בית כנסת המריבה בקרקוב: "יהודים בלי תפילין כבר שלושה ימים; כמו ב-1939"
הפגנות, עצרות ומערבות של רבנים באירופה: המהומה סביב סגירתו החד-צדדית של ה"אייזק שול" - מבתי הכנסת ההיסטוריים והעתיקים - ממשיכה להדהד מאז ראשית השבוע, לאחר שוועד הקהילה בקרקוב סגר אותו והפקיד בריונים רעולי פנים על השערים: "במקום לחדש את החיים היהודיים בעיר, הם סוגרים את בית הכנסת היחיד שפתוח כל היום"
הרוחות בקהילה היהודית בפולין ממשיכות לסעור בעקבות סגירת בית הכנסת המרכזי בקרקוב : כמאה בני אדם השתתפו אמש (יום ד') בעצרת מחאה נגד ראש הקהילה המקומית, תדאוש יעקובוביץ', שהחליט לנעול את המבנה ההיסטורי בפני המתפללים, וקראו לפתיחתו מחדש.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
המפגינים קיימו תהלוכה שבמהלכה נשאו שלטים והפיצו מנשרים המשווים את סגירת בית הכנסת "אייזיק שול" ב-2019, לזו שנעשתה על ידי הנאצים ב-1939. רבנים תקעו בשופר כדי להביע את זעקתם נגד המחלוקת הקשה וחילול השם שנגרם ממנה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "טעינו, לא הבנו את העוצמה". איך פספסה ירושלים את גדול הארכיטקטים / y+
- המדינה לבג"ץ: חללי צה"ל יוכלו להיקבר גם בטקס חילוני או רפורמי
רב בית הכנסת ושליח חב"ד לעיר קרקוב, הרב אליעזר גור אריה, טען בעצרת כי בימים האחרונים נמנעת מחברי קהילתו הגישה לטליתות ולתפילין שלהם ולספרי התורה שבהיכל – והם אינם יכולים להתפלל כהלכה. בית הכנסת מוקף בשומרים גברתנים וחמושים ונעול הרמטית כבר מתחילת השבוע, ומדי יום נערכות מולו הפגנות מחאה של יהודים רבים מפולין ולא רק, והוא מכוסה בשלטים בפולנית, אנגלית ועברית הקוראים לפתיחת המיידית.
"זו בושה וחרפה שהגענו לזה, שבמקום לחדש את החיים היהודיים בקרקוב, הם נלחמים בחיים היהודיים וסוגרים את בית הכנסת היחיד שפתוח כל היום", אמר גור אריה. "אנחנו מקווים שיגיעו ימים טובים יותר, ושנוכל להתפלל כאן מתוך אחדות והרמוניה של כל הקהילות".
עוד הוסיף: "אנחנו לא מוכנים יותר לשתוק כשמשתמשים בבית כנסת בשביל תאוות בצע. בתי כנסת לא עשויים לביזנס או כדי לקיים משפחה, אלא במטרה לפתח חיי קהילה יהודית". הוא סיים במסר של פיוס: "פנינו לדרך השלום ולא למחלוקת. אנחנו לא הולכים בדרך כוחנית אלא בדרך חוקית".
רבני אירופה תוקפים
רבה של פולין וחבר הועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, הרב מרדכי שודריך, פרסם מכתב פומבי לראש הקהילה יעקבוביץ', שבו הבהיר כי עליו מוטלת האחריות והמחויבות להשתמש בכספי הציבור כדי להעשיר את חיי היהודים והדת בקרקוב ו"לא חלילה להתייחס אליהם כאל רכוש פרטי".
שודריך קרא למנהלי הקהילה "לפתוח את דלתות בית הכנסת ולאפשר ליהודים להתפלל לה'" – ללא קשר לסכסוך בין הצדדים. הוא חתם בקריאה: "אנא למד את הלקח מפרשת השבוע שעבר, קרח, למצוא את הדרך לתמוך אחד בשני ולא להישאר במחלוקת".
