מנהיגים יהודים בארה"ב: אנחנו בחזית. יכולה להתרחש פה שואה
"ילדים בקהילה שלנו מתלוננים שזורקים עליהם מטבעות בבית הספר משום שיהודים אוהבים כסף, אנשים מרגישים פחד", אומרת הרבה רייצ'ל טימונר. "אם יפרסמו היום מודעה שקוראת להכניס יהודים למחנות ריכוז - הרבה יחתמו עליה", קובע הפוליטיקאי דב הייקינד. השיח היהודית בארה"ב משתנה
"אם היית שואל יהודים לפני עשרים שנה אם שואה עלולה להתרחש גם באמריקה – היית מקבל תשובה אחידה: בלתי אפשרי. לא באמריקה. ובכן, זה כבר לא המצב. האנטישמיות בארה"ב ובעולם היא הנושא מספר-אחת שמעסיק את היהודים כאן. מה יהיה?" את המשפטים הפסימיים הללו אומר לא אחר מאשר דב הייקינד, לשעבר חבר בית הנבחרים של מדינת ניו-יורק מטעם המפלגה הדמוקרטית, ומייסד הארגון "אמריקנים נגד אנטישמיות".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
את הדברים אמר בפגישה עם משלחת של 15 ראשי ערים ומנכ"לים של יישובים מוניציפאליים, שהגיעו לפני כחודש לביקור ראשון מסוגו בארה"ב, במסגרת קורס "מובילים בשלטון המקומי – בונים חברת מופת" של המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית, בשיתוף ארגון קולות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
הייקינד מצייר תמונה עגומה מאוד של מצב האנטישמיות בארה"ב: "מעולם לא היה מצב כמו בחצי השנה האחרונה בארה"ב. יהודים מותקפים בגלל שהם יהודים, לא במסגרת של שוד או עבריינות אחרת. תוקפים יהודים רק משום שהם יהודים על פי זיהוי חיצוני של לבוש או מראה. היכן שאני לא הולך - זה ה-נושא שאנשים מדברים עליו.
"אנשים מודאגים כי הם רואים שיש כל כך הרבה שנאה שמגיעה משני כיוונים הפוכים: הימין הפוליטי - אנשים לבנים ששונאים כמעט את כולם, ואליהם משתייכים הטרוריסטים בפיטסבורג ובסן דייגו. הרוצח מסן דייגו נראה כמו השכן בדלת ממול, והוא נער בן 18 שיצא לרצוח יהודים רק בגלל שהוא שונא אותם מבלי שידע עליהם משהו".
בצד השני מציין הייקינד את השמאל הפוליטי: "יש אוניברסיטאות בארה"ב שבהן סטודנטים יהודים מפחדים. בברוקלין קולג' יש קבוצות של סטודנטים שתומכים בעניין הפלסטיני – ממלאים את זה בשנאה ומדברים על ג'יהאד. בקולג' הזה לומדים גם 9,000 סטודנטים יהודים. הם מפחדים ללכת בקמפוס ובוודאי שלהיות מעורבים".
"קלינטון ישב לצד פרחאן האנטישמי"
מה שמדאיג את הייקינד במיוחד זו שתיקת המפלגה הדמוקרטית. "אני יכול להתמודד עם אנטישמי כמו לואיס פרחאן, השונא הגדול ביותר באמריקה. הוא מוסלמי שמדבר על יהודים כמו גבלס והיטלר. הוא אדם מסוכן. ויש לך אנשים בקהילה השחורה שמזדהים עם האנטישמי הזה. הוא שונא לבנים, שונא גייז, ואמר שיהודים הם טרמיטים. אלפי אנשים מריעים לו, וכמה ממנהיגות מצעד הנשים ישבו איתו.
"פרחאן הזה ישב באירוע לזיכרה של ארתה פרנקלין ולצדו ביל קלינטון. זה סטנדרט כפול. צביעות של המפלגה הדמוקרטית. הדמוקרטים שותקים כשיהודים מותקפים ברחוב. האנשים הטובים בה לא יוצאים נגד חברות קונגרס דמוקרטיות אנטישמיות שתומכות בג'רמי קורבין האנטישמי בבריטניה, ומדברות על 'הבנג'מינים' (הכוונה לציוץ האנטישמי של אילהן עומאר, 'הכל מתקשר לבנג'מין', המתייחס לשטרות של 100 דולר שעליהם מופיעה דמותו של בנג'מין פרנקלין, רמז עבה להשפעה של הכסף היהודי על הפוליטיקאים בארה"ב. א.א)".
