התמונה האחרונה: יהדות יאשי, רגע לפני הפוגרום
סבו של חתן פרס ישראל, המלחין דובי זלצר, נתפס לאחר הלשנה במחבוא שבמרתף ביתו - ותועד רגע לפני הוצאתו להורג בין 15 אלף יהודי העיר יאשי שברומניה, בפוגרום שהיה, לדעת חוקרים, יריית הפתיחה של "הפתרון הסופי". בבית העלמין היהודי בעיר - עזובה קשה ופנסיון כלבים
תמונה אחת שמספרת סיפור של 15 אלף נרצחים: האיש שבתצלום הישן, שמואל לייב זלצר, מרים ידיו בכניעה מיד לאחר שהתגלה המחבוא שלו במרתף הבניין שבו חי כל חייו – רגעים לפני שנרצח באכזריות עם עוד כ-15 אלף מיהודי העיר יאשי שברומניה. שמואל זלצר הוא סבו של חתן פרס ישראל, המלחין והפזמונאי דובי זלצר, אף הוא יליד יאשי.
לפני כשבוע ציינה הממשלה את יום השואה של יהודי רומניה, עניין חדש יחסית לאחר שנים של המעטה במימדי האסון של יהדות רומניה והכחשה מצד הרומנים עצמם. ביוני של שנת 1941 בוצע פוגרום מזעזע בעיר יאשי, שבה חיו עד אותו זמן כ-45 אלף יהודים. קרוב ל-15 אלף מהם נרצחו. הטבח ביאשי - ימים ספורים לאחר מבצע ברברוסה - היווה, לדעת חוקרים רבים, את יריית הפתיחה של "הפתרון הסופי" שהוביל להשמדה השיטתית של יהדות אירופה. כ-800 אלף יהודים חיו ברומניה רבתי של לפני השואה, כמחציתם הושמדו.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- עם מזוזה, בלי תמונות של שד: הקמפיין של הנשים הדתיות
- אדם סנדלר והווארד סטרן עולים לתורה
- הבייגלה הוגש לחיילים על דף שנקרע מסידור
בין הנרצחים היה כאמור גם סבו של זלצר – סוחר בדים ממשפחה עשירה. כמה שנים קודם לפוגרום היגרו בנו וכלתו, עם שני ילדיהם, לעיר בוקרשט – וכך ניצלו מאותו יום מר ונמהר. כשהחל הפוגרום מצא שמואל זלצר מסתור במרתף ביתו, אך בעקבות הלשנה הוא הוסגר ונרצח עם רעייתו.
"השואה הייתה ממש מבית, באופן כמעט סיסטמטי ובהתלהבות יתרה", אומרת גוסטי יהושע-ברוורמן, ראשת המחלקה לפעילות בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית ובעצמה יוצאת רומניה. "חייתי בתחושה שלא הייתה בעצם שואה ברומניה, או שהייתה לייט".
פנסיון כלבים בכניסה לבית העלמין היהודי
היא עומדת מאחורי משלחת ובה ראשי תנועות הנוער, בני תנועת הקיבוצים, מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, והתנועות המגשימות. "הסיור הזה מבחינתי הוא ההוכחה, למי שצריך הוכחות, שהייתה שואה איומה, קשה ואכזרית ברומניה, שהגיעה גם מבית. אנשים שם חיו בתוך הקהילה, התערו בה, תרמו לה ולפתע הכול התהפך עליהם. היום כבר ידוע וברור שמי שביצע את השואה זה הרומנים עצמם. בהשראה, בהכוונה, תוך הנחיות של הנאצים - אבל רומניה הייתה חלק משואה אכזרית ביותר".
המסע בהדרכת נעמה אגוזי, מרצה ורכזת מחוז צפון ב"יד ושם", נפתח בבית הכנסת של סוחרי התפוחים, "היחיד מסוגו שנותר מתוך למעלה מ-130 בתי כנסת שהיו בעיר ערב השואה", היא אומרת. "כיום נותרו שניים בלבד: זה - ובית הכנסת הגדול שהוא העתיק ביותר בכל רומניה ששרד את השואה".
בבית הקברות היהודי של יאשי עמדו כמה עשרות צעירים יהודים, ושרו את "בית אבי" – שיר הגעגועים שהלחין זלצר. את האנדרטה ניקו בשל ההזנחה, מעידה אגוזי. ממרחק השקיפה עליהם כל העת שומרת בית הקברות, יהודייה בשנות החמישים לחייה שחיה במקום 25 שנה, ומחזיקה בפנסיון כלבים בכניסה המוזנחת והעצובה לבית הקברות. על המצבות היהודיות העתיקות - קערות מזון לכלבים.
"אנדרטת השואה במרכז העיר היא הוכחה להכרתה של ממשלת רומניה בשואה היהודית", אומרת סגנית השגרירה, טניה ברג-רפאלי.
ממה נבעה התפיסה השגויה הזאת שיהודי רומניה חוו משהו אחר לחלוטין?
"תהינו איך זה יכול להיות שזה ככה הוצנע או הושמט", אומרת יהושע-ברוורמן, בראיון לאולפן ynet. "וחלק מהעניין יכול להיות השואה הגדולה והמשמעותית בפולין ובהונגריה, יכול להיות", היא משערת, "שבכדי להעצים את ההבנה הזאת, הצניעו את המקומות האחרים".
