אלא בחרו במוסדות אלה מסיבות של זמינות גבוהה יותר או זיקה למסורת, למשל, ובניכוי התלמידים הללו צפוי הפער בין נתוני מערכות החינוך למספר החרדים בפועל להיות גדול עוד יותר.
גידול חרדי נמוך מהצפוי
וינרב ובלס מציינים כי ניתן להסביר את חוסר ההתאמה בין התחזיות בתהליכים נוספים, כמו גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר והצטרפות ילדי מהגרים וערבים, אך אין ספק כי לפחות חלק גדול ממנו נובע משינויים בנטייה הדתית של התלמידים ובני משפחותיהם, המתבטאת במעבר בין זרמי החינוך.
מכל אלה מסיקים וינרב ובלס כי אף שהאוכלוסייה החרדית גדלה בקצב המהיר ביותר, הגידול שלה נמוך מהצפוי, שכן "חלקים נרחבים בחברה הדתית ובחברה החרדית חווים רמות שונות של ירידה ברמת המחויבות הדתית".
לסיכום הם מצביעים על "האטה משמעותית בקצב הגידול של האוכלוסייה הדתית, האטה קלה בגידול האוכלוסייה החרדית, ועצירת הירידה – ואף עלייה קלה – בקצב הגידול של האוכלוסייה החילונית בישראל".
עם זאת הדגישו החוקרים כי שיעורי הפריון בקרב חרדים עדיין גבוהים בהרבה מאשר בשאר הקבוצות, ולכן העלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית צפויה להימשך.
אם תהיתם לגבי מספר המנדטים
במכון טאוב ציינו כי מחקרים קודמים שנעשו בנושא הראו כי מגמות הירידה ברמת הדתיות נמשכות עד כיתה י"ב ואף מעבר לכך, ובסך הכל כ-15% מהחרדים בכל דור צפויים לעזוב את המגזר. חיזוק לכך הם מוצאים בנתונים לפיהם מאז 1996 ניכר פער בין מספר המצביעים בפועל למפלגת "יהדות התורה" למספר הצפוי על סמך שיעורי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה החרדית.
מנכ"ל מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, סיכם: "צריך להתייחס בזהירות לתחזיות המבוססות על שיעורי ריבוי טבעי בלבד, ללא התחשבות בגורמי השפעה נוספים. נוסף למעברים בין המגזרים, יש להביא בחשבון שרמת הדתיות לא מעידה בהכרח על עמדות בנוגע להשתתפות בשוק העבודה, למשל, והנתונים מראים שיותר ויותר חרדים מצטרפים למעגל התעסוקה מבלי לוותר על סגנון החיים שלהם".