מתנערים מהפחד: יהדות ורשה קמה לתחייה
בית הכנסת בוורשה מלא מפה לפה, ובשערי בית חב"ד עוברים צאצאי יהודים וגם לא-יהודים שמחפשים יהדות. מה מביא אותם לשם שמונה עשורים אחרי שאדמת פולין הקיאה את היהודים מתוכה
8:30 בבוקר. העיר ורשה רק מתעוררת - אבל בית הכנסת שבבית חב"ד ברחוב סלומינסקיגו 19, מלא מפה לפה. המרכז הוקם לפני כ-13 שנים, מתוך חששות גדולים: "הזהירו אותי שזה לא מקום פשוט; הביעו חשש גדול מאנטישמיות ואמרו שאין עם מי לעבוד כי אין פה יהודים", מספר הרב שלום סטמבלר. "אבל מאז שהגענו לפולין, כמעט כל יום אנחנו מגלים יהודי - וכל יהודי מוביל אותנו ליהודי נוסף, ואני יכול להגיד שבשבילי זה חג של ממש בכל פעם שאני מגלה עוד יהודי".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
אל מול הביקורת סביב תחיית יהדות פולין – על האדמה שהקיאה את היהודים מעליה רק לפני שמונה עשורים – מתקיימת תופעה מקבילה של חזרה ליהדות מצד "האנוסים" שהעדיפו להיטמע באוכלוסייה הפולנית אחרי המלחמה, וכן של הצטרפות לעם היהודי מצד פולנים המגלים עניין ביהדות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- היועמ"ש לנשות הכותל: התפללו במתחם נפרד - או שתורחקו
- מרגש: ככה מקבלים אלפיים צעירים יהודים בנתב"ג
- הכי משקפופרים: 82% מהחרדים - בעלי קוצר ראייה
הרב סטמבלר, שליח חב"ד בוורשה, מספר על שמחה גדולה מצד המקומיים היהודים לחיזוק היהדות בעיר. "בקיץ 2005 הגענו למקום, אני ואשתי, בלי לדעת את השפה וללא מכרים", הוא מספר. "אנשים הרימו גבה: מה אתה מחפש במקום עם היסטוריה כל כך טעונה - אבל כבר בתחילת הפעילות שלנו במקום החלו אנשים לפנות אליי ולהזדהות כיהודים".
"יש פחד גנטי"
לא פשוט להזדהות כיהודי בפולין, גם היום, על אף שבפועל אין כמעט תקריות אנטישמיות, לדברי הרב: "הסיבה שיהודים לא מזדהים נובעת מההיסטוריה הטעונה ומהפחד מאנטישמיות", הוא מסביר. "כיום האווירה הציבורית בנושא חוק השואה והשחיטה מפחידה לא מעט יהודים... נשארים עם יד על הדופק כי אפשר לדעת מה יילד יום באקלים כזה".
קחו למשל את מגדה, מבקרת קבועה בבית הכנסת שרוצה להיות דתייה, אבל בפולין זה סיפור מורכב: "בכל מה שנוגע לשכנים ולמכרים הלא היהודים אני לא אציג את עצמי כיהודייה, כי אני מפחדת", היא מודה. "זה לא שאני לא חושבת שמישהו יכול לפגוע בי, אבל יש את הפחד הגנטי שעלול לקרות משהו".
מנחם מנדל דרוזינסקי, וטרינר יליד ורשה, לא ידע דבר על יהדותו עד לפני חמש שנים: "אמנם נולדתי כיהודי", הוא מספר, "אבל רק כשנכנסתי לבית חב"ד התחלתי להבין. משפחתי מעולם לא שמרה מצוות, כך שאתה יכול לקרוא לי חוזר בתשובה".
"רוצה לדעת יותר על שורשיי"
חנה לאה, מרצה באוניברסיטה המקומית, חלמה להיות יהודייה מאז גיל 10. "ידעתי מעט מאוד על יהודים, ומה שידעתי היה בעיקר מכתבות וסרטים ברשת. לפני כ-7-8 שנים החלטתי לעשות את הצעד ולהיות יהודייה בתהליך ארוך שהסתיים רק לפני כשנה וחצי".
עם סיום התפילה מתקיים מידי בוקר שיעור בתלמוד בבית הכנסת. אחד המשתתפים הקבועים הוא אנדרו זזולה, בן לאם יהודייה ולאב לא-יהודי: "אני רוצה לדעת יותר על שורשיי ועל המקורות", הוא אומר. "אימי היא נצר למשפחת הלברשטט. היא ומשפחתה חיו בגטו בוורשה בזמן מלחמת העולם השנייה. היא עם שתי אחיותיה ובן דודי ניצלו. אחרי המלחמה הם עלו לארץ, אבל אימי נשארה כאן, כנראה משום שהייתה מאוהבת באבי".
לפנייה לכתב/ת 
