זו לא כפייה, זו עובדה: ההפרדה לא מקדמת חרדים

לוויכוח המתמשך בין "ארגוני נשים" לבין גברים חרדים על הפרדה מגדרית באקדמיה, נוספה לאחרונה לוחמת חדשה: חברת הכנסת החרדית עומר ינקלביץ' ("כחול לבן"), שהפכה את קידום "ההפרדה המגדרית" לחלק מהאג'נדה הפוליטית שלה. אני לא יודעת אם מצביעי "כחול לבן" מזדהים עם עמדה זו, אבל בטרם נגלוש למקומות הפופוליסטיים והדמגוגיים שאליהם נוטה הדיון בסוגיה ללכת, הבה נתמקד בעובדות:

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >> 

די לכפייה: תנו לנו להיות חרדים/ ח"כ עומר ינקלביץ'

פרויקט שילוב חרדים באקדמיה שהחל באופן רשמי בשנת 2010, זכה עם השקתו לתקציב חריג בנדיבותו של משרד האוצר בסך 1.7 מיליארד שקל. מתוכם נוצלו עד כה כחצי מיליארד שקלים. דו"ח מבקר המדינה האחרון לא חסך שבטו מהתוכנית, בעיקר נוכח האפקטיביות הדלה שלה בשילוב נשים - ובעיקר גברים חרדים - בהשכלה האקדמית.  

קראו עוד בערוץ היהדות : 

• לבשה בגד ים צנוע - וסולקה מהספא: "הושפלתי"
• מהודו באהבה: מלמדת את ילדי ישראל לרקוד בוליווד
• "יש קבוצה שבאופן שיטתי החליטה לשנות אותי "/ y+
  

לא רק ששילובם לא עמד בתוכניות היעד, אלא שכניסת סטודנטים חרדים לאקדמיה יורדת משנה לשנה. כל זה לצד הנתון הקשה מכולם: 50% מכלל הגברים החרדים שפונים למסלול האקדמי נושרים במהלכו. ואם לא די בכך, גם איכותן של תוכניות השילוב שהוצעו לחרדים נמצאו בבדיקה מדגמית עם "ליקויים מהותיים", כלשון המבקר.

החרדים לא ינהרו לאקדמיה

אך מה שנשאר מחוץ לדו"ח חשוב לא פחות: 300 מיליון השקלים שהוקצו נטו עבור "הפרדה מגדרית", שהפכה באורך פלא לתנאי סף מובן מאליו - לא סיפקו את הסחורה. החרדים לא נהרו בהמוניהם לאקדמיה, גם לא לזו המופרדת וה"ממוגדרת".

למה? אז הנה למה. כי בניגוד לרושם שמנסה להציג מערכת משומנת היטב של יחצ"נים וגורמים בעלי עניין כלכלי, חרדים לא באים בהמוניהם לאקדמיה וגם לא יבואו, פשוט משום שהרבנים מתנגדים לכך בכל תוקף.

זו גם הסיבה שהניסיונות להכניס לימודי תואר (בהפרדה מגדרית, כמובן) אל תוך הסמינרים לבנות חרדיות, כדי שיצאו לפחות עם מקצוע מכניס ומשמעותי – נתקלו בחומה בצורה, למעט חצר חסידית אחת אמיצה. יתרה מכך, לא רק שחברי הכנסת החרדים לא טרחו לקחת חלק במאמצי המדינה בנושא, אלא להפך: הם חזרו ואמרו מעל כל במה כי אינם רואים בחרדים שפנו לאקדמיה (גם זו המפורדת) חרדים כלל.

ח"כ משה גפני אף התבטא בעבר כי הוא מברך על החלטת המל"ג שלא לאפשר לימודים בהפרדה לתואר שני. הוא הביע תקווה כי בכך ידירו חרדים את רגלם מהאקדמיה כליל, מאחר וזו מהווה "סכנה רוחנית" לזהותם הדתית.

אז מה היה לנו עד כה?

תקציב חריג בנדיבותו שנחל כישלון חרוץ, "תוכניות ייחודיות" המספקות הכשרה בינונית, שיעורי נשירה גבוהים ביותר המעידים על קושי של גברים בוגרי החינוך החרדי לצלוח את אתגרי האקדמיה. ומעל כל "הטוב" הזה - התנגדות ברורה ורשמית מבית לשילוב חרדים במסגרות אקדמיות, אף אם אלו מופרדות מגדרית.

אך במקום להביט ביושר אל הנתונים והעובדות – יש מי שבוחרים בדרך הקלה של פופוליזם ושיסוי הדדי של ארגוני הנשים וגברים חרדים אלה באלה, ובזעקות שבר על "כפייה חילונית" מחד גיסא, ו"הדתה" מאידך גיסא.

מיותר לציין שהאינטרס האמיתי של גברים ונשים חרדים הוא גישה חופשית אל האקדמיה. אני גם מקבלת את הטענה כי המעבר מחברה ממוגדרת ומופרדת לחברה מעורבת מצריך הדרגתיות, ומשכך - הפרדה בתואר הראשון. מנגד, אינני מקלה ראש בכך שהמשך מיצובם של נשים וגברים חרדים בתוכניות "ייעודיות" ומופרדות ימנע מהם להשתלב באופן מלא באקדמיה, ובהמשך בעולם התעסוקה. נפרד ומשולב הם, כידוע, שני הפכים.

זה קודם כל אתגר כלכלי

זה גם המקום להדגיש כי תארים מתקדמים הם, בראש ובראשונה, הבעת עניין בקריירה משמעותית או בהשתלבות במחקר. מי שרוצה אותם לא יקבל זאת, אם נהיה כנים, בתוכניות "גטו" נחותות וממודרות. אני חושבת כי גם חברת הכנסת ינקלביץ' מודעת לכך, כמי שלמדה (לפי דף הוויקיפדיה שלה) תואר שני באוניברסיטת בר אילן. מרחב משולב ופתוח לכל הוא גם זה שמאפשר לנו את הפלא הכל כך לא מובן הזה של אישה חרדית בכנסת ישראל.

כולי תקווה כי שני הצדדים יזנחו את ההתנצחויות המיותרות והמתלהמות, ויפעלו יחד לטובת שילוב אמית, כנה ומפוכח. האתגר הכלכלי שניצב לפתחנו בעשור הקרוב הוא אדיר. נוכל לצלוח אותו כחברה, כמשק, רק בשילוב מלא ואמיתי של חרדים, ללא אפליות וללא מחיצות.