גם נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, מתח ביקורת על "מעשים אשר גורמים לחילול שם שמים וחילול שם העם היהודי" ודרש "לאפשר לפתוח מיידית את בית הכנסת אייזק לתפילות וללימוד תורה כפי שהיה עד היום".
הרב גולדשמידט הוסיף כי "אם יש טענות כלשהן יש להפנותם לבית דין, ועד למתן פסק דין על פי תורה יש להשאיר את בית הכנסת אייזק פתוח לתפילות כפי שהיה עד היום", וחתם: "והאמת והשלום אהבו".
שכרו בריונים רעולי פנים
ביום שני מצאו מתפללי ה"אייזק שול" – מבתי הכנסת ההיסטוריים והחשובים ביותר בעולם – שערים נעולים וקבוצת בריונים רעולי פנים וחמושים מאחוריהם. עקב סכסוך מסחרי על גובה דמי השכירות, לטענת חברי בית הכנסת, החליטה הנהלת הקהילה היהודית המקומית, בראשות תדאוש יעקובוביץ', לסגור את המבנה בפני המפללים.
בית הכנסת "אייזק" נוסד בשנת 1664 בקז'ימייז' (הרובע העתיק של קרקוב) על ידי אייזיק יעקלס, מגבירי הקהילה דאז, שרד את הנאצים ושוקם – ונותר אחד משני בתי הכנסת הפעילים בקרקוב (השני הוא בית הכנסת של הרמ"א, הקטן למדי). בשל עומס המבקרים היהודים מרחבי העולם בעיר רוויית ההיסטוריה היהודית, משמש בית הכנסת הזה כמרכז פעיל ובו מניינים רבים, ובפועל הוא המרכז היהודי הפעיל ביותר של קרקוב עם חנות למוצרים כשרים, ספרייה ומשרדים.
הקהילה המקומית מונה כ-700 יהודים, ומי שמפעיל את בית הכנסת הוא שליח חב"ד בקרקוב זה כבר למעלה מעשור, הרב אליעזר גור אריה. מאז שנת 2008 הוא שוכר מהקהילה את המבנה של "אייזק שול". לאחרונה נתגלע סכסוך חריף בינו לבין מנהיג הקהילה היהודית, יעקובוביץ', על גובה השכירות. בקהילת המתפללים טוענים כי האחרון ביקש להגדיל את דמי השכירות באחוזים רבים, במטרה לגרום לרב וקהילתו לעזוב את המקום, כך לטענתם.
הקהילה: זאת אחריותינו
במכתב שיצא מטעם הנהלת הקהילה היהודית נכתב כי לבית הכנסת אייזק השייך לקהילה אין חוזה שכירות מחייב עם אף אחד. "נודע לנו שבמתחם בית הכנסת הרשום כבניין לשימור, נעשו דברים שמאיימים על בטיחותו ועלולים לגרום לו נזק. כבעלים של בית הכנסת מחובתנו לשמור את המבנה ברמה הנאותה, אנחנו הבחנו באופן ברור בפעילות שהורסת את המקום (חלונות שבורים) וכן פגיעה בבטיחות המקום. לדוגמה, קירות הרוסים ועבודות לא חוקיות של הכנסת כוח חשמל גדול מעבר למערכת החשמל הקיימת, ללא הסכמת הקהילה, ובלי אישור מחברת החשמל.
"מאחר ומצב הנכס הורע נדרשה התערבות מיידית... לכן קיבלנו החלטה להחזיר את המבנה למצב נורמלי בהתאם לחוק, והחלטנו לקחת שליטה על הנכס כדי להתחיל את השיפוץ... אנחנו מזכירים שהכוונה של הקהילה היהודית בקרקוב בעתיד היא לדאוג שבית הכנסת יהיה זמין לכל האנשים ללא יוצא מן הכלל, שירצו להשתתף שם בתפילות או באירועים אחרים".