מכתב פתוח לחזנים: תרחמו עלינו

בסביבות אמצע אלול, כשהשנה העברית נישאת על אדי הדלק האחרונים, אני כבר מתחיל לחשוש מהימים הנוראים. לא נעים להודות, אבל לא מפני אימת הדין אני רועד, אלא מהמחשבה על התפילות המייגעות.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

גם כך לתפילות האלו יש נטייה להתארך בצורה מוגזמת ("מה? הספקתי לחזור הביתה, להחליף בגדים, לקרוא עיתון, לעשות קידוש ואנחנו עדיין ב'הנני העני ממעש'?") או לחזרתיות ("'אל מלך יושב על כיסא רחמים'... רק רגע, לא אמרנו את זה לפני דקה?") – אבל לפעמים החזנים הם אלה שמגדישים את הסאה, והופכים את החוויה לכמעט בלתי אפשרית.

חזן יקר, עשה למענך אם לא למעננו

זה המקום לפנות אל שליחי הציבור: חוסו עלינו. הימים הנוראים הם לא בהכרח הזמן המתאים להפגין את כישורי החזנות / הסלסולים שלכם במלואם. את זה תוכלו לעשות בשבת-חזנות בבית כנסת ביישוב קהילתי כזה או אחר שאליו תוזמנו, ביום מן הימים.

קראו עוד בערוץ היהדות :

• אבא שבשמים מאיים. למה אנחנו לא מפחדים?/ רוחמה וייס
• קרע בין הרבנים: "הם מייצרים ספרי אוכלוסין"
  

בעזרת השף: תחרות הבישול הכשרה למהדרין

אבל בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים פוקדים את בית הכנסת גם אנשים שלא בדיוק מקפידים על שלוש תפילות ביום במניין, ורוצים דווקא בימים האלה להתפלל בבית כנסת מרכזי ולא במניין מאולתר בקרוואן מתפורר. זאת ועוד, יש גם ילדים בקהל, והם לא בדיוק מורגלים באותה מידה לתפילות ארוכות. על כן, חזן יקר, אנא, חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו.

לא, אין שום צורך לשיר "על ריק" במקום שאין בו מילים. האמן לי, לא יקרה כלום גם אם תשיר קצת פחות בזמן "קדושה", כשהמתפללים עומדים ברגליים צמודות וללא תזוזה. כן, אני יודע שאתה עומד ברגליים צמודות לכל אורך חזרת הש"ץ. מה לעשות? לא לכל הנוכחים יש את כושר הסיבולת שלך. עשה למענך אם לא למעננו.

אוסיף ואציין שאין כל חובה לשיר את מילות הקדיש, גם אם הוא לקראת סיום התפילה. אנחנו מסתדרים טוב מאוד גם עם אמירת הקדיש הסטנדרטית מימי החול. עשה למענך והושיענו.

כה אמר הרבי מקוצק

תודה לאל שיש לי לפחות אטרקציות אחדות להיאחז בהן; נקודות מסוימות בתפילה שישמרו אותי ערני, כמו "ונתנה תוקף" (וכל המרבה בלחן של יאיר רוזנבלום – הרי זה משובח) או הכריעה ב"עלינו לשבח", אבל גם הן לא מספיקות כדי לעודד אותי ולתת לי תקווה כשהחזן מחזן את עצמו לדעת ומושך את הזמן. תפילה שיכולה להימשך שלוש שעות (ולא בהילוך מהיר) לא צריכה להימרח לחמש שעות ויותר. אין שום סיבה שזה יהיה המצב.

אפשר "קדיש" סטנדרטי?(צילום: "אורות")

נסיים בסיפור חסידי (על פי הגרסה המופיעה בלקט סיפורי חסידים של הרב ש"י זווין). רבי מנחם מנדל מקוצק לא היה סובל כשהחזן היה מאריך הרבה בניגוני הפיוטים. בעל התפילה בבית מדרשו היה החסיד המפורסם, רבי הירש פורציוור, שהיה מתפלל בימים הנוראים לפני התיבה. כמה פעמים היה נשמע בבית המדרש קול משמשו של הרבי מקוצק: "הירש, תקצר!"

יום אחד הייתה שריפה גדולה אחרי הימים הנוראים בביתו של הירש, ונשרף כל רכושו. בא הירש ללרעבע מקוצק ותינה את צרתו. אמר לו הרבי: "זה מפני שכאשר הגעת בימים הנוראים לפיוט 'ונתנה תוקף', סלסלת הרבה במילים 'מי באש'"...