אתה חושב שהנשיא טראמפ לא עושה די בכדי לעצור את האנטישמיות העולה?
"אני חושב שכל אחד שעושה, יכול לעשות יותר - וגם הנשיא. אנו צריכים שאנשים יגנו אנטישמיות משמאל ומימין ללא שיקולים פוליטיים. קחו למשל את ההתקפה האחרונה על ישראל מעזה: 690 רקטות נגד ישראלים, שנועדו לרצוח נשים וילדים. 22 אנשים מתמודדים לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, אך איש מהם לא גינה את זה. זה יוצא דופן. זה חסר תקדים. זאת מציאות מאוד מסוכנת. מה כן? הם פרסמו ברכה לרמאדן. הם פשוט מפחדים לצאת להגנת ישראל או היהודים כי הם חוששים שזה יזיק להם בתוך המפלגה".
"גם מגרמניה אנשים לא ברחו"
הייקינד, דור שני לניצולי שואה, פסימי לגבי המציאות בארה"ב בעוד 5 ו-10 שנים. "אני מקווה שלא יהיה מצב כמו בגרמניה של שנות ה-30", הוא אומר בחריפות. "כשיהודי הוכה ברחוב בוויליאמסבורג, זה בהחלט הזכיר לי תמונות מגרמניה הנאצית. אז כן, לצערי הרב שואה אפשרית באמריקה. היא אולי לא תיראה אותו דבר, אבל אם נניח יפרסמו היום מודעה שקוראת להכניס יהודים למחנות ריכוז באמריקה – הרבה יחתמו עליה".
אם המצב כל כך נורא כמו שאתה מתאר, למה היהודים לא עולים לארץ?
"לוקח הרבה זמן להתעורר. אנחנו לא רוצים להאמין. גם בגרמניה לקח לאנשים כמה שנים להבין שיש בעיה. יהודים לא ברחו כי חשבו שהמצב ישתפר. גם אחרי חוקי נירנברג הם אמרו, זה ישתנה - ולא עזבו. אני רואה סימנים ראשונים של משהו נורא ואיום ומסוכן עבור יהודים באמריקה. יהודים מותקפים פיזית ומילולית – ואנשים שותקים. כאשר אנשים שותקים, זאת הסכנה".
קנת' ג'ייקובסון, סגן מנהל ארצי בליגה נגד השמצה, האשים את ממשל טראמפ בעלייה במקרי האנטישמיות. כדוגמה הוא חזר למצעד הניאו-נאצי ברחובות שרלוטסוויל, שאליו הגיב טראמפ כי "יש אנשים טובים משני הצדדים". גם הוא סבור כי "האנטישמיות הפכה לבעיה אמיתית באמריקה בצורה שלא הייתה במשך עשורים רבים, והיא במודעות של היהודים כפי שלא הייתה 70-80 שנה".
שיעורי הגנה עצמית לילדים
הרבה הרפורמית רייצ'ל טימונר האשימה באופן ישיר את טראמפ בדברים שאמרה בבית הכנסת "בית אלוהים" בברוקלין, המשרת מעל אלף משפחות יהודיות. "מאז שנבחר, דברים השתנו לרעה מבחינת היהודים במדינה. ילדים בקהילה שלנו מתלוננים שזורקים עליהם מטבעות בבית הספר משום שיהודים אוהבים כסף. מרססים צלבי קרס, אנשים מרגישים פחד. עשינו פה תרגילים איך להתמודד עם מצבים של ירי המוני, איך להבריח ילדים. אחרי פיטסבורג אנחנו מרגישים בחזית".
טימונר, לסבית אקטיביסטית ואם לשניים, לא רואה את גרמניה באופק היהודי, אבל כן את מקבילתה המערבית, צרפת: "בהתחלה מאוד חששנו מחקיינים והכפלנו את האבטחה. אני מאוד מקווה שלא נהפוך לצרפת. אני יודעת שבישראל אתם מאוד אוהבים את טראמפ, אבל עבורנו הוא חדשות רעות. הוא אדם רשע וצריך להעביר אותו מתפקידו. כשטראמפ מדבר זה כמו שריקת הכלבים. לא כולם שומעים מה שהוא אומר, אבל האנטישמים מבינים".
