ביתם החדש: הישראלים שבחרו להגר דווקא לגרמניה
משיכה לתרבות הגרמנית, הזדמנויות בתחום התעסוקתי, אכזבה מישראל ומרחק היסטורי: יותר ויותר ישראלים - חלקם צאצאים לניצולי שואה - בוחרים להגר דווקא לגרמניה. מחקר חדש מנסה להתחקות אחר הפרופיל של המהגרים, והסיבות לבחירה דווקא ביעד הזה
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
סימנים של חרדה: "רוב האירועים האנטישמיים לא מדווחים"
60% מהישראלים בגרמניה מתגוררים בברלין והשאר מפוזרים בערים אחרות, קובע פרופ' עוזי רבהון מהמכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית, ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. לדבריו, ברלין אטרקטיבית במיוחד לאנשי תרבות, אמנות ורוח, אך פעילים בה ישראלים גם בתחומי ההיי-טק והנדל"ן, כמו בשאר הערים.
מהי הסיבה להגירה לגרמניה?
"אין סיבה אחת מרכזית, אלא מדובר בצירוף של נסיבות. בין היתר, הישראלים הללו רואים הזדמנויות בתחום התעסוקתי והאקדמי. יש גם השפעות של המצב בישראל – הסיטואציה הביטחונית ונושאים של דת ומדינה, שבגרמניה בכלל לא נמצאים על השולחן.
"תופעה נוספת שזיהינו היא משיכה לתרבות הגרמנית. ברובד הרגשי, יש איזשהו אתגר להצליח דווקא בגרמניה. אי אפשר להוציא מהמשוואה את השואה והעבר, וזה משחק תפקיד גם ברמה של התת-מודע".
לדברי פרופ' רבהון, רק כמחצית מהישראלים שמהגרים לגרמניה אכן משתקעים בה, והמחצית השנייה ממשיכה הלאה ליעד נוסף, אך בדרך כלל לא חוזרת לישראל.
האנטישמיות לא מעסיקה את הישראלים
בשנים האחרונות אי אפשר להתעלם מהגל האנטישמי שעובר על אירופה, וגרמניה רושמת שיא לא סימפטי בתחום. בדו"ח האנטישמיות השנתי של אוניברסיטת ת"א, בשיתוף הקונגרס היהודי האירופי, שפורסם בחודש מאי השנה, נקבע כי בגרמניה חלה ההסלמה החמורה ביותר עם עלייה של 70% במקרי אלימות אנטישמיים. שלושה שבועות לאחר מכן קבע האחראי על המאבק באנטישמיות במדינה כי "לא מומלץ להסתובב עם כיפה בגרמניה".
לדברי רבהון, "האנטישמיות קיימת, אבל היא לא ממש העסיקה את הישראלים בגרמניה עד כה. הקהילה היהודית במדינה יותר רגישה לנושא. בהקשר הזה מעניין לציין את נושא השפה שהוא מאוד רגיש. המהגרים הישראלים לומדים גרמנית. היא לא השתנתה עם השנים, ויש בה לא מעט מילים עם קונוטציות קשות לאוזניים ישראליות ויהודיות".
האם יש קשר בין הישראלים לבין הקהילה היהודית המקומית?
"במשך הזמן. למרות שמרבית הישראלים באים מרקע חילוני, דווקא בגרמניה הם מנסים להתקרב לחיים יהודיים, להקים מסגרות וגני ילדים, לחגוג חגים, התקרבות של יידישקייט. המטרה היא כן לעשות משהו שישמור על הזהות, גם אם זה לא בהכרח באותם מוסדות כמו של הקהילה היהודית".
"הגרמנים מתייחסים בחיוב"
בעבר היו ישראלים רבים שלא הסכימו לדרוך על אדמת גרמניה, ואפילו לקנות מוצרים גרמניים. באותו הקשר, נשמעו בעבר לא מעט ביקורות על הישראלים שבחרו להשתקע דווקא שם. לדברי פרופ' רבהון, "המהגרים הישראלים קצת התרעמו על הביקורת. רבים מהם הם ילדים של משפחות שבאו מרקע אירופי, אבל רובם קיבלו תמיכה לעזיבה למעבר דווקא לגרמניה.
"חשוב לזכור שעבר הרבה זמן, גרמניה השתנתה ומבינים שיש שם אפשרויות שעשויות להועיל. במילים אחרות, גם אם ההורים לא מתלהבים מגרמניה, טובת הילד המהגר קודמת לחוויות האישיות והדעות שלהם. בסקר שנערך בעבר, רק 20% מהמהגרים אמרו שהמשפחה ראתה בעין לא יפה את המעבר".
איך הגרמנים מעריכים את הישראלים המהגרים?
 |
"הגרמנים רואים את הישראלים שהגיעו: 60% מהם עם תואר אקדמי, רובם מסטטוס חברתי-כלכלי גבוה יחסית, ויחסית לטורקים או מהגרים אחרים הם נחשבים לקבוצה איכותית. הם מתקבלים בסימפטיה ואהדה. במידה מסוימת יש עדיין מטענים של אחריות או סוג של אשמה מתקופת השואה, וגם זה בא לידי ביטוי בניסיונות שלהם לסייע לישראלים להיקלט".
לפנייה לכתב/ת 
