בני הזוג, נפגעי הרב שיינברג: "הרב שהערצתי פגע באשתי בבית שלנו"
יואב גילה כי היה מעבר לדלת כאשר רבו הנערץ פגע מינית ברעייתו במסגרת "טיפולים רוחניים", אריאל לא ידע שהטיפול בשלט-רחוק הפך לפגיעה מתמשכת באשתו - ויהונדב מתקשה לשקם את רעייתו ואת הזוגיות שנפגעה: בני זוגן של נפגעות הרב שיינברג, בראיון מיוחד על הצד שלהם בטראומה, הקשיים הכלכליים שנוספו לכל זה - והתקווה לצדק בתביעה אזרחית
חייהם של יואב, אריאל ויהונדב (שמות בדויים) התהפכו עליהם באחת לפני ארבע שנים, ולא חזרו למסלולם עוד. מה שנודע כפרשת "הרב מהצפון" הפך למציאות חיים של גברים דתיים, שנתנו אמון ברבם הנערץ, וגילו כי הוא פגע מינית בנשותיהם, לא פעם בביתם שלהם, לא פעם כשהם עצמם במרחק של מטרים ספורים מהדלת הסגורה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
הרב שיינברג, מניפולטור מתוחכם ורב מעללים ששימש כראש ישיבת "אורות האר"י" בצפת, הורשע לפני כשנה וחצי בתקיפה מינית של שמונה נשים, ונשלח לשבע וחצי שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון. בימים אלה הם מנהלים מאבק במסגרת תביעה אזרחית שהגישו ופתחו לשם כך בקמפיין מימון המונים שמטרתו כפולה: לסייע להם במאבק המשפטי הארוך והקשה, אך לא פחות חשוב - כמקור לנחמה וחיזוק מהציבור.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- סוף עצוב: נמצאה גופתו של הרב שהציל ילד מטביעה
- הניצחון שלהם מוצג באושוויץ: הניצולים שהאמינו למרות התופת
- המדינה לבג"ץ: חמץ בבית החולים - רק בחצר
בראיון ראשון הם מספרים ל-ynet על הצד שלהם בטראומה – בני זוג שמגלים יום אחד ש"הטיפולים הרוחניים" ה"קבליים" אינם אלא מכשיר מצד "הרב" עזרא שיינברג, שהפך אותם שלא בידיעתם לגשר אל אהובות ליבם.
"לאשתי הייתה סלידה מהטיפולים האלה"
המניפולציות התחילו, לדבריהם, בצורה כמעט בלתי מורגשת. השיטה ברוב המקרים הייתה זהה: הרב יצר קשר עם האישה על בסיס בעיה רפואית כלשהי והציע את עזרת ה"כוחות הקבליים" בריפוי, בתחילה באמצעות חילופי מיילים, בהמשך במפגשי וידיאו בהם לכאורה לא צפה אלא רק היא, ובמקרים הקשים יותר גם במפגשים אישיים, לעיתים גם בבתיהן של הנשים.
"אני מגיע לישיבה איזה בוקר", מספר יואב, "והוא אומר לי: אני לא רוצה שתיבהל, אבל יש לאישתך בעיה רפואית וצריך לטפל בה. בהתחלה הוא אמר לנו לנסות לבד, ואז באיזשהו שלב אמר שזה לא מצליח וצריך שהוא יתערב.
"הטיפול הראשון היה בבית. הוא הנחה אותה לעשות הרפיה כשהוא נוכח, כדי ש'הכוח הרוחני-מחשבתי' שלו יעשה את העבודה. היינו מאוד אסירי תודה על זה שהוא בא הביתה והשקיע מזמנו. את צריכה להבין, זה אדם שיכולנו לתקשר איתו בהודעה רק בדרך מהרכב לבית המדרש. הוא כל הזמן שידר שהזמן שלו מאוד יקר ולכן, הערכה שלנו הייתה מתבקשת".
"הטיפולים המשיכו כשהוא מנחה את אשתי, לפעמים מגיע הביתה. וככה זה נמשך שנים. מצד אחד, לאשתי תמיד הייתה סלידה מהטיפולים האלה. מצד שני, הבנו שזה משהו שאנחנו חייבים לעבור אותו, כי אם לא המצב יחמיר. הוא תמיד היה אומר לנו שאם נפנה לרופאים הוא לא יוכל לעזור לנו. כל הזמן הזה אני רק יודע שהוא מנחה אותה לעשות את 'ההרפיות', ושהיא מכוסה והוא לא נוגע בה או אפילו מסתכל".