בראד לנדר, חבר מועצת העיר ניו-יורק ודמוקרט, לא מסכים עם קביעתו של הייקינד כי הדמוקרטים לא מגנים מעשי אנטישמיות. "בברוקלין אכן מתרחשים מעשים נוראיים של אלימות נגד יהודים ופשעי שנאה, אך הם לא אידיאולוגיים", הוא סובר. "רובם מגיעים מצד אפרו-אמריקנים, לא מוסלמים. אנו מנסים לבנות גשרים בין הקהילות בדרך לחברה דמוקרטית רב-תרבותית שבה יהודים בטוחים".
"בשבילנו ארה"ב זה בית"
מפגש ראשי הערים עם כמה מבחירי הקהילה היהודית היה טעון גם מהאפיק הישראלי-יהודי. חלקן דיברו במונחים של "שואה" ו"נפילה מתהום" כשהתייחסו לשיעורי ההתבוללות הגבוהים בקרב יהדות ארה"ב (75%). אריק גולדשטיין, מנכ"ל הפדרציה של ניו-יורק -הגדולה בצפון-אמריקה - התריע מפני תחושת הריחוק של יותר ויותר יהודים לא אורתודוכסים ממדינת ישראל.
"כ-90% מיהודי ארה"ב אינם דתיים", קובע גולדשטיין. "יש יהודים מסורתיים שכל חייהם חיו כיהודים, וכשהם באים לישראל פתאום אומרים להם שהם לא יכולים להתחתן. תחושת הכעס והתסכול הולכת וגדלה.
"יהודים רבים באמריקה מסתכלים על יהדותם במשקפיים של צדק חברתי, והם רואים איך אתם מטפלים בפלסטינים, בחוק הלאום, במסתננים, בהחלטת הממשלה להכליל את 'עוצמה יהודית' – וזה מדאיג אותם. אני מבין שזה מסובך לכפות ערכים של אפר איסט סייד על ישראל, אבל צריכים להבין שהמדיניות הזו מרחיקה חלקים נרחבים ביהדות ארה"ב.
"רוב היהודים האמריקנים לא רואים עצמם בגלות, ולא מחפשים דרך לחזור הביתה. אנו חשים בבית באמריקה, וזאת עוד דוגמה לפערי שפה שגורמים לנתק בינינו". לדבריו, נישואי תערובת לא בהכרח מובילים לסיום של החיים היהודים. "דווקא הזוגות המעורבים מקפידים להביא את ילדיהם לבית הכנסת ולגדל אותם כיהודים. זה לא סוף הדרך. ברור שזה אתגר עבורנו, וכי עלינו לחשוב איך להתמודד עם המציאות ולחזק את הקהילה היהודית".
"אל תראו לנו את האור"
ההתפצלות הערכית, כמעט של שתי שפות שונות, התבטאה היטב בתגובתו של אחד הנוכחים, ראש עיר בישראל: "אני לא ישן בלילה ממה שקורה כאן. אנחנו בשואה שנייה", אמר. "בלי לירות כדור אחד איבדנו כמעט 2 מיליון יהודים להתבוללות. אולי תשתמשו בנו לעזור. לשנות אחוז אחד".
גולדשטיין לא נשאר חייב: "התחושה הישראלית שהם צריכים להציל את יהדות ארה"ב מעצמה ולהראות לה את האור, זה נרטיב שאנו שומעים הרבה. אנחנו לא רואים עצמנו כמי שצריכים להציל את עצמנו".
דרור מורג, ראש המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית, סיכם: "המפגש הנוכחי עם יהדות התפוצות הבהיר לי שוב מה גודל הפערים האידיאולוגיים בין שתי הקהילות. אם מדינת ישראל לא תכיר באופן מלא ביהדות על כל גווניה, לרבות הרפורמית הקונסרבטיבית, המרחק בין הקהילות רק יגדל. עלינו הישראלים לשאול את עצמינו האם ישראל בדרך להיות מדינת הישראלים, או שנישאר מדינת היהודים - וכיצד נרצה לראות את מערכת היחסים החשובה הזו בעוד עשור".