עסקים בכשרות בד"ץ: "אסור לנו להעסיק נשים"
זה חוזר על עצמו בערים החרדיות: עסקי מזון בהשגחת הבד"ץ מעסיקים גברים בלבד. תחקירנית ynet וידיעות אחרונות שניסתה לקבל עבודה, נדחתה שוב ושוב, והמעסיקים העידו: "משגיח של הבד"ץ אמר שלא כדאי להעסיק נשים". מקורבים לבד"ץ: "זו לא המדיניות שלנו"
"חבל לך לחפש פה עבודה ברחוב, אף אחד פה לא מקבל בנות". זו התשובה הגורפת שקיבלתי כאשר ניסיתי להתקבל לעבודה בשלל בתי קפה, פיצריות או רשתות למזון מהיר בבני ברק, ירושלים וביתר עילית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"את יכולה לעבוד בחנות בגדים אם את רוצה, אבל אלינו מגיעים גברים לקנות אוכל ושתייה ואסור להם לדבר עם אישה", הסביר לי בעלים של בית קפה. "אני בכיף הייתי מקבל אותך אבל אני לא יכול", מסביר לי בעל בית קפה אחר. "אף אחד לא יקנה אצלי אם אעסיק בחורה".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- בית המשפט: שעות נפרדות לדתיים זו אפליה
- סקס עם משמעות: מחקר המיניות של גברים דתיים
- וילנה: נחשפה בימת בית הכנסת העתיק שחרב בשואה
התשובות האלו חזרו על עצמן גם כאשר בעלי החנויות לא היו חרדים. מאחוריהן עומד החשש של בעלי העסקים לאבד את כשרות הבד"צים. בלעדיהן ייפגעו העסקים שמתפרנסים מלקוחות חרדים באופן אנוש. כן, הבנתם נכון: אין מחלוקת על כשרות המזון, אבל, לטענת בעלי העסקים, המשגיחים של הבד"ץ עלולים לשלול מהם את הכשרות אם במקום תעבוד אישה.
"פעם אחת שיהיה פה חיבוק, והמקום נסגר מיד"
הסיפור הגיע אלינו בעקבות מקרה של זכיין רשת מזון מהיר פופולרית, שעשרות סניפיה פרוסים בכל רחבי הארץ. אותו זכיין פתח סניף בבני ברק, ומיד הובהר לו, לטענתו, כי לא יוכל להעסיק נשים בסניף שנהנה מהכשר בד"ץ העדה החרדית. "יש מקומות שעובדים בהם נשים", הוא הסביר לי, "אבל אצלנו אי אפשר כי זה משך בעבר חבר'ה לדברים לא טובים".
מה זה אומר?
"משגיח הכשרות של הבד"ץ הסביר לי שאם אני רוצה לפתוח עסק תחת הכשרות שלהם, לא כדאי לי להעסיק נשים כי זה גורם לדברים לא טובים". או במילים אחרות: השילוב של לקוחות-גברים ומלצריות או מוכרות בדלפק, עלול חלילה וחס להביא להידרדרות חמורה בצניעות, או לרומן ממש, רחמנא לצלן. ובמילים של המשגיח: "שלא תהיה פריצות, שלא נגיע למצב שגבר שהגיע לקנות קפה ומאפה, יצטרך ליצור שיחה עם האישה שמוכרת לו".
מי החליט על ההחמרה הבעייתית?
"ראש העדה החרדית", מסביר בעל העסק. "פעם אחת שיהיה פה חיבוק (בין גבר לאישה, נ"פ) בתוך החנות, והמקום נסגר מיד".
בלי כשרות - אין לקוחות
בימים שלאחר מכן הסתובבתי בבני ברק, ביתר עילית ושכונת גאולה בירושלים, הצגתי את עצמי כבחורה חרדית שמחפשת עבודה וגיליתי שאינני רצויה. התשובות בכל המקומות זהות: היינו רוצים להעסיק אותך אך דרישות הכשרות אינן מאפשרות זאת, והלקוחות פשוט לא יבואו בלי הכשרות.
התחנה הראשונה היא בית"ר עילית, עיר חרדית שמרנית. בלבוש חרדי כהלכתו אני מסתובבת ברחוב הראשי, תרה אחר עבודה בבתי קפה, מסעדות ופיצוציות. בעסק הראשון שאליו נכנסתי, יושב גבר בשנות ה-40 לחייו, כיפה על ראשו, אך אני מזהה מיד כי לא מדובר בחרדי מקומי.
