כבר לא מחביאים: לשקם פגועי נפש חרדים
כ-30 גברים חרדים, פגועי נפש שנפלטו ממסגרות ישיבתיות, מועסקים במיזם "סיפור חוזר" במאה שערים, תחת ניהולו של חסיד גור שרואה בכך שליחות. החששות הראשוניים התפוגגו - והקהילה החרדית מחבקת, וגם מתרגלת למכור ולקנות ספרים יד-שנייה. "פחות מ-10% מההשקעה בפגועי נפש מגיעה למגזר החרדי. עכשיו גם לנו מגיע"
בתחילת רחוב מאה שערים, בואכה "כיכר השבת", ממוקם "סיפור חוזר" – מיזם ייחודי המאפשר לפגועי נפש רכישת מיומנות תעסוקתיות ושילוב במעגל העבודה. זהו הסניף החרדי הראשון והיחיד (בינתיים) במגזר, ושלושים גברים חרדים מועסקים בו תחת ניהולו של חסיד גור חביב וחייכן, שמאחוריו 14 שנות טיפול בנשמות במצוקה במגזר.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
המתחם כולו עבר לפני כשנתיים שריפה קשה, וכבר שוקם ונצבע. אפילו כתובות גרפיטי זועמות ומודעות רחוב ענקיות חזרו לשכון בנינוחות על כתליו. האזור כולו הפך בשנים האחרונות למוקד "עלייה לרגל" לחובבי ספרות תורנית, והוא משופע בחנויות ספרי קודש וכתבים אחרים ברוח חרדית. "סיפור חוזר" היא תחנת עצירה לדפדוף עבור אברכים בדרך אל בית המדרש ובחזרה. ובכל זאת, משהו כאן שונה בתכלית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- עימותים מול נשות הכותל: "מסרבות להיכנס למכלאה"
- "לא יכולה להיות סתירה בין האלוהים למדע"
- מחקר: רוב הרבנים החרדים גולשים באינטרנט
החנות שנפתחה לפני כשנה מתופעלת על ידי עובדים חרוצים ושקדנים ששובצו בה כחלק מסל השיקום שמעניקה המדינה לצורך השתלבות של פגועי נפש במעגל העבודה. ישראל פשנזה, מנהל החנות, ניהל בעבר ישיבה לאוכלוסיית פגועי נפש חרדים - וגם הוצאת ספרים קטנה.
המפלט האחרון
הבחירה למקם את החנות דווקא ברחוב מאה שערים, היא בחירה שסיכון לא מבוטל בצידה, גם כשמדובר בצוות חרדי למהדרין. בשכונה שנשלטת על ידי קבוצות קיצון שונות, הרואות בכל רעיון איום פוטנציאלי - עלולה חנות שכזו להפוך בנקל למוקד התנכלויות.
"חשבנו על זה", מודה פשנזה, "אבל החלטנו להיכנס. פעלנו בצורה חכמה, בשיתוף פעולה עם הוועדים המקומיים. אני מכיר את האנשים האלה לא מהיום, וגם זה עזר. פתחנו את זה בהתחלה כספרייה ולא כחנות, ולאט-לאט זה הפך לחנות. היום כל השכנים באים - בעיקר לראות איך אפשר לעזור להם. כבר יודעים גם שיש תפילת מנחה שמתקיימת בחדר האחורי בכל יום".
פשנזה הוא לפעמים המפלט האחרון לבחורים חרדיים שנפלטו מכל מסגרת בשל בעיות שהמגזר החרדי פחות מקבל ומכיל: "רוב העובדים הם בחורים שנפלטו ממסגרות ישיבתיות בעקבות משבר נפשי. לאט-לאט רואים כמה בחור שקיבלנו לעבודה כאן מתאמץ, מאמין בעצמו, מהן החוזקות שלו ומה החולשות. אנחנו נותנים לו להעריך את עצמו ולקבוע יעדים לאן הוא רוצה לשאוף. לחלקם מתאימה עבודה עם לקוחות, ולאחרים עבודה בקיטלוג".
"יש הרבה עבודה עד שנגיע להכרה"
בשעות הבוקר החנות שקטה יחסית, אך בחדר האחורי, חמ"ל חטיבת הקיטלוג עובד במרץ. אחד ממלווי הקבוצה - ספרן בספרייה הלאומית - כאן בשביל לסייע, ונראה שכולם שקועים בהתלהבות מול מסכי המחשב כשלצדם ערימות ספרים שהגיעו לחנות - שלל השבועות האחרונים. אחד מהם מתרצה לדבר איתי, אך משיב בעיקר בתגובות חטופות של כן ולא, על אף שהוא עובד בחנות על תקן מוכר. "יש לו אנגלית, וזה חשוב", מסביר פשנזה. "בסוף הוא ידבר יותר וגם יתחתן", הוא מוסיף באופטימיות אבהית.