"השמים נפלו לי על הראש"
במקרה של אריאל מתגלה סיפור דומה אך שונה: בניגוד ליואב, הוא לא ידע כי "ההנחיות" למיגרנות שמהן סובלת אישתו כבר אינן מגיעות דרך המייל. "ידעתי שהוא מנחה אותה בדוא"ל לבצע את ההרפיות האלו, הכול היה נראה לי מאוד לגיטימי. עד שהרב שמואל אליהו (רבה של צפת) יצר קשר וסיפר לי שהוא יודע שהרב עבר עברות חמורות ופגע בנשים. הוא ניסה להסביר שזה מאוד רציני וחמור, ואני מגיב ב'הרב, אני לא יודע על מה אתה מדבר'".
"שנינו היינו שבוע בהכחשה מוחלטת. דיברנו עם אנשים ואמרנו להם שזה לא נכון. שזו עלילה על הרב. ואז אשתי שואלת אותי פתאום אם לפי הקבלה מותר לגעת באיברים אינטימיים של נשים. אני זוכר שהגבתי ישר באיך זה קשור? הרי התכתבתם... ובפעם הראשונה אני מבין שזה התחיל אמנם בדוא"ל, אבל המשיך לשיחות וידיאו שלכאורה היא רואה והוא לא רואה, ואחר כך למפגשים שבהם התבצעו מעשים. הרגשתי באותו רגע כאילו השמים נופלים לי על הראש".
"אשתך קורבן. לא הייתה לה ברירה"
גם אצל יואב דפוס ההכחשה הראשוני נוכח התגלית המזעזעת נשמר: "הרב שמואל (אליהו. מי שחשף את מעלליו של עזרא שיינברג) התקשר אלינו, ואני זוכר את עצמי עונה לו שאני מכיר מקרה שהטיפול היה לפי כל גדרי ההלכה. הוא ענה לי שיכול להיות, אבל הגיעו אליו ידיעות על מקרים אחרים.
"התקשרתי לאישתי וסיפרתי לה מה הרב אליהו אמר, ושאלתי אותה אם היה סוג כלשהו של מגע. היא אמרה שכן, אבל שהיא באמצע העבודה ולא יכולה להרחיב. עוד חשבתי שזה נגיעות תמימות של טיפול. לא הצלחתי לתפוס מה קרה שם, מה באמת קרה שם".
"המשכנו לדבר על הנושא - אבל בכל פעם כשניסיתי לשאול אותה, היא התחמקה. אמרתי לה שאם אנחנו יודעים שהטיפול נעשה בצורה תקינה, אז אנחנו צריכים לעזור לרב שיינברג. אם לא תספרי, איך נדע? ואז היא אומרת לי, 'אתה יודע מה זה שבועת הרש"ש?' והיא מספרת לי שהוא השביע אותה שלא תספר, וגם שאישה שדיברה על זה חלתה. היא לא מספרת לי הכול, רק קטעים-קטעים אבל מספיק כדי שאבין. שידרתי כלפיה שזה בסדר, ושהרב שלנו כנראה יודע מה הוא עושה וזה תקין. אבל בתוכי הבנתי כגבר שזה לא משהו שהוא בגדר של טיפול".
"אמצע הלילה, ואני יושב במיטה כולי מלא במחשבות, תסכול, תדהמה, שרב שהערצנו מתגלה כאחד המנוולים שיש. עושה דברים שלא יכולתי לדמיין. בבית שלי, עם אשתי. ופתאום היא מספרת לי שהייתי רק בחלק קטן מ'הטיפולים', ורובם קרו כשלא הייתי שם. גם על טיפולים שנעשו בכל מיני מקומות אחרים.
