מחקר: מחצית מהאשכנזים אוכלים קטניות בפסח

(צילום: shutterstock)

האם מנהג האשכנזים שלא לאכול קטניות בפסח בדרך לעבור מן העולם? נתונים שמפרסם פרויקט המחקר "יהדות ישראלית" מגלים כי כמחצית משומרי הכשרות בני עדות אשכנז זנחו את המנהג הקדום – בהם גם רוב המסורתיים והדתיים השמרניים. במכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מעריכים כי בעתיד יישאר איסור הקטניות נחלת הציבור החרדי בלבד.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

כל מה שרציתם לדעת על פסח: היכנסו לעמוד המיוחד שלנו

לפי עורכי המחקר - שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת ת"א - רק 53% מהאשכנזים שמקפידים על מזון כשר מאמצים את מנהג אבותיהם גם בנושא זה, ובקרב אלה המגדירים עצמם "מעורבים", בני עדות אשכנז והמזרח, שיעור המשמרים את האיסור נמוך עוד יותר ועומד על 15% בלבד.

פסח בערוץ היהדות :

• סדר עולמי: מפסגת ההימלאיה ועד למבקשי העלייה באתיופיה
• כשבאטמן פגש את פרעה: ההגדות שלא שיערום אבותינו
• מיוחד ל-ynet: אתם שאלתם - הרב הראשי עונה לפסח
  

השחיקה בעניין חוצה הגדרות דתיות, כאשר מה"חילוניים לחלוטין" ועד ל"דתיים תורניים" ישנו בכל קבוצה רוב לשומרי הכשרות אוכלי הקטניות. רק הציבור החרדי נותן אמון באיסור הקדום - 71% מהמגזר כולו ובערך כל האשכנזים שבו, עד שרוזנר ופוקס צופים כי "ייתכן שבתוך דור או שניים הוא יהפוך למנהג של חרדים בלבד - לא שונה מחבישת מגבעת או מגידול פאות ארוכות".

השטח מדבר

המקור לאיסור הקטניות הוא בתקופת הראשונים באשכנז, וטעמיו העיקריים הם הדמיון לדגנים המחמיצים, שעלול להטעות, והחשש שמא התערבבו זה בזה בעת הקצירה והאיסוף. במשך הדורות הורחב המנהג בתהליך טבעי אך שנוי במחלקות גם למאכלים שהופקו מהקטנית, עד שכיום מוצרי מזון רבים מסומנים כשרותית כמוגבלים "לאוכלי קטניות בלבד" - ללא סיבה הגיונית הנראית לעין.

סלע המחלוקת(צילום: shutteterstock)

ואולם בזמן שפוסקי ההלכה, כולל המתירנים ביותר, מבקשים לשמר את המנהג הקדום - מהשטח צומחת תנועה שקטה של יהודים מן המניין שאינם מתביישים להודות כי זנחו אותו והם מתירים לעצמם אכילת קטניות בפסח. חלקם עושים זאת כתגובת נגד להחמרה, אחרים טוענים שטעמי המנהג המקורי אינם רלוונטיים - ורבים שינו ממסורת אבותיהם בגלל נישואים לבני עדות המזרח.

בעידן הרשתות החברתיות התופעה מתרחבת עוד יותר, בין היתר משום שהיא מאגדת את אותם אשכנזים מורדים ומוציאה אותם מהארון (או מהמזווה) – כמו בקבוצת הפייסבוק "גם אני אוכל קטניות בפסח". בימים האחרונים הצהירו כך גם מעצבי דעת קהל בפייסבוק ובטוויטר, ובאווירת פוסט הבחירות נדמה כי גם שאלת האורז ליוצאי גליציה בליל הסדר הפכה לעניין של ימין ושמאל.

"גם היום קיים חשש חמץ בקטניות"

עד היום לא ידוע על פוסק הלכה אורתודוכסי בעל שיעור קומה בארץ או בעולם, שהורה על ביטול המנהג, אך רבים קוראים להחזירו למימדיו המקוריים. לעומתם, רב העיר פתח תקווה, מיכה הלוי, טען בשבוע שעבר כי גם בעידן המודרני יש חשש אמיתי מהימצאות חמץ של ממש בתוך הקטניות, ולכן הגזירה רלוונטית גם לימינו.

בכנס התורה שבעל-פה שנערך במכללת "אורות ישראל" ברחובות, תקף הרב הלוי את אלה הטוענים שטעמי המנהג אינם תקפים עוד. לדבריו, רק לאחרונה גילו בדיקות מעבדה גרעיני חיטה ושעורה בתוך שקי כוסברה וכמון שיובאו מהודו, משום שהם גדלים באותם השדות בעונות שונות. "אנו רואים כיום עד כמה הייתה לחכמינו ראייה למרחוק", אמר.

בקצה השני נמצאים רבני "בית הוועד של מכון שילה", שלפני 12 שנה פרסמו פסק הלכה המתיר לאשכנזים בארץ ישראל אכילת קטניות, והם ככל הנראה הראשונים והאחרונים שעשו זאת עד היום. הרב דוד בר-חיים, הרב יהושע בוך והרב חיים וסרמן (שלושתם ממוצא אשכנזי, אגב) מצאו לכך נימוק אחר: מנהג הקטניות תלוי במקום ולא באדם.

הרבנים שהעזו

הרב בר-חיים, אב בית הדין, הסביר אז ל-ynet כי אזרחי המדינה אינם מוגדרים עוד אשכנזים או ספרדים, אלא "יהודי ארץ ישראל", וככאלה עליהם לאמץ את מנהג המקום ולהתעלם מהגזירה הקדומה שנקבעה באירופה. לדבריו, הפוסקים האשכנזים הבכירים המשמרים את איסור הקטניות עושים זאת משיקולים של השקפת עולם שאינם קשורים להלכה.

ראש ההרכב טען בזמנו כי רבנים נוספים, מוכרים ומשפיעים ממנו, התוודו באוזניו כי הם מסכימים עם המסקנה אך "פוחדים לדבר". עם זאת הודה כי דווקא אצלו בבית הוא נתקל בבעיות, כאשר הרבנית בר-חיים איננה סומכת על הפסק המהפכני של בעלה ומשמרת את מסורת אבותיה. "אני עצמי אוכל קטניות כבר כמה שנים", אמר. "אשתי בינתיים לא ממש משתכנעת".