מרילנד: הביאה את כל הילדים לשולחן הסדר
אהובה אלברכט מרגישה שהבידוד מקרב אותה לעם ישראל, "כי החיבור הרוחני ממריא לשחקים". ובכלל, היא רואה את העולם במשקפיים ורודות, ועל אף שהשנה חגגה לראשונה ליל סדר הרחק מנכדיה - היא החליטה למצוא דרך להיות איתם, והצליחה
היא אם לארבע בנות וסבתא למניין נכדים, אך נגיף הקורונה גרם לאהובה אלברכט ובעלה לחגוג השנה את הסדר בגפם. אלברכט החליטה לא להיכנע לעצבות - ובמקום זה הכינה שולחן מיוחד ומרגש, מעוטר בפרחים שעל כל אחד מהם - בן משפחה אחר.
"הרבי מלובביץ' אמר שאנחנו חייבים להיות תמיד בשמחה כי שערי השמחה אף פעם לא ננעלים. אז מצאנו דרך להיות עם כל המשפחה סביב שולחן הסדר, תוך שמירה על ההגבלות והבטיחות. בחרנו בצבע הוורוד, כי הוא מסמל התחלה חדשה ופריחה. אנחנו מתפללים ששנת 2020 תעבור 'אתחול', ובשנה הבאה נשב כולנו ביחד, נבריא מהחולי, נראה את המשיח ונהיה בשלב האחרון של הגאולה".
לדברי אלברכט, "אני מאמינה שתפיסה חזותית נחרטת במוחות צעירים, ולכן בכל שנה אני יוצרת בשולחן החג מסר שאני רוצה להחדיר לנכדים. הרבה פעמים אני קוראת לילדים שלי 'פרחים שלי', ולמשפחה 'גינתי'. אני מאוד אוהבת פרחים. אני חושבת שבגילגול הקודם הייתי פרח. רציתי להרגיש שמחה וחיבור - וזה מה שיצא".
מה נשתנה
"בשלוש השנים האחרונות בילינו במלון עם המשפחה. נהנינו להיות ביחד, ולשמוע את פניני החוכמה של נכדותינו ונכדינו המתוקים מסילן. התחבקנו, התנשקנו, התכרבלנו והפקנו זיכרונות. השנה נהיה לבד בבית, רק בעלי היקר ואני, ואני מרגישה שאנחנו מתחברים לכל עם ישראל דווקא בבידוד הפיזי החברתי, כי החיבור הרוחני ממריא לשחקים".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"בהגדה אומרים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. אולי במקום שנה הבאה, זו תהיה השעה הבאה, או טוב יותר - בדקה הבאה? בכל שנה כשבנותיי ואני מברכות על נרות החג, אני מאחלת שפע רב של ברכות. אחת מהן תקבל השנה משמעות מיוחדת: 'שלא תצטרכנה לעשות פסח בעצמכן כל ימי חייכן'.. ארבע בנותינו עושות את הפסח לראשונה בעצמן. זה אתגר לא פשוט בימים כתיקונם, ועכשיו - עם כל הילדים בבית (ואחת מהן בחודש התשיעי להריונה) - ממש צריך עזרה. קשה לי שידיי קצרות מלהושיע".
לפנייה לכתב/ת 