"בבוקר אשתי משתחררת מבית החולים, ואני - במקום לעלות איתה הביתה ולעזור לה להכין שבת, לאורחים שבדרך אלינו - אמרתי לה שאני לא מסוגל כרגע, והלכתי ישר לרב שמואל אליהו. שיתפתי אותו בכול. הוא היה מזועזע, וסיפר לי שבכל פעם מגיעה אישה ועוד אישה, עם סיפור ועוד סיפור על הדרך שבה הרב שיינברג השתמש במושגים קבליים כדי לפגוע בהן.
"ואני שואל אותו: הרב, איך אני יכול לקבל את זה? מה עם הקשר שלנו? מה יהיה עם הבית שלנו? והרב אליהו אמר לי: אם אתה אוהב את אשתך, אז אתה צריך להאמין בה. תחזור הביתה. אשתך קורבן. לא הייתה לה ברירה".
"זה הגיע עד לרמה שרציתי להתגרש"
יהונדב מעולם לא התגורר בצפת, הפגיעה ברעייתו התרחשה דרך מפגשי וידיאו בלבד. הוא עצמו לא חשד בדבר: "גם אחרי שהפרשה התפוצצה לא האמנתי לכלום. כשאתה מבין שבאמת קרה משהו, זה בא לך כרעם ביום בהיר, ואתה לא ידע איך לאכול את זה. מצד אחד, אתה רוצה להיות שם בשבילה, ומצד שני אתה לא יכול להבין איך קרה דבר כזה. איך הוא הצליח. היא גם לא באה וסיפרה לי מה קרה שם, אלא רק באופן כללי. רק כשאחד התלמידים פרסם את כתב האישום ברשת, הבנתי. עד היום היא לא ישבה ודיברה איתי על זה, היא עדיין לא מסוגלת".
"יש פה פגיעה קשה באמינות שלה כבת זוג", מסביר יהונדב. "אתה כל הזמן שואל את עצמך, מה היא כן מספרת ומה היא לא מספרת. יש פגיעה כלכלית, יש טיפול נפשי של שנתיים, משפט ודיונים שצריך לנסוע אליהם רחוק. הבושה שלה כל כך חזקה, היא לא מוכנה שאף אחד ידע.
"אנחנו מסתירים מהילדים שמבינים שמשהו קרה, ולא יודעים מה. מסתירים מחברים, מהמשפחה ואפילו מההורים. אף אחד לא יודע ולכן אף אחד גם לא יכול לעזור לך. בתור בן זוג אתה צריך להתמודד עם ההשלכות של הפגיעה הזו יומיום. היו שלבים שהיא רצתה להתאבד, ההתנהגות שלה הפכה למתוחה ועצבנית, עד היום היא לא מאמינה לשום אדם, כולל לי. זו צלקת שלעולם לא מתרפאת. אפילו לא ב-90%".
הלכתם לטיפול?
"היא יותר. בסופו של דבר, היא הקורבן. בשלב כלשהו הצטרפתי בגלל ההשפעה הזוגית. זה הגיע אצלנו עד לרמה שרציתי להתגרש. עברנו תהליך טיפולי יקר, ועדיין אנחנו במקום מאוד לא פשוט. אחרי דבר כזה, הסרטים רק ממשיכים לרוץ בראש. כמה שפגיעה מינית זה דבר גרוע, אז כשזה מגיע מדמות חשובה ורבנית, למרחב האישי שלנו, ההסתרה שהייתה שם מצידה, כמובן בהכוונתו המלאה, קשה מאוד. אנחנו עדיין צריכים הרבה עזרה".
"כולם אומרים: בטח הן היו נשים חלשות ומסכנות", אומר יואב, "כי קשה לתפוס איך דבר כזה יכול להתרחש. אבל כל מי שמכיר מקרוב, יודע שזה לא הסיפור. יש 14 נשים בכתב האישום, אבל הפגיעה כנראה רחבה יותר. עד היום חלקן מסרבות להעיד, ואחרות עוד מצדיקות אותו, עד כמה שזה נשמע הזוי".
"אחרי שלב העדויות במשטרה היה עימות", אומר אריאל. "בעימות הוא אמר לאשתי: את תראי, בסוף הסיפור הזה הוא יעזוב אותך והוא ימשיך להיות תלמיד שלי. את השקרנית, את הלא בסדר. והשוטרות שאלו אותי: 'אתה מוכן להיכנס?' אולי אם הייתי חושב על זה, הייתי אומר שלא. אני זוכר שנכנסתי, אני זוכר שצעקתי עליו כמו שלא צעקתי בחיים. שם התחיל תהליך הריפוי. בנקודה שבה אתה נלחם בחזרה ולא נותן עוד שיעשו לך רע. אשתי עד היום לא מסוגלת לסמוך על אנשים. עד היום אני מלווה אותה לכל מקום - לפסיכולוגית, לרופא, לכל מקום".
