"כבר לא האמנתי שזה יקרה לי": להיות עקרה
עדי רטר מזהה את עצמה ברחל התנ"כית. אחרי שנים קשות של חוסר וודאות, טיפולי פוריות כושלים ושל הבנה כי ייתכן שהיא עלולה שלא להרות - היא זכתה ללדת שני ילדים. היא חוזרת לרגעי הבעתה שבהן הייתה בטוחה שאין לה סיכוי - ומודה: "אני עדיין לא מאמינה"
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב: הבה לי בנים ואם אין, מתה אנוכי" (בראשית ל', א'): כמו רחל המקראית ,גם עדי רטר ,יזמית חברתית למען נשים בטיפולי פוריות, חששה כי לא תוכל להביא ילדים. "היינו בטיפולי פוריות קשים מאוד", היא מספרת. "ידענו שיש איזושהי בעיה סביב הכניסה להיריון. לא ידענו איך יסתיים המסע הזה להורות שלי ושל בן זוגי, רוני".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
עקב בעיות קשות ברירית הרחם התבשרו בני הזוג כי עליהם לשקול אופציה של פונדקאות. "תמיד חשבתי לעצמי כמה מסכנות הן הנשים העקרות, ופתאום הבנתי שכמו שזה נראה, אני כנראה הולכת להיות אחת מהן".
בזמן שחברותיה, הנשואות הטריות העמידו צאצאים, הקנאה בערה בה - ואיתה, גם הבדידות והצער. בפרק השישי של סדרת הרשת "כל המשפחות" של מיזם 929 היא מדברת על מסע מורכב לקבלה עצמית, להורות ולבסוף - לפרי בטן.
המירוץ לילודה
רטר אומרת כי "רוב הנשים בסוף כן מצליחות להיכנס להריון", אך אחרי 4 שנים שבהן עברה טיפולי פוריות שלא צלחו, החל לקנן בה חשש כבד כי היא לא אחת מאותן נשים, וכי נגזר עליה להיות עקרה."ניסיתי להתמודד עם זה ולהבין בעצם מה זה אומר להיות אישה עקרה".
רטר מתארת תחושות קשות. "זו בדידות וזה צער. פתאום הגעתי לחברה שנולד לה ילד. זו הייתה תחושה מאוד קשה. הייתי צריכה להיות שמחה עבורם, והייתי שמחה, אבל זה רק הדהד אצלי את החסר. כמה לי אין את זה".
לדבריה, "זה מקום שאת לא שולטת בו רגשית, הוא מכה בך. אני הפכתי לאובססיבית ממש: בחנתי מי מתחתנת, מתי היא נכנסת להיריון. זו התחתנה אחריי וכבר נכנסה להיריון, וזו התחתנה ביולי וכבר יש לה ילד. ואז החברים שלנו התחילו להתחתן ונכנסו להיריון. זה הטריף אותי".
אמונה זה כל הסיפור
בני הזוג רטר לא אמרו נואש. לעצמה אמרה: "אנחנו אופטימיים", ובסרטון שצילמה אחרי אחד מטיפולי הפוריות ביקשה גם מרוני, בן זוגה, לומר זאת בקול. כשחזרו למרפאה גילו כי הטיפול הצליח.
כמו רחל המקראית, עדי מסתכלת על שני ילדיה, במה שנראה כמו תמהיל של הפתעה וגאווה. "אני לא מאמינה שאני אמא לשני ילדים", היא אומרת בחיוך רחב ובהשתוממות. "זה משהו שאי אפשר להסביר אותו, כי בהרבה רגעים באמת לא האמנתי שזה יקרה לי".
לפנייה לכתב/ת 