כשאני שואלת אותו אם מחפשים עובדים, הוא עונה לי בחצי חיוך: "בשבילך את שואלת? ומבט של ספק-צחוק ספק-רצינות על פניו. "אם אעסיק אותך לא יהיו לי לקוחות. בעלי העסקים כאן לא יכולים להעסיק נשים בחנויות עם כשרות בד"ץ, כיוון שהם יאבדו נתח גדול מהלקוחות שלא מעוניינים בשיח עם בחורה, גם אם זה רק בנוגע לענייני החנות".
הוא מציע לי מיד לגשת לחנות הבגדים הסמוכה אליו. "שם יקבלו אותך, שם נשים עובדות". "אני לא אוהבת לעבוד בחנויות בגדים", אני עונה לו בתקווה שאולי יציע לי לעבוד אצלו. בעל העסק מסמן לי עם הידיים שאין לו איך לעזור לי.
ביתר עילית: "לא מתאים לעבוד ביחד, בנים ובנות"
בחנות הפיצוחים הסמוכה ההתנהלות דומה. גבר שאיננו חרדי מקבל את פניי, וכשאני שואלת אותו אם הוא מחפש עובדים הוא עונה: "בשמחה הייתי מעסיק אותך, הבעיה היא שמדובר באוכלוסייה חרדית. הייתי מעדיף בנות שיעבדו כאן מאשר גברים, כי בנות יודעות לעבוד יותר טוב, לא לוקחות הפסקות כמו גברים. במרכז הארץ אולי נהוג שמעסיקים בנות בחנויות פיצוחים, אבל פה זה לא מקובל. נסי בחנות הבגדים", הוא מאיץ בי.
הוא מסביר כי הרבה גברים נכנסים לכאן וזה לא מתאים לעבוד ביחד בנים ובנות. לטענת בעל העסק, לא מדובר בהוראה מפורשת, אבל אם תהיה תערובת של נשים וגברים, בד"ץ יסיר את הכשרות.
בבושת פנים אני יוצאת מהמקום אל היעד הבא, אולי שם אגלה תמונה אחרת. מה שעוצר בעדי זו חבורה של בחורים צעירים שמזהה אותי מתעדת את בעלי העסקים, הם צועקים לעברי מילות גנאי ומזהירים את בעלי חנויות המזון. לא נותרת לי ברירה אלא לנוס מהמקום כל עוד נפשי בי.
שכונת גאולה: "זו שכונה חרדית, איך תעבדי פה?"
בירושלים, ברחוב גאולה, התמונה דומה: אני עוברת מחנות לחנות ומבעל עסק למשנהו ולכולם תשובה זהה: "בנות לא מועסקות בחנויות של אוכל. חנויות בגדים זה מקום לבנות, תנסי לחפש עבודה שם".
"צריכים פה עובדים?" אני שואלת. המוכר הצעיר מסתכל עליי במבט מוזר, מבט שכבר קיבלתי בחנויות הרבות שעברתי בהן והצעתי את עצמי כמוכרת. הוא לא מתבלבל ועונה לי שלא מעסיקים פה בנות. "אבל צריך פה עובדים?" אני מקשה עליו. "זו שכונה חרדית, איך תעבדי פה?"
"למה לא? הבוס שלך נתן הוראה לא להעסיק פה בנות?" הוא מהנהן בראשו ושוב, כמו קודמיו, שולח אותי להציע את עצמי לחנויות בגדים כי שם בטוח יקבלו אותי.
תגובה: "מאות נשים מועסקות"
אחרי שעות של שיטוטים בבני ברק, ירושלים וביתר עילית התמונה ברורה: בעלי המקומות, גם כאלה שאינם משתייכים לחברה החרדית אך מתפרנסים ממנה, צריכים ליישר קו עם הנהלים הנוקשים והמחמירים של כשרות הבד"ץ. רובם רוצים להעסיק נשים, אך מודעים לכך שבמידה ויעסיקו אישה, ייתכן כי "העדה החרדית" תשלול מהם את הכשרות, וכתוצאה, נפש חיה לא תדרוך בעסק שלהם וההמשך ידוע.
על פי ההערכות, מגלגלים הבד"צים עשרות-מיליוני שקלים, באמצעות מתן כשרויות לאלפי עסקים בישראל. ללא כשרות בד"ץ ייפגעו אנושות העסקים באזורים חרדיים וגם ברחובות שנושקים לשכונות חרדיות.
מגורמים המקורבים לבד"ץ "העדה החרדית" נמסר בתגובה: "בחנויות, בתי קפה ומסעדות בהשגחת בד"ץ העדה החרדית מועסקות מאות רבות של נשים מכל העדות ומכל המגזרים במגוון של תפקידים. הטענות שמובאות בכתבה מוטעות ומטעות ואינן מייצגות את מדיניות הבד"ץ".
לפנייה לכתב/ת 