"בסך הכול, הציבור החרדי כיום הוא לפחות 10% מכלל אזרחי המדינה. לא הגיוני שלפחות 10% מכלל ההשקעה בשיקום נפגעי נפש תגיע למגזר הזה? המצב כרגע הוא שהרבה-הרבה פחות מוזרם, אבל התקווה היא שבעתיד לא נהיה החנות היחידה מסוג זה, ויהיו חנויות נוספות בבני ברק ובערים חרדיות נוספות.
"בפסח שני המקראי באו טמאי המת למשה ואהרון ושאלו, 'למה ניגרע?' הצעקה הזו של נפגעי הנפש בציבור החרדי היא צעקה קיימת, רק שלא תמיד שומעים אותה במקומות הנכונים. אנחנו פה בשביל לתת את המענה, שלא נגרע. אם אני לוקח את חוברת סל שיקום הציבור החרדי היום, אין בו 10% שמופנים לחרדים, וברור שיש הרבה עבודה".
לא בכדי בחרו במיזם את ירושלים כעיר המבחן. "אמרו לי שבציבור החרדי יש סטיגמה על חולי נפש; שלא ירצו לדבר עם אף אחד וגם לא להשתלב במסגרת שיקומית שנמצאת בתוך הקהילה; שמסתירים אותם בבית; שאם יגידו כן זה יהיה רק בשביל קומבינות", מתאר אלעד אור, מנהל אזור ירושלים ב"סיפור חוזר" שהחנות היא בת טיפוחיו המועדפת. "מיותר לציין שזה לא ככה. המקום הזה מראה שהציבור החרדי יודע לזהות מסגרת מתאימה לתמיכה ולהשתמש בה".
"המטרה היא, בסופו של דבר, להכשיר את אנשים להשתלבות בשוק העבודה ובקהילה", אור מסביר. "שליש מהעובדים ברשת שסיימו אצלנו כבר השתלבו בעבודות שונות בתעסוקה נתמכת, עבודות חלקיות בשכר. עשרות אנשים עושים את הדרך הזו עד שהם עומדים על רגליהם מבחינת פרנסה. עכשיו גם לחרדים מגיע".
להתרגל לקנספט של "יד שנייה"
הקונספט של החנות הוא מכירת ספרים משומשים ורכישת אחרים בעלות של עשרים שקלים, והוא לא מוכר בציבור החרדי. בינתיים נעזר פשנזה בפליירים שהעובדים מחלקים בבתי הכנסת ברחבי השכונה. אך בכל הנוגע למידת ההצלחה של מיזם כזה, הוא מודה כי בהתחלה, הסקפטיות שלטה בכיפה.
"אני מכיר את הציבור החרדי. אוהבים שם את הספרים החרדיים, את הריח של הנייר החדש. לא הכרתי לעומק את הקליינטורה של היד-שנייה. למעשה, כבר עם הפתיחה, המכירות פה היו בסדר גודל משמעותי ביחס לסניפים אחרים.
"יש בחורי ישיבות שכלכלית, אם ימצאו ספר יד-שנייה במצב טוב שעולה 20 שקלים - אז הם יעדיפו אותו. הבעיה היא שאנחנו לא מספיק מקבלים ספרים ביחס למה שמוכרים. מנסים להכניס למודעות שאפשר למכור ספרים מכל הארץ דרכנו, וששליח יבוא עד הבית לאסוף".
פשנזה מעיד כי הוא עדיין מנסה לפענח את קהל הלקוחות: "אנחנו נמצאים פה על בסיס של ספרים נכנסים. אף פעם אי אפשר לדעת מה יבוא בדלת. הרבה אנשים מגיעים עם רצון למצוא ספרים במהדורות מוקדמות, לראות מה כתבו ואיך כתבו. למשל, שאלות ותשובות הלכתיות למיניהן, איך הרב הזה כתב ואיך הרב ההוא".
בין הלקוחות – חוקרים, אברכי כולל שכותבים חיבור תורני ובנות סמינר המחפשות ספרים לעבודות שהן צריכות להגיש ברוח אהבת ישראל או לימוד תורה. "אז ספר בעשרים שקלים הוא לא מאמץ כלכלי עבורם", פשנזה אומר. "יש כאלו שרוצות לראות (ולקרוא) איך כתבו לפני שנים ספרות חרדית, כי הסופרות החרדיות השתנו עם השנים. היה מי שבא אלי לפני פסח ואמר לי 'אני ממש מחפש ספר של דוד זריצקי (אחד הסופרים החרדים הבולטים בשנות השישים) כי זה כבר לא קיים בחנויות".
"גם התוכן שנכנס מתאים לסביבה", מוסיף פשנזה. "אנחנו מקבלים מלאי ממחסני 'סיפור חוזר' והמשימה של הצוות היא לזהות מה מתאים לחנות שלנו ומה לא, לפי שמות מחברים וכאלה. אז קורה שיש משהו שמעיר על ספר שהוא 'לא מתאים', זה יכול לקרות בכל חנות ספרים חרדית. אנחנו לא מוותרים על המקצועיות וגם לא על הערכים שעליהם גדלנו - עד לדברים הכי הכי קטנים".