רעות נתקעה, עמאר עשה מצווה: "היום הצלתי אותך, מחר תצילי אותי"
עם תינוקת בוכייה ביציאה מבית החולים, מצאה עצמה רעות ללא כסף לצאת מהחניון - ושלל נהגים עצבניים וצופרים. לעזרתה נחלץ עומאר אסקר - שסירב לקבל את הכסף חזרה. פוסט מרגש שפרסמה בפייסבוק, הפך למפגש באולפן
"היום זו את, מחר זה אולי אני": לא כך תכננה רעות אוחיון את היום שלה, כשיצאה בבוקר אתמול (יום ד') לסבב בדיקות בהדסה הר הצופים עם בתה שנולדה לפני כחודש וחצי. אבל רגע של היסח דעת ומפגש קטן, הצליחו לחמם הרבה לבבות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בפוסט שהעלתה לפייסבוק תיארה אוחיון, אישה דתייה, כיצד נתקעה ללא תשלום בחניון הצפוף - עם מכונית שחוסמת נתיב, נהגים עצבנים ותינוקת רעבה ובוכייה, וכיצד נעזרה בבחור ערבי, דתי אף הוא. הגולשים לא נותרו אדישים, והשניים התרגשו להיפגש באולפן ynet.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- נחשפו מכתבים של ילדים ערב השואה: "מכים אותנו וזורקים עלינו אבנים"
- שעות ללא חשמל בחג: "מילא אנחנו, אבל מה עם החולים"
- ענישה, נידוי ופיצול: המרד בחצר החסידית הגדולה ביותר
"יצאתי מבית החולים והגעתי למכונת התשלום ביציאה מהחניון", היא מספרת. "חסמתי איזה נתיב כי הכול שם צפוף ועמוס. נעמי בכתה ברקע, ואני הייתי בסערת רגשות. רציתי לכיסא מסביב כדי לשלוף את הארנק, התחלתי לנבור - וקלטתי שאין ארנק. אני שופכת את התיק, נעמי צורחת, אנשים צופרים. בלגאן שלם מסביב. סטרס רציני בסיטואציה.
"הבנתי שאין ארנק, אז הוצאתי אותה מהכיסא שאנשים יראו שאני עם תינוקת ושאני לא נהנית להתמהמה". בפוסט שכתבה הוסיפה: "הדמעות כבר מציפות את העיניים שלי. אני גמורה, באמת גמורה. מתהלכת בעולם על שלוש שעות שינה כל לילה... מחליטה בלב, הראשון שנגש למכונה אני מבקשת שישלם עליי. אין לי ברירה".
אוחיון אומרת: "זה נורא לא נעים לבקש מאנשים כסף, במיוחד שברוך ה' יש לך... מתקרב גבר דובר ערבית, והחשש הראשון שהיה לי זה שאולי הוא לא יבין אותי, והדמעות כבר זולגות. אמרתי לו: 'מצטערת אדוני, אני צריכה 20 שקלים, נתקעתי בלי כסף' - והוא ענה לי: 'הכול בסדר, תירגעי, הכול טוב, לכי לרכב תשתי מים'".
אוחיון ממשיכה ומתארת: "הוצאתי עט, כתבתי על היד את מספר הטלפון שלו – הייתי אסירת תודה על ההצלה הזאת. יצאתי מהדסה, וכתבתי לו שאני רוצה להעביר לו את הכסף תוך שאני מרגיעה את נעמי, מניקה ומתאפסת". התשובה המרגשת שלו, היא שגרמה לה לכתוב את הפוסט.
"החיים הם גלגל"
עומאר אסקר שהיה עם אשתו בבדיקות במרכז הרפואי, מספר כי לא עלה על דעתו לקחת מאוחיון את הכסף בחזרה: "ככה הדת שלנו, אנחנו אוהבים לעזור לאנשים" הוא אומר. "חוץ מזה, החיים הם גלגל: היום עזרתי לה - מחר היא תעזור למישהו אחר, אולי היא תעזור לי, אולי לאשתי, לך תדע".
יכול להיות שהשלום מתחיל מהדברים הקטנים האלה?
"אני מקווה שכן", אומר אסקר. "אנחנו באמת רק רוצים שיהיה טוב", מוסיפה אוחיון. "שיהיה שקט במדינה, שנחיה ונתפרנס", משלים אסקר.
מאז פרסום הפוסט קיבלה אוחיון אינספור תגובות נרגשות. "היו שתי תגובות של 'מעניין למה אנחנו מופתעים, וחשבתי לעצמי שאנחנו לא מופתעים, אנחנו פשוט שמחים לגלות שיש רגעים טובים במציאות, אנשים טובים. זה באמת לא משנה שהוא ערבי ואני יהודייה, הפרטים לא משנים. אנחנו בסך הכול רוצים לעזור ולעשות טוב, ויצאה סיטואציה מרגשת".
לפנייה לכתב/ת 
