"לא התלוננתי": תוצאות המלחמה של אלוהים באשרה

גנן גידל דגן בגן

הנה לפנינו חידה תרבותית: סיפור הבריאה (השני, בפרק ב' של בראשית) מציג אלוהים-גנן הנוטע גן ומצמיח בו כל עץ טוב למאכל ונחמד למראה. תפקיד הגננוּת זוכה למקום ראשון במעלה, והוא מוצג לא רק כעיסוקו של אלוהים - אלא גם כעילה לבריאת האדם: "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה... וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ".

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

בתום ימי התום, בזמן הגירוש מגן עדן, יוסיף האדם לתפקד כגנן אלא שכעונש על חטאו תהפוך הגננות למקצוע מפרך (בראשית ג', י"ז-י"ט): "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם".

שני קצוות הפרשניים

מה לגננוּת בלב סיפור בריאת העולם? עמדה פרשנית אחת תקבל את התמימות כפשוטה ותניח שכך, בלי לתת לעצמן דין וחשבון, דמיינו האימהות הקדומות שלנו את אלוהים ואת עניינו בבריאת העולם. 

נעים להכיר: אשרה

קרב שאין אתר מקראי פנוי ממנו הוא הקרב על בלעדיותו של האל האחד מול שלל האלים ובמיוחד האלות הממלאים את דפי המקרא, ואת חיי הקהילה המקראית, בנוכחותם. קרב מרכזי במלחמה זו הוא הקרב מול אשרה.

עצת-חיים

האשרה (או האשרים) נזכרים במקרא כ-40 פעמים ולעולם לא בהקשר חיובי. מלשון המקרא ניתן להסיק שאשרה היא עץ נטוע ליד מזבח י-ה-ו-ה או ליד מקדש. עמוד עץ או אבן עליו חקוקה דמות עץ. החוק בספר דברים מתאר בצורה מפורשת את מסורת האשרה (ט"ז, כ"א): "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח י-ה-ו-ה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ". האיסור מעיד על מנהג נטיעת עצים, הלא הן אשרות, ליד מזבחות י-ה-ו-ה.

ציור קיר מקברו של תחותימוס השלישי, (מאה 15 לפי הספירה) האלה מניקה את המלך

אלוהים נוטע עצים וכורת אשרות

ההיכרות עם האשרה מציעה הסבר דתי-פוליטי לסיפור הגננוּת האלוהי. המסר הסמוי של סיפור הבריאה (סמוי למי שגדלה בעולם מונותאיסטי) הוא ניטרול האילנות מכוחן. הסיפור על אלוהים שנוטע לרצונו עצים בגן העדן נועד לרוקן את האשרות מיכולתן לשלוט ולהעניק חיים, ולהעביר כוחות אלה לידיו של האל האחד בורא שמים וארץ. הן לא עצמאיות, מבקש לטעון המספר המקראי, ואלוהינו שולט עליהן.

ומהאשרה לאישה

בסיפור הבריאה השני, האדם-גבר נברא תחילה ומהאדמה, וייעודו להחליף את אלוהים במלאכת הגננות. ניטרול האשרה מכוחה אמור להגיע לשיאו בסיפור העברת השליטה על הטיפול בעצים מידי האל לידי האדם. לא די שהאשרה איננה משפיעה טוב על האדם, קובע המספר, האדם שזה עתה נברא הוא ישלוט בה.

אל תגעו באילנה

כאמור, המלחמה באשרה נמשכה שנים ארוכות, ושרידיה משוקעים בכל היצירה המקראית ובחלקים גדולים של ספרות המשנה. יונה ארזי, החברותא שלי לכתיבת טור זה, אשת אשכולות ואשרות שעסוקה בשנים האחרונות באיתור קולות המלחמה המקראיים באלות, מציעה שאחד הניסיונות המפוארים להכחשת כוחה של האשרה נמצא במזמור החגיגי הפותח את ספר תהלים: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים... כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם..."

מאבק שטרם הסתיים(יונה ארזי)

מתחייב בנפשה

הקריאה הפוליטית-דתית שהצענו יכולה לסייע להבין משנה, שללא הסבר זה מציעה הלכה קיצונית חסרת פשר (אבות ג, ז): "רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְּׁנָתוֹ וְאוֹמֵר מַה נָאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ".

#לא_התלוננתי

אנו ניצבות בימים מסעירים ומרגשים של מהפכה. עוד ועוד נשים משתפות במה שנעשה בנפשן ובגופן, ומסרבות ליישר קו עם הטענה שלא התלוננו בזמן, ועל כן מוטב שכעת יחרישו. גם גברים שהותקפו בצעירותם משתפים בחוויות הקשות. אנחנו מעידות על האלימות המינית ממנה סבלנו, ומבטיחות זו לזו #מאמינות_לך.

ובבית המדרש של הטוקבקים

היה מעניין במיוחד השבוע. שמחתי לקיומם של כמה דיוני תורה אמיתיים. אריאל ביקר את הצעתי הפרשנית וכתב: "חז"ל נתנו גם תשובות למעשיו של רב נחמן תשובות שהם למדניות המתייחסות לסוגיית סוכה גזולה ואין המקום כאן להאריך... פשטני ומאוד שטחי וממילא מגמתי ללמוד את דברי הגמרא בצורה כזו. לטעמי, אדם הכותב מאמר פרשני על דברי הגמרא מן הראוי שילמד את כל הסוגיה על שלל פרשניה לפני שהוא מתיימר לכתוב מאמר הבא לבקר את חז"ל..."

תודה על דבריך אריאל, זימנת לנו אפשרות נהדרת לעסוק בשאלה כיצד קוראים ומפרשים תלמוד, ועל כך בסרטון המצורף לעיל.

שבת שלום!