אין מנוחה: אם אתה חסר דת, אל תמות פה
23 שנים חלפו מאז חוקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, המתיר לכל אדם את הזכות להיקבר לפי השקפתו. אבל לדברי עו"ד יפעת סולל, ממובילות המאבק להסדרת הקבורה האזרחית, הזכות הזו לא ישימה לרוב תושבי ישראל: "המדינה מתנערת מאחריות ומשקרת לבג"ץ"
מותו של המוזיקאי רוני פיטרסון במהלך החג פתח סאגה שלמה סביב קבורתו – וגם את הפצע שאותו חווים קרוביהם של חסרי הדת בישראל. במקרה של פיטרסון נמצא הפתרון, והמוזיקאי ייקבר בבית העלמין הקתולי ביפו, לאחר התערבותה של יעל חולדאי, שהתגייסה לסייע למשפחה. אבל מדובר בסך הכול בפלסטר מקומי על בעיה אקוטית ומתמשכת: אם אתה חסר דת, אל תמות פה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
23 שנים חלפו מאז חוקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, בשנת 1996, המתיר לכל אדם את הזכות להיקבר לפי השקפתו. אבל עו"ד יפעת סולל, ממובילות המאבק להסדרתה של קבורה אזרחית בישראל, טוענת בראיון לאולפן ynet כי הזכות הזו לא ישימה לרוב תושבי מדינת ישראל – גם האמידים למדיי.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
מטבעות באוכל, מאפים ממוסמרים: ראש השנה מסביב לעולם
"החוק קבע שמי שאמון על ביצועו הוא שר הדתות. וכך למעשה, במקום להביא למימושו של החוק – השאירה ממשלת ישראל את האפשרות ליישומו בידיים של עמותות", אומרת עו"ד סולל. זה עובד ככה: "אם יש עמותה מספיק פעילה, שמצליחה להביא את הרשות המקומית שבה היא פועלת להקצות לה קרקע, ומצליחה לקבל כסף מהמדינה בשביל לפתח את בית העלמין - אז יהיה בית עלמין".
"המדינה למעשה מתנערת מאחריותה", מאשימה עו"ד סולל. "אנחנו בסיפור הזה כבר יותר מעשרים שנה, ופעם אחר פעם מצליחים לקבל בתי עלמין אזרחיים אך ורק אחרי החלטות של בג"ץ. המדינה משקרת לבג"ץ פעם אחר פעם, וכמעט שלא מעבירה מימון".
לדברי סולל, "כרגע אנחנו אחרי הליך נוסף שהמדינה הודיעה שהיא מעבירה כספים, וביד השנייה עושה כל שביכולתה כדי שהכספים האלה לא יועברו. כך קורה שבאזור המרכז עדיין אין בית עלמין אזרחי חלופי, שאמור להיות פתוח לטובת כלל תושבי ישראל".
אפילו לא לעשירים
סולל מדגישה כי אפילו "בתי עלמין לעשירים בלבד" כמעט ואינם בנמצא: "הקיבוצים שעשו עסק מבתי עלמין אזרחיים חלופיים, עשו זאת באופן לא חוקי", היא מספרת. "הקרקעות שלהם מיועדות לקבורת תושבי הקיבוץ בלבד, ולכן זה כמעט ולא קיים. אתה יכול לנסות למצוא מקום כזה – אבל כמעט שלא תמצא, משום שסגרו להם את זה".
אז מה יש? "כמה בתי עלמין אזרחיים חלופיים מקומיים, כשהעירייה הפקיעה את השטח או שמדובר בבית עלמין קטן, ולפעמים יש להם מקומות נוספים. או אז אפשר לקנות שם חלקה באמת בהרבה כסף. אבל בתי עלמין שפתוחים לכולם יש בסך הכול מעט מאוד: יש בבאר שבע, ואחד יחסית חדש בנתניה".
כבר לפני עשר שנים הקצתה המדינה קרקעות בפתח תקווה, ליד בית העלמין ירקון, עבור בית העלמין האזרחי המרכזי, שאמור לשרת את תושבי מרכז הארץ. "הסיבה היחידה שעוד אין שם בית עלמין זה כי מדינת ישראל לא מעבירה את הכסף לפיתוח שלו".
אז מה עושים עכשיו חסרי דת שבן משפחה שלהם נפטר בישראל והם לא מפורסמים?
"אנשים נתקלים בבעיה באופן יומיומי, אבל התקשורת עוסקת בזה כל פעם שיש אדם מפורסם. הפתרון שנמצא הפעם איננו רלוונטי לרוב האנשים. בסופו של דבר, רוני פיטרסון ייקבר בבית עלמין דתי. לא הכרתי אותו מעבר לעשייה האמנותית המופלאה שלו, ואני לא יודעת מה הייתה השתייכותו הדתית, אם הייתה לו כזאת. למה הוא צריך להיקבר בבית עלמין דתי נוצרי? למה יהודים חילונים צריכים להיקבר בבית עלמין אורתודוכסי?
"למה אני צריכה להיות שוב ושוב בטקסים שמנוהלים על ידי כל מיני אנשי דת שאין להם שום זיקה בטקסים לנפטר ולבני משפחתו? למה אנשים צריכים להיות בטקסים שאין להם שום זיקה ושום קשר אליהם, במקום לנהל מערכת מסודרת שתואמת את העקרונות והערכים של תושבי ישראל שאינם אורתודוכסים?"
עו"ד סולל מציינת כי משרד הדתות מאפשר בשנים האחרונות הקמת חלקות אזרחיות על ידי חברות קדישא, אך גם במקרה זה מדובר במעט מדי ורחוק מדי. "משרד הדתות עצמו רוצה לשמר את המונופול, וצריך לומר את זה - מדובר במונופול כלכלי של חברות קדישא, במקום שנפתח את נושא הקבורה ונאפשר לכל אדם להיקבר בהתאם להשקפתו. הגיע הזמן לפתור את העניין. שממשלת ישראל תיקח אחריות".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי המשרד, "באמצעות האגף לעדות דתיות במשרד הפנים, מסייע תקציבית בפיתוח אתרי קבורה לעדות לא יהודיות, וזאת בהתאם ובכפוף לכללים החלים לעניין זה. האחריות הישירה לקבורה חלה על הרשות המקומית ועל נציגי העדה הרלוונטית".
לפנייה לכתב/ת 