"הקורבנות בהליך הפלילי הם כלום"
כל השלושה מספרים על פגיעות כלכליות אנושות. מחירי הטיפולים הנפשיים שאי אפשר להפסיק אוכלים את ההוצאה המשפחתית מדי חודש בחודשו, לצד המאבקים המשפטיים וההתמודדות היומיומית עם הטראומה. יהונדב מספר לי על חלום הבית שנעלם, כי הכסף שנחסך יצא לטובת עורכי דין, "חופשות" בבית משפט ופגיעה ביכולת לפרנס.
ההבנה כי ההליך המשפטי הפלילי לא יספק את המענה הנדרש לפגיעה הקשה שעברו, החלה להתגבש אצל הקורבנות – שפנו (כל אחת לחוד) להגשת תביעה אזרחית. חלקן עשו זאת כבר במקביל למשפט, ואחרות המתינו להרשעה הסופית.
הם מספרים כי התביעה האזרחית משרתת שתי מטרות עיקריות: מניעת שחרורו המוקדם של שיינברג שתביא אולי לפתיחת הקהילה מחדש, ודרישת פיצויים שאמורים לסייע להן להתמודד עם הבור המשפטי, הכלכלי והרגשי שיצרה הפגיעה.
"זו מלחמת הרתעה בעבריין הבא"
לגיוס ההמונים שיסייע בניהול התביעה נותרו עוד עשרה ימים, עד לסוף החודש . "אנחנו לא רואים כמה תורמים לנו", אומר אריאל. "אפשר לתת גם 30 שקלים. אנחנו כן רואים את שם התורם - וזה לבדו נותן לנו כוחות להמשיך ולהתמודד. זה מה שמאפשר לנו להחזיק עוד יום עם ראש מעל המים". והוא מוסיף: "תנו לנו להרגיש שאתם איתנו".
לדברי יואב, ההחלטה לפנות להליך אזרחי התגבשה אצלו ואצל זוגתו לאחר שהבינו כי "הקורבנות בהליך הפלילי הם כלום. הם לא צד בתביעה. זה המדינה מול הנאשם. המלווה במרכז לנפגעי תקיפה מינית הסבירה לנו שאנחנו נכנסים לתהליך קשה, שבו הכול בידי הפרקליטות. היא אמרה לנו שניהול המאבק שלנו מולו יהיה רק בתביעה אזרחית, שבה נוכל לבקש פיצוי והרשעה בכל המעשים שנעשו, לא רק בחלקם".
"הפרקליטות היו מקסימות", הוא מדגיש. "אין לי טענות. אבל ההליך כמו שהוא בישראל דורש הרבה מאוד תיקונים. בעקבות המקרה הוגש תיקון לחוק יחסי מרות ביחס לרבנים. הוא טען שהן "רדפו אחריו" שניהלו איתו רומן, כאשר ברור לחלוטין שהדרך היחידה שהוא פגע בנשים הצעירות האלו זה רק מכוח הסמכות הרבנית שהייתה לו, וניצול האמון המלא שלהן בו".
אריאל: "זה עוד כאב, עוד תזכורות, זה להמשיך את ההתעסקות בפצע. בסוף זה לא רצון לכסף, כמו הרצון לדעת שאנחנו נלחמים ושאף אחד לא יוכל לעשות דברים כאלה בעוד שאנחנו יושבים בשקט. שלא נהיה שק חבטות בידיים של משהו.
"הבנו שאנחנו צריכים לעשות הכל לשתק את הבן אדם הזה לתמיד. קמפיין גיוס הכספים לסיוע במאבק המשפטי שלנו הוא בשביל זה בדיוק. אני רוצה שאנשים יבינו שזה לא רק מלחמה אישית, אלא זו מלחמת הרתעה בעבריין הבא".
לתמיכה בנפגעות ובני זוגן, לחצו כאן .